"הבדיקה שאפשרה לי להילחם בסרטן בלי כימותרפיה"

בשיתוף אונקוטסט

לפני שבע שנים, שמחה (78) הגיעה לבדיקת דם שגרתית שלאחריה התבקשה לגשת לרופא. ''הייתי במעקב קרדיולוגי אחת לשנה בגלל רמות גבוהות של כולסטרול תורשתי, חוץ מזה אני מגדירה את עצמי כאדם בריא, ולכן הופתעתי כשהרופא ביקש למסור לי באופן אישי את התוצאות", נזכרת שמחה. "למרות זאת, לא ייחסתי לכך חשיבות גדולה והייתי בטוחה שהכול בסדר והבדיקות תקינות", היא מוסיפה. על פי תוצאות הבדיקה, רמת ההמוגלובין בדם של שמחה הייתה נמוכה באופן חריג. ''הרופא שאל אותי אם עשיתי בעבר בדיקת קולונוסקופיה, וכשעניתי שלא, הוא נתן לי טופס הפניה וביקש שאבצע אותה בהקדם'', היא משחזרת.

כשאדם סובל מדימום – אפילו מדימום סמוי – רמות ההמוגלובין בגוף יורדות ולכן בבדיקה פשוטה ניתן להבחין בערכים חריגים. לכן, כשיש רמות המוגלובין נמוכות יישלח המטופל לבדיקת דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה על מנת לזהות נגעים קדם-סרטניים (פוליפים) במעי. במידה ונמצא פוליפ במהלך הפרוצדורה ,מבצעים כריתה שלו כדי למנוע התפתחותו לגידול סרטני.

"לא הייתי כל כך מודאגת מהפרוצדורה ואחרי הבדיקה הרגשתי מצוין", מספרת שמחה ומוסיפה "הייתי בטוחה שכשיגיעו התוצאות, יתברר שהדאגה של הרופא הייתה מוגזמת". אולם, למרבה הצער התוצאות דווקא איששו את החשד שמדובר בגידול ממאיר. "בקולונוסקופיה התגלה גידול של 20 ס''מ, בדיוק בחלק שמחבר בין המעי הדק למעי הגס", מספרת שמחה.

הבדיקה שמסייעת באבחון(צילום: shutterstock)

על פי התוכנית הטיפולית, בשלב הראשון צריך היה לבצע ניתוח להסרת הגידול ולאחר מכן לבצע ביופסיה על מנת להבין האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר. ''לא חששתי בכלל", נזכרת שמחה. "בדיעבד, אני חושבת שפשוט לא הפנמתי את המשמעות של המצב שבו הייתי. תוך כדי הבירורים הרפואיים והבדיקות המשכתי כרגיל את שגרת חיי. משפחתי הקרובה והמחבקת דאגה יותר משאני הייתי מודאגת".

בניתוח הצליחו הרופאים להסיר את הגידול בשלמותו. ''כשהתעוררתי הרופא הסביר לי שהגידול הוסר. בשלב מאוחר יותר כאשר חזרה התוצאה הפתולוגית , האונקולוג שלי הסביר לי כי הדגימה נשלחה לבדיקת 'אונקוטייפ קולון'", מספרת שמחה. 'אונקוטייפ קולון' זו בדיקה גנומית של חברת אונקוטסט שבודקת ביטוי של פרופיל גנים מדגימת הגידול הסרטני שהוסרה בניתוח ,ומסייעת בניבוי והבנה של סיכוי חזרת המחלה ומספקת מדד הישנות מחלה (בציון שנע בין 0 ל-100).

''חששתי מאוד מטיפולי כימותרפיה", נזכרת שמחה. "הרגשתי טוב, תפקדתי כרגיל והמשכתי בחיי השגרה. חששתי שאם אאלץ לעבור את הטיפול בכימותרפיה – לא אוכל להמשיך ולעשות זאת. ידעתי שלטיפול הזה יש תופעות לוואי קשות לטווח הקצר והארוך", היא מוסיפה. "הייתי אופטימית והתפללתי שהתוצאות של הבדיקה יחסכו ממני את הטיפול הקשה".

לאחר ימים ספורים, הגיעו תוצאות הבדיקה. "מדד ההישנות היה נמוך. המשמעות של התוצאה הייתה שקיים סיכוי נמוך לחזרת המחלה, ולכן ניתן להסתפק במעקב תקופתי", נזכרת שמחה. "אבן ענקית נגולה מעל ליבי. אין מילים שיכולות לתאר את תחושת ההקלה שחשתי באותו הרגע. עצם הידיעה שטיפולי הכימותרפיה נחסכו ממני, נתנו לי כוחות לחזור לכוחי ולשגרה שלי לאחר הניתוח''.

שבע שנים אחרי שעברה את הבדיקה, שמחה השאירה את התקופה הקשה מאחוריה ''אני מקפידה להיות במעקב ולעשות בדיקת סי-טי אחת לכמה חודשים על מנת לוודא שאין ממצאים חדשים. בסך הכול אני רגועה. הבדיקה נתנה לי שקט רב, ואני שמחה שקיבלתי את ההזדמנות הזאת''.

"רגע האבחנה נחרט בזכרוני"

לפני כעשור הגיעה רחל (65) לבדיקה אצל רופא המשפחה בעקבות תלונות על כאבי בטן וחולשה שהופיעו אצלה לאחרונה. ''במשך כמה שבועות הכאב הלך והתעצם, התחושה הייתה לא טובה'', מספרת רחל. לאחר בדיקת דם שעברה נמצא שישנה ירידה משמעותית ברמות ההמוגלובין. "השילוב של כאבי בטן, חולשה ותוצאות לא תקינות של בדיקות דם הצריך בדיקה מעמיקה כדי להבין מה מקור של הבעיה הרפואית", משחזרת רחל.

כאשר המטופל מתלונן על תסמינים כמו כאבי בטן, שלשולים ותחושת אי נוחות ורמת ההמוגלובין בדם נמוכה, קיים חשש לדימום במערכת העיכול. באותם מקרים מומלץ לבצע בדיקת דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה על מנת לבדוק האם קיים גידול סרטני במעי הגס. ''אני זוכרת שהרופאה הסבירה לי את על החששות שלה, והמליצה שאעשה בדיקת קולונוסקופיה'', משחזרת רחל. ''זה הפתיע אותי מאוד מאחר ואין לי היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן המעי הגס", היא מוסיפה.

רחל עברה בדיקת שתי בדיקות: גסטרוסקופיה – לבדיקת הוושט והקיבה וקולונוסקופיה – לבדיקת המעי. למרבה הצער, תוצאות הבדיקות איששו את חשדם של הרופאים. ''בבדיקה התגלה גידול לא קטן בכלל במעי", נזכרת רחל ומוסיפה: "קיבלתי הפניה לניתוח שבמהלכו הכירורגים הסירו את הגידול ווידאו שלא נמצאו גידולים נוספים שהתפספסו בבדיקה. על אף שחלפו כבר עשר שנים, הרגע שבו קיבלתי את האבחון שחליתי – נחרט בזיכרוני יותר מכול".

במהלך הניתוח של רחל, הוסר הגידול מהמעי הגס בשלמותו, ודגימה (ביופסיה) ממנו נשלחה לבדיקה על מנת לסווג את הגידול וללמוד על מאפייניו. ''כשהתאוששתי מהניתוח הרופא הסביר לי שנראה שהצליחו להסיר את כל הגידול ושהמעי נקי", מספרת רחל.

דגימה מהגידול נשלחה גם לבדיקת 'אונקוטייפ קולון' של אונקוטסט. מטרת הבדיקה לסייע בהערכת הסיכון לחזרה של המחלה בעתיד. למעשה, על פי תוצאות הבדיקה ניתן לחסוך בטיפולי כימותרפיה לחולים מסוימים, להם יש סיכויים נמוכים לחזרת המחלה. ''ההחלמה מהניתוח הייתה קשה מאוד וזה היה אחד מהאתגרים הגדולים שחוויתי בחיי. קיוויתי לפחות הכימותרפיה תחסך ממני", משחזרת רחל.

