"מחלות רקע" זו לא גזירה: איך להגיע לגיל מבוגר בבריאות טובה
המושג "מחלות רקע" עלה לכותרות בימי הקורונה כגורם לתמותה בקרב חולים מבוגרים. רופא גריאטר מסביר איך התפתח המושג הזה, ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להגיע לגיל מבוגר בבריאות טובה וככל הניתן ללא מחלות רקע
מושג "חדש" מופיע מדי יום בחדשות - מחלות רקע. מה הכוונה למחלות הרקע בגיל המבוגר? ומדוע החשיבות שמודגשת לקיומן של מחלות הרקע כגורם סיכון לתמותה במטופלים שנדבקו בווירוס הקורונה? כרופא מומחה לגריאטריה אני חושב שדווקא התקופה המלחיצה הזאת מזמנת פתיחות לשינוי בהתנהלות היום יומית בתהליך ההזדקנות שלנו כדי שנגיע לזקנה מוצלחת ללא מחלות רקע.
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
אנו מגדירים גיל כרונולוגי לפי שנתון הלידה, וגיל ביולוגי לפי עומס התחלואה. עם העלייה בגיל עולה רמת הפגיעות של הגוף, הן כתוצאה ממחלות והן משינויים הקשורים לגיל ולזמן. חשוב להדגיש כי השפעת התחלואה על התפקוד, על ההתמודדות עם גורמי סיכון ועל התמותה בגיל המבוגר היא גבוהה מהשפעת שינויי הגיל והזמן.
המהפכה הדמוגרפית של השנים האחרונות הביאה להארכת תוחלת החיים שבה גיל 80 הוא גיל ה-60 הישן, זה תהליך מבורך ומופלא. אך תוחלת החיים אינה חזות הכול. כולנו רוצים להגיע לשנים ארוכות, אך בתפקוד גבוה ללא תלות, ובפעילות גופנית ושכלית המתבטאים באיכות חיים גבוהה. אם חלילה נגיע לזקנה עם תחלואה גבוהה (מחלות רקע) היא תביא אותנו לפגיעות, לתלות, למוגבלות ולתמותה.
להאט את הזקנה
ננסה להבין את תהליך הזקנה. קיימים שני תהליכים בהזדקנות: הפיזיולוגי והפתולוגי. שניהם מתקדמים ומשתלבים לקראת סוף החיים. תהליכים פיזיולוגיים, הם השינויים הקשורים לגיל ולזמן ולא נובעים ממחלה. לעומת זאת תהליכים פתולוגיים הם מחלות כרוניות שנרכשות מהרגלי חיים.
השינויים הפיזיולוגיים הם אוניברסליים, קורים לכולם עם הגיל, הם תהליכים טבעיים של הגוף ולא מתרחשים מגורמים חיצוניים כמו נפילות, תאונות חשיפה לזיהומים ולגורמים המזיקים לגוף (עישון, אלכוהול, סמים, רעב, חום וקור). והם מתקדמים עם הזמן אך בקצב אישי לכל אחד.
השינויים הפיזיולוגים מתבטאים בחזות החיצונית וגם בשינויים פנימיים בתפקוד האיברים שבגוף. ברמה החיצונית הם אינם מהווים סיכון בריאותי (קמטים בעור, שיער מאפיר, כיפוף הגב) אלא קוסמטי ותדמיתי, אך ברמה הפנימית הם עלולים להוות סיכון בריאותי. לדוגמה, שינויים בצפיפות העצם המלווים בירידה בחוזק העצמות (אוסטאופורוזיס), ירידה בנפח השרירים ובחוזקם (סרקופניה), ירידה בשמיעה ובחדות הראייה, ירידה ביכולת האיזון ושמירת שיווי משקל.
השינויים הללו מתרחשים באופן זוחל ואיטי ואינם מורגשים. הם ניתנים להאטה באמצעות קיום אורח חיים בריא. השינויים הפתולוגיים מאופיינים בעלייה בשכיחות של מחלות כרוניות שרובן הגדול נובעות מהרגלי חיים לא בריאים (תזונה לא מאוזנת וצריכת פחמימות ריקות, העדר פעילות גופנית, עישון/חשיפה לעישון, צריכת סמים ואלכוהול. המחלות הן: מחלות לב וכלי הדם, סוכרת והשמנה, סרטן, אלצהיימר, דיכאון ובדידות.
המחלות הללו מצטברות ומשפיעות לרעה אחת על השנייה וגורמות לתחלואה קשה, לירידה בתפקוד ולאיכות חיים נמוכה. סיבות המוות השכיחות כיום בגיל המבוגר הן מחלות הקשורות להשמנת יתר (מחלת הסוכרת ומחלות לב וכלי הדם), ומחלות כרוניות ניווניות של המוח (אלצהיימר ופרקינסון) וסרטן. מכאן שתוחלת החיים כיום מושפעת בעיקר מאורח חיים.
הבנת ההבדלים בין השינויים תלויי גיל וזמן (פיזיולוגיים) ובין תהליכים של מחלות (פתולוגיה), תמקד את האנרגיות שלנו במודעות ובהקפדה על התזונה, תוך שמירה על מאזן קלורי והימנעות מהשמנת יתר ומעלייה בהיקף המותן. המשקל האידאלי נמדד על פי מדד מסת הגוף Body Mass Index - BMI משקל חלקי גובה בריבוע.BMI תקין של אנשים מבוגרים הוא 22-30. כמו גם בפעילות גופנית קבועה כמו הליכה מהירה ותרגילי גוף (אירובית) ותרגילי כוח והתנגדות (אנארובית) להעלאת מסת השרירים בגפיים, גמישות הפרקים וחיזוק העצמות.
בנוסף, אחד הדברים החשובים הוא בניית קשרים חברתיים להתפתחות ולצמיחה שכלית וחברתית, תוך מתן משמעות ומטרה לחיים ולסביבה. המטרה היא להגיע לגיל המבוגר תוך שמירה על מערכות הגוף ברמה גבוהה של רזרבות ויכולות תפקודיות. כך שבעתיד, אם ניאלץ להתמודד עם התקדמות מחלות קיימות או במצבים מתפרצים של זיהומים ומגפות, נפילות ותאונות, נהיה ברמת רזרבות גבוהה שמסוגלת להתמודד ולהתגבר ללא מוגבלות בתפקוד, כשל מערכתי ותמותה.
אני קורא לכולם, זה הזמן וזה בידינו, נהיה פתוחים לשינוי ולהתחדשות, כדי שנגיע לזקנה בריאה ללא מחלות רקע.
פרופ' אפרים יאול הוא מנהל המחלקה הגריאטרית לסיעוד מורכב המרכז הרפואי הרצוג
לפנייה לכתב/ת 
