התסמינים הלא מוכרים של גיל המעבר - שחשוב שתדעי עליהם

בשיתוף עמותת נשים לגופן ונובו נורדיסק

לפני מספר חודשים הגיעה אל נורית אריאל, אחות מוסמכת במרפאת הנשים בבית החולים רמב"ם ומייסדת קליניקה לגיל המעבר, מטופלת בגילאי החמישים לבדיקה שגרתית של צוואר הרחם. הבדיקה הייתה לה קשה, והסיבה, כך התברר, היא יובש נרתיקי, אחד מהתסמינים המובהקים של גיל המעבר. "היא לא קיימה יחסי מין מעל שנה, ולא הייתה מודעת בכלל שהיא יכולה לקבל הורמונים מקומיים שישפרו את המצב לאין שיעור ויחזירו את הנרתיק למה שהיה בעבר", אומרת אריאל.

כמיליון ורבע נשים בישראל נמצאות בגיל המעבר. זוהי תקופה דרמטית מבחינה פיזית ורגשית, שפוגשת את האישה באמצע החיים, כשהיא בשיא מבחינת החיים המקצועיים והאישיים שלה. גיל המעבר מלווה במגוון תסמינים - המוכר שבהם הם גלי חום - ורוב הנשים תחוונה לפחות תסמין אחד מתוך שלושים. למרות שמדובר בתסמינים שפוגמים באיכות החיים של האישה, לא מעט רופאים עומדים מולם נבוכים ומבולבלים.

גלי חום בגיל המעבר. אחד התסמינים המוכרים(צילום: shutterstock)

"גיל המעבר היא תקופה שנחלקת לשלושה שלבים: הפרי-מנופאוז, המנופאוז והפוסט מנואפאוז", מסבירה ד"ר ציפי דולב, פסיכיאטרית לבריאות האישה. "השלב הראשון של הפרי מנופאוז הוא הכי סימפטומטי, כי גוף האישה מטורטר.. לאחר שנה בלי מחזור האישה נכנסת לתקופת הפוסטמנופאוז. אחד התסמינים הראשונים שתחווה אישה בגיל המעבר, סבורה ד"ר דולב, הוא הפרעת שינה. "מדובר בסימפטום בולט שקשור לגלי חום ולירידה בהפרשת מלטונין, ההורמון ששומר על השינה". הרופא הראשון שבדרך כלל נשים מגיעות אליו עם תלונה על הפרעת שינה יהיה רופא המשפחה, אבל הוא לא תמיד יידע לייחס את התופעה לגיל המעבר, וגם האישה לא עושה את הקישור בין הפסקת הווסת להפרעות השינה שלה.

תסמין נוסף שלא נקשר מיד לגיל המעבר, וגורם לנשים לסבול במשך שנים הוא יובש נרתיקי. כחמישה עד שבעה אחוזים מהנשים יסבלו מיובש בנרתיק בתקופת טרום גיל המעבר (הפרה- מנואפאוז), וכ-50% בשלב של הפוסט מנופאוז, אך רבות מתביישות לפנות לרופא המטפל שלהן כשהן סובלות מהתסמין. "נשים באות אליי בדרך כלל עם הפרעת שינה או דיכאון, וכשאני יוזמת שיחה על גיל המעבר ושואלת מתי הייתה הווסת האחרונה והאם הן חוות תסמינים, רבות מהן מעלות את הנושא של היובש בנרתיק", מספרת ד"ר דולב ומוסיפה כי במקרים כאלו היא מפנה את תשומת ליבן של המטופלות כי ישנו טיפול הורמונלי מקומי במשחה או בטבליה ללא מרשם רופא.

אבל לא רק יובש בנרתיק - כל האזור הווגינלי והאורינרי של האישה מועד לפורענות בגיל המעבר - כ-30% מהנשים מעל גיל 45 יחוו בעיות ברצפת האגן. "רצפת האגן היא מבנה בחלק התחתון של הגוף, שמורכב משרירים, רקמות, רצועות ועצבים", מסבירה נטע ביאר, פיזיותרפיסטית לרצפת האגן וחברה בוועדת ההיגוי של קבוצת העניין לפיזיותרפיה בבריאות האישה. "רצפת האגן שולטת על הסוגרים, תומכת במערכת השתן והרבייה התחתונה ומייצבת את האגן".

עם הירידה בייצור הורמוני המין בגיל המעבר, שרירי רצפת האגן והרקמות נחלשים וכתוצאה מכך עלולה להיווצר צניחה. בניגוד לתסמינים אחרים כמו הפרעות שינה, דיכאון וגלי חום, צניחת איברי האגן לא מורגשת ביומיום, ולעיתים קרובות, אומרת ביאר, נשים מגיעות אליה במקרים של צניחת איברי האגן כשהאישה מרגישה כובד או גוש בנרתיק. ,

תרגול פיזיותרפי לרצפת האגן, לדברי ביאר, מחזק את השרירים ויכול לשפר תסמינים כמו דליפת שתן, גזים וצואה, תחושת כובד בנרתיק וקושי בהתרוקנות. "הפיזיותרפיה היא הקו הטיפולי הראשון אליו פונים בכל הנוגע לליקויים ברצפת האגן. זה לא איזור שרואים, ולכן יש פחות מודעות לעבוד עם שרירים אלו".

לחזק את שרירי רצפת האגן(צילום: shutterstock)

"גיל המעבר הוא לא מחלה"

ביאר מספרת כי נשים רבות שמגיעות אליה עם בעיה אחת, מספרות כי הן סובלות מבעיות ומתסמינים נוספים, שהן לא קישרו לגיל המעבר או שהן התביישו לדבר עליהם עם הרופא המטפל שלהן. "קורה לי לא מעט שאישה באה אליי בגלל צניחת איברים, ומספרת שהיא מפחדת לקיים יחסי מין בגלל יובש בנרתיק. אלו דברים שהיא לא מדברת עליהם עם הרופא שלה. בגלל שהפגישה איתי היא 50 דקות, בניגוד לשבע דקות עם רופא המשפחה, נשים מרגישות שהן יכולות להיפתח ולספר לי את הבעיות הכי אינטימיות שלהן".

ביאר מעידה כי היא דוגלת בגישה אותה היא מכנה "רב צוותית" בכל הנוגע לגיל המעבר. "אני מתייחסת לכל המצב הגופני של האישה, ולא רק לקבוצה אחת של שרירים. כך אני גם מדריכה פיזיותרפיסטים אחרים. אני מנסה להתאים ולכוון לנשים את הפעילות הגופנית המתאימה למצבן. לאישה עם דליפות שתן, למשל, לא מתאימה פעילות גופנית בעצימות גבוהה כמו ריצה, היא צריכה לעסוק בשחייה. אישה עם הרגלי תזונה לא טובים - אני נעזרת בדיאטנית. אישה שמדברת איתי על יובש בנרתיק, אמליץ לה על משחות או טבליות אסטרוגניות. המשחות עוזרות גם לדחיפות השתן. לפעמים הרופא אמר לה לקחת אותן וכשהיא שומעת את זה פעם שנייה, יש יותר היענות", טוענת ביאר.

"גיל המעבר הוא לא מחלה גניקולוגית, זה חיי האישה", קובעת ד"ר מרב פרייברג, מומחית ברפואת נשים וחברה בוועד לגיל המעבר. "בדרך כלל אישה תגיע לרופא המשפחה שלה עם תסמין שהיא לא תקשר לגיל המעבר כמו כאבי פרקים, מיגרנות ומצבי רוח, ולגניקולוגית היא תפנה עם גלי חום, ירידה בחשק המיני ויובש נרתיקי, אבל בסופו של דבר זה הכל אותו דבר".

נורית אריאל מאמינה גם היא כי הגישה לגיל המעבר צריכה להיות הוליסטית. "צריך להסתכל על האישה באופן כוללני, על כל ההיבטים ועל כל התסמינים שיש לה. הטיפול צריך להיות בסגנון one stop shop - אישה תגיע למרפאה, תיפגש עם אחות, רופא ועובדת סוציאלית. אם היא צריכה לעשות ממוגרפיה או צפיפות עצם, היא תעשה את זה במקום. כלומר, כל התחומים יהיו תחת קורת גג אחת".

טיפול הורמונלי. תועלת מול נזק(צילום: shutterstock)

טיפול הורמונלי: לנפץ את המיתוס

כיוון שתסמיני גיל המעבר הם מגוונים, ונשים לא תמיד יודעות לקשר בין בעיות ותופעות שהן חוות לבין המנופאוזה, ד"ר פרייברג סבורה כי מחובתו של רופא הנשים ליזום עם האישה שיחה על הנושא. "הרופא מחויב לשאול אישה בגיל המתאים מה שלומה ומתי הייתה הווסת האחרונה שלה. אישה צריכה לקבל מענה אצל רופא הנשים שלה, ואם היא לא קיבלה מענה, היא צריכה לשאול את החברות שלה אם הן מכירות רופאים שתחום העניין שלהם הוא גיל המעבר. מצד שני, גם האישה צריכה להיות אקטיבית, ולא לחכות שישאלו אותה. אישה מכירה את עצמה הכי טוב ויודעת מה מציק לה".

אחת הסיבות שנשים לא יוזמות שיחה עם הרופא שלהן על תסמיני גיל המעבר היא החשש מפני הטיפול ההורמונלי. בקרב הציבור התקבעה תפיסה מוטעית לפיה יש קשר בין טיפול הורמונלי לבין סרטן השד. "הטיפול ההוליסטי שעומד במקום הראשון לתופעות גיל המעבר הוא הטיפול הורמונלי, אבל בשנת 2020 הורמונים עדיין שווה סרטן. הגיע הזמן לנפץ את המיתוס הזה אחת ולתמיד. זו לא משוואה נכונה, זה שקר וזה מונע מהרבה נשים טיפול מאוד משמעותי", פוסקת ד"ר פרייברג.

עם זאת, ד"ר פרייברג מדגישה כי היא לא מפצירה בנשים לקחת טיפול הורמונלי בכל מחיר, ושיש עוד אופציות בארסנל הטיפולים. "אם את לא מרגישה טוב, תבואי ותשאלי. אף אחד לא יחדיר לך זונדה עם הורמונים לתוך הבטן. גם מי שלא רוצה טיפול הורמונלי, מקבלת אצלי מענה, בין אם הוא תרופתי ובין אם הוא לא תרופתי. קודם כל חשוב לי מה האישה רוצה, למה היא באה ולמה היא מצפה. אם אין לך הרבה תסמינים, את עושה ספורט, ולוקחת משהו טבעי שעוזר לך, אני אעודד ואחזק אותך. אבל אני גם אסביר לך שאם את מוותרת על נטילת הורמונים עם הופעת התסמינים, את מוותרת על מניעת תחלואה עתידית. היום כבר ידוע שטיפול הורמונלי עם הופעת התסמינים הראשונים מספק ערך מוסף בהורדת תחלואה ותמותה מכל סיבה שהיא", טוענת ד"ר פרייברג.

"באות אליי נשים עם הרבה בלגן בראש, והתפקיד שלי הוא להדריך ולכוון אותן לאנשי המקצוע הנכונים. אני תומכת בהן רגשית כי גיל המעבר מביא איתו סערות רגשיות". מסכמת נורית אריאל. "מי שמטפל בנשים בגיל המעבר צריך להיות מעודכן, כי יש המון מחקרים כמו גם פחדים ושמועות שרצות. בסופו של דבר, המטפלים צריכים להיות פתוחים וקשובים להשקפת עולמה של האישה, ולמה שהיא רוצה".

בשיתוף עמותת נשים לגופן ונובו נורדיסק