רופא: הבידוד עובד טוב - זה הזמן לשנות אסטרטגיה ולשחרר
ישראל נקטה צעדים נכונים לניסיון הכלת המגפה מוקדם יחסית, אם כי החילה אותם בהססנות. זו הסיבה שמצבנו הטוב כעת מאפשר לנו לבחור אסטרטגיה שונה, כשהדגש הוא על המשך סגר קפדני של האוכלוסיות בסיכון ומנגד שחרור בהדרגה של הצעירים בחזרה למעגל העבודה והלימודים
מגפה שנגרמת על ידי מחלה חדשה שלא הייתה מוכרת קודם לכן ( Emerging infection ) היא אירוע המתאפיין באי ודאות ובדינמיקה מהירה. בניהול משבר כזה נודעת חשיבות ליכולת לנקוט במהירות פעולות מחמירות בהתחלה, אך גם לגלות גמישות למול המציאות המשתנה עם הנתונים המתווספים מיום ליום, ולהיות תמיד צעד אחד קדימה מהיריב.
כלים הכרחיים נוספים לניהול נכון של אירוע ביולוגי חריג, שספק אם קיימים בארץ היום, הם תרחיש ייחוס ברור, מודיעין שמספק נתונים בזמן אמת והתייעצות רב תחומית מעמיקה שמספקת למקבלי ההחלטות דרכי פעולה אפשריות עם ניתוח של תועלות מול מחירים.
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
מחיר כלכלי ואנושי עצום לסגר כללי
הנגיף מידבק בדרכי הנשימה וגורם למחלה קלה בצעירים, ששיעור התמותה ממנה (0.2%) גבוה מעט משפעת, ולמחלה קשה ומסוכנת במבוגרים וחולים במחלות כרוניות עם תמותה גבוהה. מתוך הידע שנצבר ניתן לגבש הערכת סיכונים ריאלית לפיה יש לשקול כעת מחדש את אסטרטגיית המערכה במגפה.
הגישה הרווחת בישראל היא של דיכוי ההתפרצות ( Suppression ) הגורסת הפחתת ההדבקה בכלל האוכלוסייה בדרך של ריחוק חברתי ובידוד כדי להאט את קצב הופעת החולים, כך שמערכת הבריאות תוכל להתמודד עם התחלואה. בדרך זו מאטים את ההדבקה, אך מספר החולים הכולל לא יפחת בסופו של דבר ומנגד מחירו האנושי, החברתי והכלכלי של סגר מלא קשה מנשוא.
"השטחת העקומה" חשובה, אך רק דוחה את הצפת מערכת הבריאות, חושפת אותה לגל תחלואה מאוחר ומאריכה את משך המשבר. השונות הדרמטית בחומרת המחלה בין הצעירים לבין הקשישים והחולים הפגיעים לסיבוכי המחלה, מכוונת לאסטרטגיה שונה שדומה כי לא נבחנה די הצורך.
המגבלה העיקרית של מערכת הבריאות היא בקיבולת הטיפול בחולים הקשים אשר יזדקקו לתמיכה נשימתית בבתי החולים. חשוב מאד להגן על בתי החולים מהצפה בחולים קלים ולתגבר את יכולות ההנשמה והטיפול הנמרץ, לא רק בכמות מכונות הנשמה אלא גם בהכשרת צוות מיומן בהנשמה. הנתון החשוב אם כן, שצריך לעמוד כל העת לנגד עינינו אינו מספר החולים הכולל, הנמסר לנו בדרמטיות משעה לשעה באמצעי התקשורת והמשקף בעצם את כמות הבדיקות הנעשות ולא את התחלואה באוכלוסייה, שחלקה ללא סימני מחלה והגבוהה ממנו בעצם בהרבה, אלא מספר החולים הקשים והתמותה.
