טיפולים מבטיחים שמוצעים ל-ALS ברשת: 10 תמרורי אזהרה
חולי ALS או מחלות אחרות, בודקים באופן שגרתי טיפולים ומוצרים המוצגים באינטרנט. המידע המופיע אודות טיפולים ומוצרים אלה עלול להיות חסר, מטעה או לא מדויק. לרגל יום המודעות למחלה שחל השבוע - רופאים ומומחים מאתר ALSUntangled ריכזו 10 תמרורי אזהרה שצריך לקחת בחשבון
משפחות וחולים המתמודדים עם מחלות מקצרות חיים כמו ALS, פונים לחפש, בצר להם, תשובות ופתרונות באינטרנט. הם ימצאו מספר רב של טיפולים אלטרנטיביים ומוצרים שהשימוש בהם אינו נעשה לפי ההתוויה שלהם בעלות גבוהה. המפרסמים של טיפולים ומוצרים אלה נוהגים להתהדר בסיסמאות, כמו: "מבטיח" או "הוכח בניסוי", אך לאמירות אלה אין שום גיבוי, או תיעוד שיתמוך בהן. אנשים ללא רקע מדעי יתקשו לזהות את הבעייתיות בהצהרות מסוג זה. הם עשויים לפתח בעקבות קריאת ההבטחות הללו ציפיות גבוהות מהטיפולים המוצעים, מבלי להעריך נכונה את הנזקים הפוטנציאליים הגלומים בהם.
קיראו עוד:
הטכנולוגיה שמחזירה לחולי ה-ALS את הקול
מחקר ישראלי: חיידקי המעיים עשויים להאט התפתחות מחלת ה-ALS "חוקרת את מחלת ה-ALS לזכרו של אבא שלי. בטוחה שהוא היה גאה בי"
קבוצת חוקרים בשם ALSUNTANGLED קמה ב-2009 במטרה לזהות ולבדוק טיפולים כאלה המוצעים בשוק לחולי ALS. הקבוצה בוחנת שלושה גורמים בטיפולים אלה: האם יש בהם עניין לחולי ALS? האם יש פרוטוקול טיפול אובייקטיבי ומדעי? והאם יש בסיס ידע (Data Base) וביקורת על הטיפול. עד היום הקבוצה פרסמה 55 דו"חות על טיפולים שונים.
קצב הופעתם של טיפולים ומוצרים חדשים עולה על הקצב בו הקבוצה יכולה לבדוק את הקיים בשוק. לכן על מנת לעזור לחולים השוקלים טיפול או מוצר שעדיין לא נבדק על ידי הקבוצה, החליטו החוקרים החברים בה להיעזר בניסיונם הרב והמצטבר לאורך השנים וליצור רשימה של 10 תמרורי אזהרה, המחייבים תשומת לב, כאשר בוחנים טיפול או מוצר המתפרסם באינטרנט. ככל שיש יותר תמרורים הקשורים לטיפול מסוים כך יש להתייחס אליו בחשדנות רבה יותר.
1. עלות גבוהה
עלות גבוהה אינה מעידה, בהכרח, על טיפול או מוצר טוב, יעיל, ומגובה בתוצאות טובות. כאשר מינהל המזון והתרופות האמריקני, FDA, מאשר לגבות תשלום על טיפול שעדיין לא הוכח כיעיל, התשלום אף פעם לא יעלה על עלות הייצור שלו. עלות גבוהה לטיפול שעדיין לא הוכחה יעילותו, מעוררת בעיות אתיות רציניות.
2. הטיפול/מוצר מפורסמים כיעילים עבור מגוון רחב של מצבים רפואיים, הנובעים מסיבות שונות
רבים מהטיפולים או המוצרים שניתן למצוא באינטרנט, מפורסמים כיעילים עבור מגוון רחב של מחלות, שרובן קשות וחשוכות מרפא. לדוגמה: טיפולים שמוצגים כיעילים עבור: טרשת נפוצה, פרקינסון, מלנומה, כאבי גב וברכיים, אלצהיימר, שבץ ועוד. המקור למחלות אלו והגורם הביולוגי שעומד מאחוריהן שונה לחלוטין. לכן אין זה הגיוני שטיפול אחד יתאים לכולן.
3. אין מבדק בטיחות ופיקוח מדעי
בהליך מדעי תקין, כאשר חוקרים חושפים חולי ALS לטיפול או למוצר חדש, יש עליהם פיקוח של גוף חיצוני מכובד כמו ה-FDA או ועדת האתיקה במוסד בו מתקיים המחקר. הפיקוח נועד להבטיח, בצורה שיטתית ושקופה, את בטיחות הטיפול עבור החולים. ההיסטוריה מוכיחה, כי עבודה לפי ההליך המדעי התקין מצליחה למנוע נזק ופגיעה בחולים.
על רבים מהטיפולים והמוצרים המופיעים באינטרנט אין פיקוח. כלומר, החולה אמור לסמוך על האדם המציג אותם ולבטוח בו שהוא מפקח על נושא הבטיחות. אבל, ברוב המקרים אין שום עמידה בהליך של בדיקה או בקרה על הבטיחות. גם במקרים בהם מצוין כי הטיפול נמצא כבטיחותי, יש לבדוק שאכן התקיימה בדיקה של הנושא ושיש בקרה על ההליך על ידי רשויות מוכרות.
4. אין שימוש בטפסי הסכמה ויידוע
על מנת להימנע מניצול של חולים, ברוב המדינות יש חוקים המחייבים חתימה על טפסי הסכמה ויידוע של החולה. בטפסים אלה מופיע המידע על הטיפול, והמטופל מצהיר שהוא כשיר לקבל החלטות ולחתום עליהן. רוב הטיפולים והמוצרים המופיעים באינטרנט מגיעים ללא טפסי הסכמה כלשהם. המידע שנמסר לחולה המתעניין בהם אינו מספק והמפרסם אינו עושה מאמץ מספיק להבין האם החולה כשיר לקבל החלטה לגבי הטיפול.