לאחר מספר ימים הגיעו תוצאות הבדיקה. ''הרופאה התקשרה אליי והייתי במתח עצום", מספרת רחל. "היא בישרה לי שעל סמך ציון ההישנות שהתקבל בבדיקת אונקוטייפ קולון, הסיכוי לחזרת המחלה שלי נמוך ולכן ניתן לוותר על טיפול כימותרפי'', היא נזכרת. ''באותו רגע חשתי הקלה ענקית. הידיעה שסיכויי הישנות המחלה נמוכים ושלא אזדקק לכימותרפיה, נתנה לי את הכוח להתאושש מהתקופה המטלטלת שעברתי'', היא מוסיפה.

במהלך העושר האחרון רחל מקפידה להגיע למעקב תקופתי אחת לכמה חודשים על מנת לוודא שהמחלה לא חוזרת ''אני מקפידה לא לפספס אף בדיקה. זכיתי בחיי מחדש, ולכן אני לא רוצה לקחת סיכונים מיותרים''.

שכיחות המחלה עולה עם הגיל

"בדומה לרוב מקרי הסרטן, גם גידול סרטני במעי הגס שכיח יותר בקרב אנשים מבוגרים, כאשר למעלה מ-80% מהם מאובחנים באנשים מעל גיל 60", מסבירה ד"ר אנה רבקין אונקולוגית מומחית ממחלקה אונקולוגית מרכז רפואי לין בחיפה שגם טיפלה בשמחה ורחל. "ישנם מקרים בהם המחלה מופיעה גם אצל צעירים ולאחרונה אנו עדים לכך שגיל הופעת המחלה יורד". לדבריה, אבחון מאוחר של גידול במעי הגס עלול להיות קטלני, ולכן מומלץ להתחיל לבצע בדיקות סקר תקופתיות החל מגיל 50. במקרים בהם יש במשפחה היסטוריה של מחלת סרטן המעי הגס, מומלץ להתחיל אפילו בגיל מוקדם יותר.

במקרים בהם בבדיקת הסקר נמצאה גוש ממאיר במעי הגס, החולה עובר בירור סיסטמי : סי-טי חזה בטן ואגן. במידה ומחלה ממוקמת במעי הגס, מופנה המטופל לכירורג.

"בחלק מהמקרים ניתן להסיר את הגידולים בשלמותם בהליך הכירורגי, ולשלוח אותם לבדיקה במעבדה פתולוגית כדי לקבוע את שלב המחלה. לבדיקה הזו יש חשיבות רבה שכן כיום אנו מסוגלים לזהות האם סוג הגידול שהוסר הוא גידול בשלב 2 ו-3 שנוטה לחזור או גידול בשלב 1 שאחוזי הישנות נמוכים", מסבירה ד"ר רבקין.

בדיקת אונוקטייפ קולון מיועדת למטופלים שמחלתם התגלתה בשלב 2 או 3 לאחר ניתוח לכריתת הגידול. ביכולתה של הבדיקה להעריך את הסיכון לחזרת המחלה בעתיד ולהצביע למי מבין החולים ניתן לחסוך את טיפולי הכימותרפיה ומי זקוק להם על מנת להחלים.

הבדיקה תוקפה ונמצאה מהימנה בארבעה מחקרים בינלאומיים שבדקו למעלה מ- 3,500 מטופלים. התוצאות הראו מתאם בין ציון ההישנות שמתקבל בבדיקה לבין הסיכון להישנות המחלה בפועל. יתרה מכך, תוצאות המחקרים העידו שככל שדירוג ההישנות היה גבוהה יותר – כך הסיכון להישנות המחלה היה גבוה יותר, ובכל שדירוג ההישנות היה נמוך יותר – כך הסיכון להישנות המחלה היא נמוך יותר.

"למעשה באמצעות בדיקות כמו 'אונקוטייפ קולון' אנו יכולים לחזות מהו הסיכוי להישנות של המחלה. הבדיקה נותנת לנו אינדיקציה טובה, מדויקת ואישית למטופל ספציפי, בהתאמת הטיפול כימותרפי המשלים עבור החולים עם סרטן מעי הגס בשלב 2 ו-3", מוסיפה ד"ר רבקין.

בשיתוף אונקוטסט