זמן טוב להפסיק לשקר לעצמכם
האמת כואבת, אבל יותר כואב לשאת בעול של השקר לאורך זמן. ככל שמתאמנים יותר על האמת כך היא נעשית קלה יותר, שזה כמו שקר, רק בהפוך. מחקר מגלה, שככל שמשקרים, אפילו בקטנה, השקר הופך להיות חלק מהמנגנון עד שמצליחים לשקר בגדול
אתמול הלכתי לעשות קניות. ולא תגידו באיקאה. סתם ירקות ופירות, שאפילו לא בחרתי במו כפפותיי, הם חיכו לי מסודרים בארגזים, רק להעמיס ולהתניע. אני לא מאמינה שאירוע כה חסר חשיבות מרגש אותי, אבל כבר חודש לא יצאתי מהבית מרוב פחד.
אני לא מפחדת לחטוף וירוס, אני מפחדת לחטוף קנס. אני חננה. פעם חברה מבית ספר שכנעה אותי לפלח מוצרים בסופרמרקט "בשביל הכיף" ומרוב לחץ החלקתי לכיס סבון ריחני, ותנחשו את מי עצרו ביציאה מהסופר.
היה בלגן, החברה דחפה לחולצה שלי את כל התוצרת שסחבה והודיעה בנחישות: "לא צריך שיתפסו את שתינו, נגיד שזו רק את". (במבט לאחור היא הייתה מאוד יעילה). כשמנהל החנות הכניס אותנו לחדרו ניסיתי להמציא איזה סיפור, אבל אני שקרנית עלובה מאוד והאמת פרצה לי עם דמעות מהעיניים. מאז אני לא מפלחת אפילו מסטיק.
בכלל, אני לא גונבת כלום. לא עטים, לא זרי פרחים בסוף אירועים, אני לא מפרסמת טקסטים מעוררי השראה שאינם שלי, לא מחביאה ממתקים מתחת למיטה, לא מעלימה מיסים, ומעולם לא לקחתי גברים מהנשים שלהם. אני לא יודעת אם זה בגלל שאני מוסרית או בגלל שברור לי שיתפסו אותי או מפני שאני לא יודעת לשקר. גם שקר לבן עושה אותי אדומה.
נוח יותר לחיות מתוך האמת
אני מוצאת שיותר נוח לחיות מתוך אמת, בלי הסתרות, שקרים ומחבואים. בעולם האידיאלי והמומצא שהייתי רוצה לחיות בו כשכל הקורונה תיגמר, זוגות שלא טוב להם יספרו מה הם מרגישים ויחליטו יחד אם להיפרד או לקחת מאהב/ת. הכל יהיה פתוח על השולחן, מדובר, גלוי. כל אחד יוכל לבחור מה לעשות עם האמת במקום להמשיך לשקר לעצמו ולאחרים.
כל כך הרבה זוגות גילו בשבועות האחרונים שהם לא רוצים לחיות במתכונת הנוכחית, אבל הם מפחדים לעשות שינוי, והפחד מקצין אצלם את כל הזעם, החרדות והכאב. זמן קורונה זו קריאה לריסטארט של המערכת הזוגית, עיתוי מצוין לבדוק מה התקלקל, האם ואיך אפשר לתקן. במקרה הצורך, גם גירושים זה תיקון: לנפש, למערכת הרוסה, לשנים הבאות.
האמת כואבת, אבל יותר כואב לשאת בעול של השקר לאורך זמן. ככל שמתאמנים יותר על האמת כך היא נעשית קלה יותר, שזה כמו שקר, רק בהפוך. מחקר מגלה, שככל שמשקרים, אפילו בקטנה, השקר הופך להיות חלק מהמנגנון עד שמצליחים לשקר בגדול.
החיים דורשים אומץ, ואת לא יכולה להיות וונדרוומן כשאת יורדת על עוגיות שהחבאת במזווה. את גם לא יכולה להמשיך לשבת באוטו כשהירקן מחכה לך עם ארגזים על הידיים. צריך לקום ולעשות מעשה!
לקחתי נשימה עמוקה ויצאתי מהאוטו. הידקתי את המסכה אל האף והרגשתי את האדרנלין מתפשט יחד עם האדים בתוך זגוגיות המשקפיים.
הזעתי מהנחיריים, התקשיתי לנשום, הרגשתי פורעת חוק, בוני בלי קלייד, תלמה בלי לואיז, מדונה בלי פלייבק. הייתי אמיצה, הייתי גיבורה, הייתי גאה בעצמי. כל השאר – מה אחרים חושבים, מה יש להם להגיד, איך הם היו מתנהגים במקומי - זה עוגיות שהחבאנו במזווה.
שלך,
גאיה קורן
מנטורית להצלחות בגירושים ומציאת זוגיות נכונה בשיטת אני מלכה . מנחת סדנאות כתיבה קורנת בימי קורונה