אלו מחלות הרקע של הקשישים שנפטרו מקורונה
בימים שבהם גבתה הקורונה את חייהם של מבוגרים רבים דובר רבות על המחלות הנוספות מהן סבלו, שסיבכו את מצבם הבריאותי. מנתונים שסופקו לבקשת התנועה לחופש המידע, עולה כעת כי 57% מהמתים סבלו מיתר לחץ דם ו־37% מסוכרת. חלק מהנפטרים חלו ביותר ממחלת רקע אחת. גיל התמותה הממוצע: 80.7
הנתונים, שהופקו על ידי משרד הבריאות, שופכים אור על אחד המושגים המזוהים ביותר עם משבר הקורונה, "מחלות הרקע", ולמעשה ממפים אותן. הנתונים מתייחסים ל־263 מתוך 291 בני אדם שהלכו לעולמם עד כה כתוצאה מסיבוכים של הנגיף.
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
מהנתונים עולה כי 151 מתים סבלו מיתר לחץ דם, 95 היו חולי סוכרת, 91 סבלו ממחלות לב, 29 ממחלת ריאות כרונית, 13 מדיכוי חיסוני, חמישה ממחלת כבד כרונית ו־117 ממחלות אחרות. רבים מהמתים סבלו מיותר ממחלת רקע אחת.
מהנתונים עולה כי הגיל הממוצע של הנפטרים עומד על 80.7. "הסבירות שאנשים שלוקים בתחלואות נלוות יפתחו מחלה קשה יותר היא גבוהה יותר", אומר פרופ' הווארד עמיטל, מנהל המחלקה לרפואה פנימית ב' במרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. פרופ' עמיטל מצביע על אחד הממצאים המשמעותיים שעולים מן הנתונים: השיעור הגבוה של חולי הסוכרת בקרב המתים, והקשר בין המחלה להשמנת יתר. "סוכרת מהווה גורם סיכון משמעותי לתמותה, וזה מגלם גם את האנשים שסובלים מהשמנת יתר שהיא בהחלט גורם סיכון לסיבוכים של קורונה ולתמותה", הוא מסביר.
באשר לאותן מחלות נוספות, ששמן לא צוין, פרופ' עמיטל טוען כי מניסיונו מדובר בפרקינסון, מחלות כלי הדם וגידולים סרטניים. הוא מוסיף כי "ככל שהאוכלוסייה מתבגרת, השיעור של הסוכרת גבוה יותר. אם ניקח קבוצה מקבילה של מבוגרים שלא מתו מקורונה, נמצא פחות סוכרת ופחות לחץ דם. אחת המסקנות היא שאנחנו צריכים לגונן על האוכלוסייה המבוגרת, שבה שכיחות המחלות הנלוות היא גבוהה יותר. חשוב לשמור על הבידוד של אותם אנשים. קשה לא לבקר את סבא וסבתא, אבל יש היגיון בהנחיה הזו".
על פי הגדרות והנחיות משרד הבריאות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, לחץ דם, עישון, השמנת יתר או אשפוז בשלוש השנים האחרונות מוגדרים כמצבי סיכון. המשרד בנה מודל שבבסיסו מתן נקודה לכל אחד מן המצבים הללו, כאשר המשמעות של מספר רב יותר של נקודות היא הנחיות בידוד נוקשות יותר.
ואולם בניגוד להנחיות המפורטות, בתנועה לחופש המידע מותחים ביקורת על כך שבשונה ממדינות אחרות, שמציגות נתונים מסוג זה באופן קבוע, בוחר משרד הבריאות בישראל לא להתנהל בשקיפות דומה.
"המידע שהצלחנו לקבל ממשרד הבריאות הוא בעל חשיבות ציבורית אדירה", אומרת עו"ד יערה וינקלר־שליט מהתנועה לחופש המידע. "ראשית, משום שיש לבעלי מחלות רקע שונות עניין מהותי לדעת אם הן מעלות את הסיכון שלהם לחלות בקורונה; ושנית, משום שהמידע הזה חושף בפני כלל הציבור תמונה ברורה של הגורמים המאיצים את הסיכון, כך שהם יוכלו להיזהר ולשמור על הקרובים להם".
לפנייה לכתב/ת 
