גאווה ישראלית: שבעה פיתוחים שמסייעים למאבק בקורונה
הראש היהודי ובוודאי הישראלי ממציא לנו פטנטים, גם עכשיו בזמן מגפת הקורונה, כשכולם נמצאים במרוץ לנצח את המגפה. הנה כמה מהפיתוחים הישראלים שמאפשרים טיפול טוב יותר בחולי הקורונה: עזרים שמגינים על הצוותים הרפואיים, זיהוי מהיר יותר של המחלה ואולי גם בקצה המנהרה טיפול שיצליח לעזור לחולים להבריא
לאתר, לזהות ולנצח את הקורונה: המלחמה בנגיף הקורונה הביאה להתגייסות של בתי החולים בארץ לא רק באמצעות הטיפול בחולים אלא גם בשורה של פיתוחים חדשניים שיוכלו אולי לסייע במאבק בנגיף. אלו כמה מהפיתוחים הישראלים שכדאי לדעת עליהם.
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
בדיקה שתאתר חולים באמצעות נשיפה
המרכז הרפואי שערי צדק בשיתוף עם המכון למחקר ביולוגי בישראל, בוחן שיטה חדשה לאיתור חולי קורונה באמצעות דגימת נשיפה. במסגרת המחקר נאספו דגימות של חולי קורונה ובשיטות ייחודיות שפותחו במכון למחקר ביולוגי ימופו המולקולות שיכולות להוות סמן לנגיף.
כדי להגדיר את הסמנים של מחלת הקורונה, נאספות דגימות נשיפה מחולים לצורך אנליזה מס ספקטרלית שמאפשרת זיהוי של החומרים הכימיים הנמצאים בנשיפה. לדברי ד"ר רוני אייכל, מומחה לטיפול נמרץ ומנהל המחלקה הנוירולוגית בשערי צדק וד"ר אלי בן שטרית, מומחה למחלות זיהומיות שמובילים את המחקר בשערי צדק מדובר בשיטה שיכולה להוביל לפריצת דרך ולגילוי חשיפה לנגיף.
בדיקה לאיתור הנגיף בתאי הגוף - שתתן תשובה מיידית
בית החולים איכילוב בשיתוף משרד הביטחון וחברת Anyvision מפתחים בדיקת קורונה מהירה, המבוססת על ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, לאיתור הנגיף בתאי אדם.
הבדיקה תתבסס על יכולות ראייה ממוחשבת, כך שאלגוריתם מתקדם יכריע תוך חלקיק השנייה האם רצף של תאי אדם נגועים או שאינם נגועים בנגיף. הבדיקה צפויה לקצר את משך הזמן לקבלת תוצאות, כך שאלו יתקבלו באופן כמעט מיידי. בנוסף, הבדיקה תמנע צורך בשימוש בחומרים ביולוגיים יקרים הנדרשים לטובת ביצוע הבדיקות המקובלות היום ולא פחות חשוב, היא צפויה לעלות כעשירית מהעלות של הבדיקות המקובלות.
מי שמובילים את המחקר בפיתוח הבדיקה הם פרופ' דוב הרשקוביץ, ד"ר עמוס אדלר וד"ר אהובה וייס מייליק (איכילוב) ופרופ' ניל רוברטסון (Anyvision). פרופ' הרשקוביץ, מנהל המכון לפתולוגיה באיכילוב, מסביר כי באמצעות הבדיקה ניתן לאבחן כמות גדולה של אנשים באופן מהיר. הרעיון בבדיקה הוא לא לזהות את הווירוס אלא לבדוק את ההשפעה שלו על התא.
"אנחנו רואים שהתא מפסיק לעשות את העבודה הרגילה שלו ומתחיל להיות מפעל לייצור וירוסים. בנינו אלגוריתם ממוחשב שיכול לזהות תאים וללמד את המחשב איך נראות דגימות של חולים, וכך לסווג את האנשים. זה מהלך אדיר כי ניתן יהיה לקחת את הדגימות ותוך דקות ספורות המחשב יגיד אם יש או אין קורונה".
ויש עוד בדיקות מהירות שכבר קיימות
פריצת דרך: בדיקת קורונה מהירה - התשובה תוך 15 דקות
האוניברסיטה העברית: פיתחנו שיטה זולה ומהירה פי 4 לאבחון קורונה
מסכה שמאפשרת לצוות הרפואי לנשום בקלות
בבית החולים מאיר בכפר סבא פיתחו בשיתוף עם מג"ב וימ"מ, מסכה מיוחדת המיועדת לאנשי צוות המשלבת מפוח שמאפשר נשימה תקינה יותר של הצוות.
