הבדיקות הסרולוגיות: כך יגלו בדיקות הדם אם אתם מחוסנים לקורונה
קופות החולים יחלו בקרוב בבדיקות אימות לקראת תחילת בדיקות הנוגדנים שינסו לקבוע מי מחוסן נגד קורונה ובטוח מפני הדבקה. התקווה: תוצאות הבדיקות יאפשרו שחרור מסגר ואולי גם פטור מבידוד אחרי טיסות
צעד משמעותי ביותר במשבר הקורונה מגיע לישראל - הבדיקות הסרולוגיות: קופות החולים מתחילות השבוע בבדיקות אימות לסרולוגיה, לוודא שימדדו את כמות הנוגדנים נגד קורונה, שאין תוצאות שגויות בערכות הבדיקות שהגיעו לישראל, ושהן אכן מעידות על חסינות נגד הנגיף. אם אכן יימצאו מדויקות, הן עשויות לחולל מהפכה משמעותית בטיפול בחולי קורונה שהחלימו, יאפשרו להוציא קבוצות נרחבות מהאוכלוסייה מצורך בבידוד בחזרה אל שוק העבודה ואפילו לטיסות ללא צורך בהסגר של שבועיים.
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
מה הן בדיקות סרולוגיות?
מדובר בבדיקת דם המתבצעת כבר עשרות שנים בישראל ובעולם, ומודדות את רמות הנוגדנים שנוצרו בגוף בתגובה לפלישת חיידק או נגיף. בין בדיקות הסרולוגיה השכיחות ניתן למנות את הבדיקות לנגיפי מחלת הנשיקה – EBV ו-CMV, בדיקות סרולוגיה לנגיפי הפטיטיס, נוגדנים לחיידק הסטרפטוקוק או לטפיל הטוקסופלזמה, ורבים אחרים.
מה עושים אותם נוגדנים?
לאחר שנגיף הקורונה חודר אל הגוף דרך דרכי הנשימה, הוא נקשר לתאי הריאות באמצעות "קוצים" שעל גבי המעטפת שלו, המכונים Spikes. הקישור הזה מוביל לשרשרת תהליכים המאפשרת לו להמס את מעטפת תא הריאות של האדם, לחדור לגרעין התא ולהשתמש במטען התורשתי שלנו, ה-DNA, כדי לייצר לעצמו מטען גנטי משלו.
במהלך ההתחברות הזו של הקורונה לתא האנושי, מתחילה מערכת החיסון להיכנס לפעולה: נוגדנים מוזרמים למקום, מתבייתים על התא הנגוע ומסמנים אותו, ובכך מאותתים לתאי מערכת החיסון להגיע למקום ולהסתער. מיליארדי תאי דם לבנים מתחילים לעשות את דרכם לאזורי הפלישה של נגיפי הקורונה במטרה אחת: להשמיד אותם. כדי שיגיעו, מופרשים אותם ציטוקינים או אינטרלוקינים, מתווכים את התהליכים הללו, ויוצרים תהליכים נוספים האמורים לעודד את התהליך הדלקתי, ובעצם – יוצרים "זירת מלחמה".
הנוגדנים אם כן, הם ה"חיילים בקו הראשון", המתבייתים על הפולש הזר, ובמקרה שלנו – נגיף הקורונה, מנטרלים אותו, ומאותתים למערכת החיסון להגיע אל האזור ולהשמיד את התאים הנגועים בווירוסים.
אילו סוגי נוגדנים פעילים נגד קורונה?
עם ההדבקה הראשונית, זורמים לאזור אליו חדר הווירוס נוגדנים מסוג IgM המאותתים כאמור למערכת החיסון להגיע ולהסתער על התאים שהודבקו. כשבועיים לאחר ההדבקה, מתחיל הגוף לייצר נוגדנים ארוכי טווח הנקראים IgG. הם לא רק מנטרלים את הנגיף, אלא הם גם בעלי יכולת זיכרון.
נוגדני ה- IgG "זוכרים" את הנגיף הפולש, כך שבפעם הבאה שינסה להדביק את תאי הגוף ולהתרבות, הם יזהו אותו מיידית, יינעלו עליו, ינטרלו אותו ויאותתו לתאי הדם הלבנים להשמיד אותו – עוד בטרם גרם נזקים. זהו בעצם הנוגדן החשוב ביותר, שמעיד שהאדם מחוסן.
כמה בדיקות סרולוגיה נרכשו בישראל?
משרד הבריאות רכש בשלב הראשון 250 אלף בדיקות סרולוגיה. מדובר בקיטים לבדיקות, שכן מכונות הבדיקה עצמן נמצאות בישראל בכל הקופות ובתי החולים וערוכות לבדיקה.
מי הראשונים שייבדקו לסרולוגיית הקורונה?
במשרד הבריאות מתכוונים להתמקד לאחר שלבי בדיקת הדיוק, באוכלוסיות בסיכון: צוותים רפואיים שעלולים להידבק ולהדביק אחרים, קשישים הסובלים ממחלות רקע, ודיירי בתי אבות. הבדיקות יבוצעו על בסיס התנדבותי.
היכן תבוצענה הבדיקות?
מדובר בבדיקת דם שתבוצע או במרפאות ממוגנות של הקופות או בביתו של אדם החשוד שנדבק או שסובל מתסמיני הקורונה, ואינו רשאי לצאת מביתו בשל סכנת ההדבקה לאחרים.
כיצד יתבצעו בדיקות הסרולוגיה לקורונה?
לדברי פרופ' יונת שמר, מנהלת המעבדה לווירולוגיה במרכז הרפואי סורוקה של הכללית, בשלב הראשון יתבצעו מספר בדיקות הערכה שיוודאו כי תוצאות הבדיקה אמינות. תחילה ייבדקו דגימות סרום (נוזל הדם ובו הנוגדנים) שנלקחו לפני ספטמבר 2019, כלומר לפני פרוץ מגפת הקורונה, כך שבוודאות הדגימות לא יכילו נוגדנים נגד קורונה. המטרה היא לוודא שערכות הבדיקה לא מעניקות תשובות שגויות.
בשלב הבא, יילקחו דגימות מחולי קורונה שהחלימו, ואלה יושוו לדגימות מנדבקים חדשים. בגופם של חולי קורונה שהחלימו, אמורים להיווצר נוגדני IgM המופיעים בתחילת ההדבקה, ובהמשך נוגדני IgG המופיעים כשבועיים לאחר ההדבקה ואמורים להעיד על החלמה.
האם בהכרח מי שימצא בעל נוגדני IgG אינו מדבק?
לדברי פרופ' יונת, התשובה לכך עדיין לא ידועה. "אנחנו מצפים שכך המצב, בהסתמך על בדיקות סרולוגיה אחרות שאנחנו מבצעים. אבל עדיין לא ברור אם אכן אדם שבגופו רמות IgG גבוהות והחלים מקורונה, לא יידבק שוב, ואם כך, לכמה זמן".
סוגיה נוספת שמטרידה את החוקרים, היא למשך כמה זמן מוגנים חולי הקורונה. "עדיין לא ידוע האם הנגיף עובר מוטציות וחלבוני המעטפת שלו משתנים, כמו בנגיף השפעת. אתה יכול להחלים משפעת כעת, אבל לא תהיה מוגן בחורף הבא, כיוון שהווירוס משתנה כל הזמן. לא ברור עד כמה יציב וירוס הקורונה, האם גם הוא משתנה, ומתי. את הכל נצטרך לבדוק כל הזמן עד שנדע תשובות סופיות".
מדוע חשובות הבדיקות הסרולוגיות?
מדובר בבדיקות זולות, מהירות, שהתשובה להן מתקבלת בתוך 40 עד 50 דקות בלבד. הן יאפשרו סריקה מהירה של כמות עצומה של נבדקים, מתן תשובה מהירה על הדבקה או החלמה, אפשרות לדעת את שיעור ההדבקה באזורים שונים בארץ, ואולי בעתיד – הבדיקה אף תאפשר לקבוע שאדם בעל רמות נוגדנים גבוהות מסוג IgG אכן מחוסן לקורונה.
לפנייה לכתב/ת 
