שתף קטע נבחר
צילום: עידו ארז , מוטי קמחי, shutterstock

הסיבה שבגללה חשוב להשאיר את הטיפול במגפה למשרד הבריאות - ולא לצבא

בימים האחרונים עולה השאלה מי צריך לנהל את משבר הקורונה, והאם לא הגיע הזמן להציב בראש את קברניטי מערכת הביטחון ולפזר חיילים ברחובות. וזו בדיוק הבעיה, חוסר היכולת של כל המערכות במדינה, לעבוד בסינרגיה. הגיע הזמן להתחיל

גם בימים אלה יוצא צוות המרפאה הניידת של מרפאת לוינסקי של לשכת הבריאות תל אביב, לסיורי רחוב בסביבת התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, לרווחתם/ן של חסרי הבית, אנשים בזנות, חסרי מעמד, ומכורים לסמים.

 

במהלך הסיורים בצל משבר הקורונה, הצוות מחלק לאנשים, מזון, קונדומים ומחטים להחלפה, מציע חיבור למערכת הביטחון הסוציאלי, גמילה מסמים, תחליפי סם, מענים של קורת גג שמפעילה העירייה וכמובן המשך טיפול תרופתי לחולים בזיהומים המועברים במין, טיפול שהחל עוד בטרם פרצה הקורונה לחיינו.

 

התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

 

אם וכאשר יסתעפו החקירות האפידמיולוגיות של חולי קורונה אל רשת אנשי הרחוב, צוות המרפאה הניידת של לשכת הבריאות תל אביב, יהיה הצוות המתאים ביותר לביצוע משימת איתור החולים והמגעים שלהם, כיוון שאנשי הרחוב מכירים את הצוות ובוטחים בו. שורר אמון בין אנשי הרחוב לאנשי מערכת בריאות הציבור. אני אומרת את זה בפה מלא כיוון שאני שם, ואני רואה את זה במו עיניי.

 

 

שוק מחנה יהודה (צילום: חיים גולדברג)
להשאיר את ניהול המשבר למערכת הבריאות ולא לביטחון(צילום: חיים גולדברג)

 

מדובר במשבר בריאותי, לא משבר בטחוני

בימים האחרונים עולה השאלה מי צריך לנהל את משבר הקורונה, והאם לא הגיע הזמן להחליף את האוחזים בהגה, להציב בראש את קברניטי מערכת הביטחון ולפזר חיילים ברחובות. "תנו לצה"ל לנצח", זה הסלוגן, ונדמה למי שמשגרים אותו אל מרחבי הטוויטר שאנשים יעופו על זה. האם הסלוגן הזה מחזיק מהות רלוונטית? האם צה"ל ומערכת הביטחון יכולים להוביל את ניהול המשבר מתוך שיתוף פעולה של הציבור לאורך זמן? אני חוששת שלא.

 

הקולות שתומכים בהעברת הפיקוד על ניהול המשבר לידיים צבאיות מספרים על הקושי המובנה של המערכות לעבוד בסינרגיה, קושי שנובע משוני בד.נ.א של המערכות, בחינוך ובהכשרה שונים של אנשי המקצוע המובילים בכל מערכת, ובחרדה שעולה ומבעבעת בקרב האוחזים בתפקידים ציבוריים בעת הזו. חרדה מפני הלא נודע.

 

את הממשקים בין המערכות השונות אפשר לרפא וזו העת לכך. המערכות שמבצעות את תפקידי ניהול המדינה בשעת חירום חייבות להוות מודל לציבור, מודל של "עובדים ביחד למרות חילוקי הדעות". אנחנו בעיצומו של משבר בריאותי ולא משבר צבאי, ויש לתת לצמרת מערכת הבריאות להוביל את ניהול המשבר ללא הפרעות.

 

  ( )
משבר בריאותי

 

מראשית המשבר, משרד הבריאות מנכיח מדיניות בריאות אתית המבוססת על ראיות. צוותיו מגלים יכולת מקצועית גבוהה בהיבטים מגוונים של דאגה לבריאות הציבור. אנשי המשרד, החל מהמטה, עבור דרך לשכות הבריאות ועד יחידות השטח שפועלות עבור אוכלוסיות הקצה, עובדים בשקיפות מלאה ומאפשרים לציבורים השונים לקבל את המידע הרלוונטי לשמירת הבריאות, בכל שפה שמדוברת בישראל.

 

החקירות האפידמיולוגיות מתבצעות על ידי אנשי רפואה וסיעוד שהוכשרו לכך בקצב משביע רצון, תוך שמירה על הזכות לכבוד ולפרטיות. לציבור יש אמון במערכת הבריאות והוא מבטא את האמון הזה בכך שהוא נענה במידה רבה מאוד להנחיות.

 

זה נכון, ישנם כיסים של היעדר היענות וזלזול ויש מקום לנהל את ההתנגדויות האלה באופן דיאלוגי עד גבול מסוים, אבל להשליט משטר צבאי? אני סבורה שעדיין לא הגענו לנקודה הזאת.

 

יש לתת למשרד הבריאות להמשיך לקדם את בריאות הציבור בשיתוף מלא של מערכות הרווחה, הביטחון החינוך והמשפט. זו הדרך היחידה להבטיח שמירה על צביון חברתי שפוי, להפחית חרדה, ולקדם שוויון בהזדמנות לחיים חופשיים ממסחור בצרכים בסיסיים, ויחסי-גומלין חיוביים בין אדם לאדם ובין האדם לחברה.

 

יעל גור (MSW) מנהלת מרפאת לוינסקי של לשכת הבריאות ת"א, דוקטורנטית לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים