.jpg)
אלימות במשפחה בחסות הקורונה
משפחות רבות שסגורות בבית בגלל הקורונה, נמצאות בלופ אלים שהתחיל כבר קודם או רק הסלים בחסות המצב. הקורונה תיעלם בסוף, יימצא לה חיסון, אבל לאלימות במשפחה יש רק חיסון אחד: להוציא את זה החוצה, לצעוק, לא לשתוק. לטפל בזה
אולי הנתון היבש לא אומר כלום, אבל תנו לי להדגים: מכות יבשות, משיכות בשיער, צביטות קטנות ואכזריות, קללות, השפלות, התעלמות מוחלטת, צעקות, מכות, הטחת חפצים (זה שהוא ניפץ כוס על הקיר ולא עלייך זאת עדיין אלימות). בהתחלה זה יוצא על האשה, אחר כך על הילדים, ובסוף קוראים על בעל נורמטיבי (עלק) שרצח את ילדיו ואשתו וניסה להתאבד.
רוב המשפחות לא חיות באהבה ובנחת. ברוב המשפחות יש גבר או אשה שכבר לא מסוגלים לחיות זה עם זו, ולולא הילדים, המצב הכלכלי, הפחד מה יהיה ומה יגידו השכנים, הם לא היו נשארים דקה ביחד.
ברוב הבתים (לא בשלכם, אצל אחרים) יש מאהב/ת, רומנים אסורים, ממתק להעביר בעזרתו את טעם החמיצות שבמגורים משותפים עם אדם שאתם כבר לא סובלים.
בימים רגילים אפשר למצוא תירוצים ולברוח לתוך השכחה, או לקבל אומץ להתגרש ולפתוח בחיים חדשים ואופטימיים, אלא שהימים אינם רגילים.
הם לחוצים, מלחיצים, מבשלים על אש קטנה בתוך סיר לחץ נפשי ופיזי עצום מימדים. יש כאלה שהמכסה כבר קפץ להם ויש אחרים שאצלם זו פצצה מתקתקת עד שיגיעו לנקודת רתיחה.
לתפוס מרחק גם בתקופה הזו
בכלל לא פשוט לשמור על שלווה ולתפוס מרחק, אבל זה אפשרי. הנה מה שאני מציעה לך, גבר: בכל פעם שאתה פותח פה או מרים יד על אשתך תדמיין שזאת אמא שלך או אחותך. בכל פעם שאתה מתמלא כעס שים אוזניות עם מוזיקה שאתה אוהב ותסתגר בחדר או בשירותים. כשאתה לא יכול יותר צא לריצה, עדיף שתחטוף קנס משתחטוף את הג'ננה.
ולך, שהיית מלכה והיום את מרגישה משרתת: הכתר נפל לך כי השתופפת. תזדקפי. אל תרשי לאף אחד לפגוע בך. תרימי טלפון למשטרה, לחברה, תצעקי לשכנים שיבואו לעזור. אל תשתקי ואל תתביישי, כי היחיד שצריך להתבייש זה האיש שקורא לעצמו גבר אבל הוא ילד פחדן עם רגשי נחיתות, שמשתמש בכוח כדי להרגיש גדול.
לפני שהעולם התעסק רק בקורונה הגיעה לקליניקה שלי אשה שבעלה סטר לה ומשך בשיערות "אבל רק אחרי שהילד נרדם", וגם היה לה הסבר מהמם: "הוא בלי עבודה ונורא לחוץ, הוא ממש בכה אחרי זה".
אשה אחרת סיפרה שבעלה הטיח את ראשה באמבטיה, "אבל זה מה שהוא ראה בבית אצל ההורים שלו", היא אמרה, כאילו זה הכי לגיטימי.
כשאנחנו מרגישות בגובה דשא כל חרק נראה לנו מלך. אנחנו ממציאות בשבילו (ובשבילנו) סיפורים ותירוצים כדי שנוכל לחיות בשלום עם התנהגות של מלחמה, כי בהתמודדות אנחנו עלולות להיפגע. אנחנו עושים כל כל הרבה מאמצים להישמר מאיזה וירוס, אבל מכניסים אותו הביתה כסוס טרויאני שמתפוצץ לנו בפנים.
הקורונה תיעלם בסוף, יימצא לה חיסון, אבל לאלימות במשפחה יש רק חיסון אחד: להוציא את זה החוצה, לצעוק, לא לשתוק. לטפל בזה (אפשר גם בשיחות זום), להפריד כוחות, להתגרש. לא להישאר בשום אופן עם גבר אלים או עם אשה אלימה.
חיים רק פעם אחת, תחיו חיים ששווה לחיות אותם.
שלך,
גאיה קורן
מנטורית להערכה עצמית בשיטת אני מלכה. מומחית במצבי פרידה ומשבר . ייעוץ וליווי מיוחד בימי קורונה.
לפנייה לכתב/ת 