האנגלים לא לחלוטין טעו - רק התעכבו ביישום
כאשר מביטים בנתוני התחלואה הקשה בעולם ניתן לראות הבדל משמעותי בין מדינות כמו איטליה וספרד, שאבדו שליטה על התחלואה הקשה כשבועיים מפרוץ המגפה, לבין מדינות כישראל ושווייץ, שמצליחות לפי שעה להכיל את התחלואה הקשה ושיעורה מכלל התחלואה קטן כדי 2-3%.
ישראל נקטה צעדים נכונים מוקדם יחסית, אם כי החילה אותם בהססנות במקום באיבחה אחת. דע עקא, מצבנו הטוב כעת מאפשר לנו לבחור אסטרטגיה שונה, של התמקדות והכלת האירוע ( Containment ). באסטרטגיה זו הדגש מושם על המשך סגר קפדני של האוכלוסיות בסיכון ומנגד שחרור בהדרגה של הצעירים בחזרה למעגל העבודה והלימודים, תוך ניטור מעבדתי שיטתי של האוכלוסייה הכללית, מוקדי תחלואה וצוות רפואי. מיגון ותגבור הצוותים הרפואיים נשארים אבני היסוד.
אסטרטגיה זו, שנטען כי האנגלים הגו וחזרו ממנה אך בעצם התמהמהו ביישומה עד אשר היה זה מאוחר מדי עבורם ליישמה, יכולה וצריכה ישראל לשקול כעת. צחוק הגורל שהיה זה כלכלן איטלקי, Pareto, שקבע את הכלל הניהולי של 20:80 שכאילו נכתב למגפה הזו: התמקד ב-20% מהדברים הגורמים ל-80% מהבעיות: בתחלואה הקשה שהיא אשר עלולה להציף את מערכת הבריאות ולגרום לתמותה עודפת.
יש לתכנן כבר כעת הסרה הדרגתית של הסגר הכללי, לרבות פתיחת מערכת החינוך שבה ילמדו מורות צעירות בלבד, כדי למנוע הדבקת מבוגרים. הצעירים באוכלוסייה הכללית יידבקו, יחלו במחלה קלה בדרך כלל, יחלימו ויפתחו חסינות עדר אשר תביא בבוא הזמן לדעיכת ההדבקה ותגן על האוכלוסייה בסיכון כאשר זו תשוחרר מהסגר בהמשך.
בשוך הסערה, מספרי החולים שיחלימו לא יעניינו אף אחד, רק מספר המתים והנזק החברתי והכלכלי. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את שימור איתנות החברה והכלכלה כמטרה אסטרטגית. אין צורך להכות בפטיש ענק על מטרה ממוקדת: הנזק לסביבה עצום. אסטרטגיית הכלה ממוקדת תאזן נכון יותר בין הצורך לצמצם תחלואה לבין שמירה על המשכיות החיים. זה הזמן להחליף את המטרה של הפחתת ההדבקה בכלל האוכלוסייה להפחתת ההדבקה באוכלוסייה הפגיעה, מניעת תמותה וצמצום הפגיעה ברקמת החיים.
למנהיגות תפקיד מכריע בהצלחת המערכה. פרנקלין ד' רוזוולט אמר כי, "הדבר היחידי שיש לפחד מפניו הוא הפחד עצמו". זריעת פחד אינה אסטרטגיה. מנהיגות אמיתית משקפת לציבור הערכת סיכונים ריאלית, נזהרת מקבעון מחשבתי, מקבלת החלטות אמיצות ונוטעת תקווה. מתוך ההבנה שניהול אירוע מסוג זה, שבמהותו אינו שונה מהתגוננות מנשק ביולוגי, מצריך חשיבה מתחומי המלחמה, החירום והבטחון, זה הזמן גם לשקול את העברת השליטה בניהול המשבר לגורם שמסוגל לנהל אותו באופן מיטבי.
מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, מרצה לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת ת"א, ממקימי צוות הטיפול במגפות
לפנייה לכתב/ת 