5. אין הוכחה למנגנון בו הטיפול, או המוצר אמורים לעבוד ולעזור
כאשר בוחנים טיפול או מוצר חדש, חשוב להבין מה המנגנון בו הוא פועל והאם הוא נראה הגיוני, בהתבסס על הבנתנו את הביולוגיה הבסיסית של המחלה. בהליך מדעי רגיל, שלב ההוכחה הראשוני, הפרה קליני, נעשה ברקמות או בחיות, לפני שמנסים את הטיפול על בני אדם. זאת כדי להוכיח שיש היתכנות ליעילות והצדקה לניסוי קליני בבני אדם.
בחלק מהטיפולים או המוצרים המופיעים באינטרנט אין שום מידע על שלב כזה, הבודק את ההיתכנות ליעילות ואת המחקר הפרה קליני שנעשה לפני שהוחלט למכור את הטיפול לבני אדם.
6. מחסור בנתונים ובתוצאות
כאשר חוקרים רוצים להוכיח כי טיפול שהם פיתחו בטוח ויעיל הם עורכים למטופל מספר בדיקות מעקב, בפרקי זמן קבועים, כדי לאסוף נתונים על השפעת הטיפול. אחד מסולמות המדידה המשמשים את רוב החוקרים ב-ALS הוא ה-ALSFRS, מדד חינמי, בינלאומי, מהיר, המאפשר לחוקר לתת לחולה ציון של היכולת המוטורית והעצמאות שלו. מומלץ להתייחס בחשדנות לטיפול, או למוצר שמוצע ללא כל תהליך מעקב אחר המטופל, או שמשתמש בכלי מדידה שאינן מתוקפים ואינם מוכרים מדעית.
7. אין כוונה לפרסם או להציג את נתוני הטיפול
חוקרים נוהגים להציג את ממצאי המחקרים שלהם, על ידי פרסום מאמרים ו/או הצגתם בכנסים. בכך הם מאפשרים לעמיתיהם להכיר את עבודתם ולבקר אותה. הנתונים של חלק מהטיפולים והמוצרים המוצגים באינטרנט מעולם לא הוצגו ולא עמדו בפני ביקורת עמיתים של חוקרים אחרים בתחום.
8. ההוכחה היחידה של יעילות הטיפול היא אנקדוטלית
בעוד טיפולים ומוצרים רבים המוצגים באינטרנט טוענים שהם מועילים לחולי ALS, ההוכחה היחידה המוצגת לטענה זו היא אנקדוטלית. אנקדוטה היא סיפור שמספר מישהו שהתנסה בטיפול מסוים ובדרך כלל מדווח על תוצאות חיוביות. הבעיה עם טיפולים המציגים אנקדוטות כהוכחה ליעילות היא שקשה לדעת אם בכלל מדובר באדם אמיתי.
בעבר הוצגו מקרים של אנקדוטות שהומצאו על ידי המפרסם. קשה גם להוכיח שהאדם שמציג את האנקדוטה אכן היה חולה ALS ושאכן היה שיפור במצבו. הפרשנות הניתנת לאנקדוטה עלולה להיות מטעה בגלל אופי מחלת ה-ALS. חולים עשויים לחוות תקופות בהן מצבם יציב ואפילו השתפר במעט, ובטעות לייחס זאת לטיפול שלקחו.
9. למפרסם אין הכשרה מתאימה, פרסומים או מצגות בתחום
בימינו אין בעיה לעקוב אחרי הרקע של אדם המציע טיפול כלשהו. אם יש לו רקע מדעי, ניסיון ופרסומים בתחום שזכו לביקורת עמיתים, סביר להניח שהטיפול המוצע עשוי להיות יעיל לחולי ALS. לעומת זאת אם לאותו אדם אין רקע מדעי או רפואי והוא מעולם לא פרסם מאמר או מצגת רלוונטיים לתחום, יש סבירות נמוכה שהוא אכן יכול להציע טיפול לחולי ALS.
10. המפרסמים מציגים עצמם כקורבנות ויוצאים כנגד רופאים ואנשי מדע
ההליך המדעי המקובל פשוט מאוד וישיר: החוקר מזהה ממצא, מעלה השערה ותאוריה, מתכנן ניסוי, מקבל תוצאות ומציג ומנתח אותן במאמר, או במצגת בכנס של אנשי מקצוע מהתחום הרלוונטי. ההליך פתוח בפני כל חוקר או מדען, ועד היום לא היה טיפול או מוצר יעיל שלא עברו אותו.
בין הטיפולים או המוצרים המוצגים באינטרנט יש כאלה בהם המפרסם מבקש מהחולים להסתיר את השימוש מהרופא המטפל, או גרוע יותר להפסיק ללכת לרופאים בכלל. אין הגיון מאחורי המלצה זו מכיוון שהרופאים בעלי ההתמחות והניסיון הם אלה שיכולים להציג בפני החולה את האפשרויות הקיימות בשוק ולכן יש להיזהר ממפרסמים המבקשים זאת.
רופאים מומחים ואתר ALSUntangled יכולים להוות מקור מצוין ובעל ערך בקבלת החלטה לגבי טיפולים ומוצרים המוצגים באינטרנט. במקרים בהם אין מספיק מידע מומלץ לחולים להשתמש ב-10 תמרורי האזהרה שהוצגו במאמר זה. ככל שעולים יותר תמרורי אזהרה לגבי טיפול מסוים, כך צריכה להתעצם החשדנות כלפיו.
לפנייה לכתב/ת 
