האהבה היא הכוח החזק ביקום
המחסור באהבה הוא ההסבר לנוקשות בגוף. לעיקשות המילולית. לריחוק הרגשי. לקושי להגיע למערכת יחסים. לייאוש מכל אותן אכזבות בדייטים. לבגידות הנמשכות. לפרידות העוקבות. לקריסה שחוזרת. לבחירה בריק. באין. בכלום. כי כשאתם אוהבים את עצמכם, אוהבים אתכם. וכשאוהבים אתכם, אתם אוהבים את עצמכם
אני מטפל בבני אדם כבר 30 שנה. מבוגרים וצעירים. נשים וגאים. בני נוער וזוגות. כל אחד עם סיפור חייו. כל אחת והתשוקות שלה. כולם פצועים בליבם. כולם ספגו מהלומות. או חבטות. או דקירות. כולם כאבו. כולם בכו. כולם הרגישו אי פעם חסרי אונים. כולם זקוקים לחסד. גם אני.
החסד של האהבה.
כי מאיפה שלא תסתכלו על זה. ומאיפה שלא תסובבו את זה. ומאיפה שלא תגיעו. ולאן שלא תברחו. זה ישיג אתכם. זה יקיף אתכם. זה יתקיף אתכם. בכל מקום. ועם כל אדם. זהו סוד החיים. אלה החיים עצמם. הכל מתחיל ונגמר באהבה.
אהבה היא התשובה, שר ג'ון לנון. והוסיף: מה היתה השאלה שוב?
אהבה היא התשובה לכל. לפחד. לבדידות. לעייפות. לדמעות. לתחושת האובדן. ולכאבי הלב.
המחסור באהבה הוא ההסבר לנוקשות בגוף. לעיקשות המילולית. לריחוק הרגשי. לקושי להגיע למערכת יחסים. לייאוש מכל אותן אכזבות בדייטים. לבגידות הנמשכות. לפרידות העוקבות. לקריסה שחוזרת. לבחירה בריק. באין. בכלום. בלבד.
אהבה אמיתית. אהבת אמת. סוחפת. עמוקה. רכה. נוגעת. מתחברת. קושרת. אכפתית. חומלת. נותנת. מגיבה. טוטאלית. שמחה. עוטפת. מענגת. כזאת שתמיד חלמתם עליה. לכל החיים. או לכמה ימים. עם גבר. או עם אישה. ביחד. או לפעמים.
האהבה הזאת מרפאת.
האהבה הזאת מרימה מהקרשים.
האהבה הזאת מפיחה סומק בלחיים.
האהבה הזאת מאפשרת להאמין.
האהבה הזאת יכולה לפוגג צלקות. להמיס פצעים. לשחרר מועקות. לסלק מחשבות רעות. לשנות את אופיו של אדם שהיה כל כך סקפטי, פסימי, אבוד, בודד, לא אהוב.
כמה היא יכולה להיות חזקה.
אהבה היא הכוח החזק ביקום.
יותר משנאה. או מפחד. ואפילו מאכזריות. עלבון. או נקמה.
אהבה היא היופי הנשגב.
אהבה היא התום הפעור.
אהבה היא הרגע המדויק.
אהבה היא הנשימה הרגעית.
אהבה היא החדירה העמוקה לגוף ולנפש.
אהבה היא ההתמסרות והכניעה לעוצמה שבה.
אהבה היא מה שאנחנו מייצרים. שהסכמנו לייצר. שפתחנו את לבנו אחרי שהיה פגוע, סגור, נעול ומתקשה להאמין.
כן, אהבה היא אמונה.
כן, אהבה היא האלוהים.
כן, אהבה היא הכוח החזק ביקום.
כל אחד יכול להרגיש אהבה.
בכל עת.
עם כל אדם.
כל אחד יכול לפתוח את עצמו לאהבה.
הרגע היפה הזה, הנוגע ללב, שבו האדם הכי חזק מתייפח כמו תינוק בין זרועותיה של אהובתו.
הרגע המדהים הזה, מעורר ההשתאות, שבו התינוק הרך נצמד לאביו ומשיל מעליו את כל קליפותיו.
כי אין מה לשאול יותר. ואין מה לתהות. ואין מה להתווכח. או לערער. או להרהר. או להציב סימני שאלה. או להטיל בכך ספק.
לא, אין.
אין כמו אהבה.
תאהבו תמיד.
תאהבו הרבה.
תאהבו אותה או אותו או אותם.
תאהבו את עצמכם.
כי הכל מתחיל בכם.
ושם זה גם נגמר.
מעגל החיים. הוא מעגל האהבה.
ביניכם לבין עצמכם.
כי הכל, אבל הכל, מתחיל באהבה עצמית.
וכשהיא נפגעת, בגיל צעיר, כי ההורים שלכם לא אהבו אתכם, או לא אהבו אתכם מספיק, או לא ידעתם שהם אוהבים אתכם, שם הפצע נפער, שם הצלקת הופיעה, שם הכתם התפשט.
זה היה נורא. זה היה נורא ואיום. והשפיע על כל חייכם.
בהתמכרויות. בבריחה. בהתבודדות. בבדידות. בייאוש הכבד שמתחת לעפעפיים.
זה היה הרסני.
זה היה מזעזע ממש.
אבל עכשיו אתם גדולים.
ואתם יכולים.
ומסוגלים.
לאהוב.
לקבל אהבה.
ולתת אהבה.
לה. או לו.
ולעצמכם.
כי כשאתם אוהבים את עצמכם, אוהבים אתכם. וכשאוהבים אתכם, אתם אוהבים את עצמכם. זה הרגע לאהוב.
ממש עכשיו.
אל תחכו אפילו שנייה.
הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת