למה המילה "גרושה" גורמת לנו לבושה או לאי נוחות?
אם יש משהו שמעורר בי חררה, הרבה יותר מהמילה 'גרושה', זה משפט כמו 'ויתרת מהר מדי' או 'בימינו היד קלה על ההדק'. לא אחזתי בנשק מאז הטירונות, ככה שאין לי מושג איך לוחצים על הדק, אם זה קשה או קל – ויותר מזה, גם לרוב האנשים שאומרים את זה אין מושג, ורוב האנשים גם לא ויתרו מהר מדי
המילה מקפלת בתוכה רמזים לגירוש, סילוק, נידוי, עזיבה, נטישה. כשאת מתגרשת ואלה הקונוטציות שמוטבעות בתת המודע, לא פלא שאת חווה בדידות ועצב. תחשבי מה היה קורה אילו המילה היתה "מתרגשת" במקום "מתגרשת" או נניח 'רגושה' במקום 'גרושה' – היית עפה מהתרגשות, מוכנה להרפתקאות חדשות כמו ילדה בגן שעשועים.
אישית, המילה מעולם לא דגדגה אותי. לא הרגשתי מגורשת ולא הצלחתי להבין מדוע נשים חוטפות גירוד כשהמילה מושמעת, אלא שאלפי נשים גרושות שעברו בסדנאות שלי מעידות יותר מהכל על הטראומה שהמילה מייצרת.
פרסמתי פוסט בפייסבוק וביקשתי תחליף למילה. רוב הנשים הציעו חלופות כגון חופשיה, משוחררת, רווקה עם ניסיון (וילדים), משודרגת, ושמחה בחלקה. חלק מהגברים הציעו זווית אחרת: משומשת, יד שנייה, עלוקה, גולדיגרית, ופנינים נוספות.
המילים שנכתבו על הוול סיפרו חיים שלמים. למעשה, במילה אחת קטנה אפשר היה לדעת מי נשוי באושר, מי גרוש ממורמר, מי משקשקת רק מהמחשבה ומי התעופפה לחופשי אחרי נישואים כושלים.
קיבלתי הודעות פרטיות מנשים ומגברים שלא הבינו למה אני מתעסקת בנושא "הזה". נזפו בי שאני מפרקת משפחות ועושה מזה קריירה. זה הצחיק אותי. מי ישמע אני גל גדות וניחנתי בכוח-על מיוחד שיכול לפרק משפחה מוצלחת. פשש יא אללה, אני וונדר וומן לענייני גירושים ולא ידעתי.
האושר שלך תלוי רק בך
לאף אשה – אבל לאף אשה! - אין כוח לפרק משפחה אם הגבר לא נותן לזה יד. אני שומעת נשים שמאשימות נשים אחרות בפתיינות, ואומרות שהן התלבשו על הבעל. זה שהן צודקות לא אומר שהבעל, בגילו, כבר צריך לדעת להתלבש לבד. אם הגבר 'שלך' הולך למישהי אחרת, כנראה הוא לא כזה שלך. כשהזוגיות באמת טובה לא תתנו למישהי או למישהו להיכנס ביניכם, כי זה פשוט לא שווה את זה.
חיי נישואים רצופים עליות ומורדות, הם מחייבים התמודדות בלתי פוסקת, וזה ממש בסדר כי צריך להיאבק על מה שחשוב לנו. אנשים נלחמים למען מטרה שחשובה להם, ואם הם לא נאבקים על מנת לנצח – כנראה שהם כבר הפסידו. את עצמם, את החופש שלהם, אהבה, כבוד. להישאר במערכה הזוגית כשאת מרגישה מנוצחת זה הכי גרוע, בטח יותר גרוע מהמילה "גרושה".
אם יש משהו שמעורר בי חררה, הרבה יותר מהמילה 'גרושה', זה משפט כמו 'ויתרת מהר מדי' או 'בימינו היד קלה על ההדק'. לא אחזתי בנשק מאז הטירונות, ככה שאין לי מושג איך לוחצים על הדק, אם זה קשה או קל – ויותר מזה, גם לרוב האנשים שאומרים את זה אין מושג.
גם לא מכירה אנשים שוויתרו מהר מדי. אני כן מכירה אנשים שהתחבטו בינם לבין עצמם ולא שיתפו אף אחד, כך שלאחרים זה היה נראה "משבר גיל ארבעים קלאסי" או כל שטות אחרת.
גרושה, נשואה (עדיין), רווקה, אלמנה, מאורסת – מה זה בעצם משנה. כל ההגדרות האלה לא רולוונטיות, בתנאי שאת לא נותנת להן כוח. האושר שלך לא תלוי במילה, קמט, נכות, משקל, כסף וסטטוס. האושר שלך תלוי באהבה שלך לעצמך, שאינה תלויה בדבר.
"כל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר – בְּטֵלָה אַהֲבה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם" (מסכת אבות).
שלך, גאיה קורן
מנחת סדנאות אני מלכה גרושה באושר , מנטורית להערכה עצמית ומרצה. עיתונאית בידיעות אחרונות.