ד"ר אלי קרניאל מומחה ברפואה פנימית ורופא בכיר במחלקת קורונה בבית החולים מאיר מסביר: "מדובר במסכה אקטיבית עם מפוח וכשעוטים אותה לא צריך להתאמץ כדי לנשום אלא מקבלים על ידי המפוח אויר מסונן דרך מסנן ברמה גבוהה ומקבלים כל הזמן זרימה של אוויר נעים ואין תחושה של מחנק.
"עם מסכת N95 אנחנו נאלצים לצאת כל שעתיים לאוורור בחוץ ועם המסכה החדשה אפשר להישאר שעות ארוכות מבלי לך את החוצה. המסכה מאפשרת עבודה בתנאים מאוד נמוכים עם טמפרטורה נעימה בפנים".
כך המסכה עובדת:
מערכת שמשמידה את הנגיף באמצעות אור אולטרה סגול
במרכז הרפואי "מעייני הישועה" הותקנה מערכת להשמדת נגיף הקורונה גם כאשר החולים בחדר. המערכת מורכבת ממספר מוצרים מבוססי אור אולטרה סגול באורך גל ייחודי שנמצא כקטלני לנגיף הקורונה, אינו מסרטן ובטוח לשימוש בקרבת בני אדם, לרבות חולים ריאתיים.
המערכת היא פרי מחקר ופיתוח של איש העסקים אלדד פרי, צוות רפואי בראשותו של ד"ר בוריס אורקין וצוות פיזיקאים. לדברי ד"ר אורקין, "נורות אולטרה סגול UV משמשות כבר שנים לטיהור וחיטוי חדרי ניתוח בבתי חולים בישראל ובעולם, אולם בשנת 2009 רשויות הבריאות בארה"ב הזהירו כי חלק מהנורות מייצרות מולקולת אוזון שעשויה להיות מסוכנת מאוד, בעיקר לחולים ריאתיים. מסיבה זו לא נעשה בהן שימוש למלחמה בנגיף הקורונה, מחשש שיסכנו את החולים.
"עם זאת, במחקר שערכתי מצאתי שיש נורות אולטרה סגול, עם גל אור ייחודי שאינו מייצר אוזון, אך יעילות מאוד בחיטוי מבנים וחדרים ולכן מתאימות במיוחד לטיפול בנגיף. בנוסף, אותן נורות ספציפיות אינן מייצרות קרינה מסוכנת לעור ולעיניים. מערכת כזו יכולה לחסל את נגיף הקורונה במשך זמן של עד חצי שעה ללא כל סכנה לאדם".
לדברי פרופ' מוטי רביד, מנהל המרכז הרפואי "מעייני הישועה", במחלקה המטפלת בחולי קורונה מותקנת כעת מערכת לחיטוי בעזרת מנורות הפולטות אור אולטרה סגול. "אלה נורות מיוחדות הפולטות אור בתדירות שאינה גורמת להיווצרות אוזון באוויר, ובכך הן בטוחות לשימוש גם בחדרים בהם נמצאים חולים מונשמים.
"הפעלת המנורות גורמת להשמדה של מיקרואורגניזמים, כולל חיידקים וווירוסים. הפעלה במשך דקות עד חצי שעה בכל משמרת, מקטינה בשיעור ניכר את הסיכון להדבקה של צוות רפואי וסיעודי המטפל בחולים. במחקרים שנעשו לאחרונה נמצא שקרינה זו גורמת להשמדת וירוס ה-COVID19 על פני משטחים שהוקרנו, לכן בטיחות העבודה של הצוות משתפרת".
כיסוי "חיג'אב" שמגן על הצוותים הרפואיים מפני רסס
בבית החולים רמב"ם פיתחו יחד עם רופאי סיירת מטכ"ל, כיסוי חיג'אב מיוחד שמתלבש מתחת לבגדי המיגון הקיים ובולם את הרסס. זאת לאחר שהרופאים זיהו שהמיגון הפשוט של צוותי הרפואה עלול לא להספיק, בעיקר כאשר עושים פעולות כמו הנשמת חולה קורונה וכי יש התזה של רסס שעלול להכיל וירוסים.
את הניסוי הוביל פרופ' איתי שביט, מנהל מיון ילדים ברמב"ם ואחראי על מעבדת סימולציה של הטכניון יחד עם ד"ר אורן פלדמן, ורופאי סיירת מטכ"ל. "מזה חודשיים מתחילת המגפה אנחנו מתמקדים בבדיקה של איכות המיגון ובודקים אם הזיהום לא עובר דרך הבגדים שלובשים אנשי הצוות הרפואי", מסביר פרופ' שביט.
"השתמשנו בבובות חכמות ויצרנו מצב כאילו יש חולה אמיתי בחדר. בסוף התרחיש אנחנו מצלמים באור אולטרה סגול את הבגדים שלהם כדי לראות את האור הזרחני שלא רואים אותו באור רגיל, ומבקשים לראות אם חדר חומר שהבובה הפרישה על הבגדים או מתחת לבגדים, אם זה נמצא מתחת לבגדים אנחנו יודעים שהבגדים לא ממוגנים.
"במסגרת אותן בדיקות מצאנו שהאזור של הצוואר, הפנים, האוזניים והשיער מאוד חשופים להדבקה ולכן יחד ייצרנו חיג'אב שמתלבש על הכתפיים, הצוואר והראש וממגן באופן מלא את הצוות הרפואי".
צפו בשלבי ההתמגנות של הצוות עם החיג'אב:
מערך שליטה על מתחמי מונשמים בגלל קורונה
פיתוח נוסף של בית החולים רמב"ם בשיתוף עם אלביט, מאפשר קשר ושליטה בין הצוות הרפואי למקרה שיהיו מתחמי ענק של מונשמי קורונה. מדובר במערכת קשר מסווגת הדומה ל"צייד", המשמשת לקשר ושליטה בחטיבות חי"ר והוסבה למערכת קשר ושליטה בבית החולים. המערכת מאפשרת לדעת איפה כל אחד נמצא בכל זמן נתון, וגם לדבר אחד עם השני למרות המיגון המסורבל.
ד"ר אורן כספי, מנהל תחום אי ספיקת לב מתקדמת ברמב"ם ובצוות ההכנה של covid 19 ברמב"ם ובמשרד הבריאות מסביר: "לאלביט הייתה מערכת בסיס שדומה לשימוש בצבא היבשה הדיגיטלי. לקחנו אותה ותרגמנו אותה לשדה הרפואי. נתנו לה מאפיינים רפואיים של טיפול נמרץ תחת מיגון, לחץ וסטריליות. מה שמאפשר לעבוד תחת מיגון ולתקשר וגם לנהל את האירוע באמצעים מאוד טובים של שליטה.
"כשעובדים עם ציוד מגן, מיגון סרבל או חיג'אב, משקפיים ומסכה זה הופך את ההתנהלות להרבה יותר קשה מבחינת היכולת לדבר, בעיקר במצבים בהם צריך לדבר עם הרבה מאוד אנשים תוך כדי אירוע. בשימוש עם מכשיר אחד שמאוד דומה לטלפון, מתאפשרת לחיצה של כפתור אחד תחת המיגון. זה פותר את הבעיה ומייעל את העבודה".
מערכת שמאפשרת לראות ולנטר את החולים מבחוץ
בבית החולים סורוקה פיתחו בשיתוף פעולה של התעשייה האווירית, "קוקפיט" - מערכת בקרה לריכוז מידע על חולי קורונה מאושפזים. המערכת שהיא פרי פיתוח של מיקרוסופט ישראל והמידע יושב על פלטפורמת הענן של מיקרוסופט Azure. מאפשרת ריכוז מידע על החולים ומקלה על קבלת תמונת מצב מלאה של החולה, תוך צמצום החשיפה של הצוות הרפואי להידבקות.
ד"ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה, מסביר: "אחד האתגרים המשמעותיים שניצבים בפנינו בטיפול בחולי קורונה הוא הוא הצורך בצמצום מירבי של מגע פיזי בין מטפל למטופל ומעבר לשימוש מירבי באמצעים של טיפול מרחוק. האמצעים הדיגיטליים מאפשרים לנו לשמור על ריחוק מקסימלי ולהבטיח הגנה מירבית לצוות בטיפול הרפואי".
פרופ' יניב אלמוג, מנהל היחידה לטיפול נמרץ פנימי הייעודית לחולי קורונה מוסיף ואומר, כי היתרון הגדול של המערכת הוא היכולת שלה לדמות את הסיטואציה הרגילה שבה אני נכנס לחדר, רואה את החולה, עוקב ואוסף נתונים ממכלול המכשירים שיש מסביבו. אני רואה יתרונות ופוטנציאל שימוש נרחב במערכת גם בעתיד. באמצעות יכולת ההתרעה המוקדמת שלה והיכולת של איסוף נתונים רבים על החולה בשלבים מוקדמים של המחלה, נוכל לייצר מערכת שמתריעה על החמרה שעלולה להתרחש, ולהגיב מוקדם יותר ואולי אף למנוע אותה".
יואב תורג'מן, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנכ"ל אלתא, אומר גם הוא כי הפיתוח של המערכת הוא שילוב של הידע מעולם התעופה לצורך שיפור הטיפול במצב חירום בינלאומי כזה. "אנו משלבים טכנולוגיות לניטור מדדים של מטופל, לניהול המחלקה ולשליטה על מכשירים, ללא צורך בהתערבות אנושית".
לפנייה לכתב/ת 
