שתף קטע נבחר
 

השינויים המפתיעים בחיינו - אחרי גמילה מסוכר ופחמימות

מנהג מונית לשף של מאכלי בריאות - האנשים שבחרו בגמילה מסוכר ופחמימות ממכרות והפכו אותה לדרך חיים - מספרים על השינויים בחייהם, גם בזמן קורונה

בשיתוף  מכון אברהמסון

 

"ההשמנה התחילה ברגע שעזבתי את חברת הייטק בה עבדתי 14 שנים. מארוחות במועדון, שליטה על התזונה והרבה ספורט. 82 קילוגרמים, מרוצים של 10 קילומטרים, אופני שטח, כמעט 60 קילומטרים בשבוע, ורכיבה באופניים לעבודה עברתי לכאוס מוחלט". מספר אלון אליהו (48), אב לשניים, בזוגיות, נהג מונית ובשלן חובב, ממבשרת ציון, קסטל.

 

"אחרי ההיי טק עבדתי כמנהל עבודה בחברת בנייה. יום העבודה שלי התחיל עם צאת החמה ונגמר בשעות מאוחרות. התזונה הייתה קלוקלת. לא היה לי זמן לספורט וב-7 שנים עליתי 34 קילוגרמים. מ-82 ל-116 קילוגרמים. גם כנהג מונית לא תחזקתי שגרה של ספורט ותזונה נכונה: המים שלי היו קולה. 3 פעמים ביום קפה ומאפה. שווארמה ופיצות על הדרך. הרבה ג'אנק פוד, פחמימות ריקות ומזון מהיר.

 

 

  ( )
אלון אליהו כיום

 

"כשהיו עולים לי בפייסבוק 'זכרונות' מהריצות או מהרכיבה, כמה שנים אחורה, הזדעזעתי מהמראה שלי אז ומהמראה היום. בעבר הייתי רץ 8 קילומטרים 47 דקות, וכששמנתי ועשיתי מדי פעם ספורט הליכה של 8 קילומטרים ארכה שעה וחצי".

 

הוא מספר: "במשך 7 שנים ניסיתי לעשות דיאטות, אבל כל אחת מהן הייתה כישלון מוחץ. עושה דיאטה חודש, יורד שני קילוגרמים ועולה, מיד לאחר מכן, 4 קילוגרמים. הרגשתי לא טוב, היה לי קשה לנשום, לעלות מדרגות, לישון, לשרוך שרוכים. הרגשתי מוגבל ומדוכא. פניתי לרופא לתאם לעצמי ניתוח לקיצור קיבה כי לא יכולתי לראות את עצמי, לא פיזית וגם לא נפשית. והרופא עודד אותי לבחור באפיק של תזונה נכונה.

 

"לקוח שהסעתי ביקש להגיע לטיפול גמילה מעישון באברהמסון. ביקשתי לאסוף אותו לאחר הטיפול, כדי לדעת איך היה. הוא סיפר לי שעישן 2 קופסאות ביום, ואחרי הטיפול הוקוס פוקוס! לא בא לו יותר לעשן. ביקשתי לדבר איתו אחרי חודש חודשיים, כדי לבדוק אם הוא עדיין מתמיד גמילה. הייתי מאוד סקפטי ואחרי חודשיים הוא אמר: אלון הפסקתי לעשן, אין לי צורך ואני לא רוצה לעשן בכלל. זה ישב לי בראש. אם הבחור שמעשן שתי קופסאות ביום והחברה שלו העניקה לו כמתנה גמילה מצליח להיגמל, יש שם משהו".

 

  ( )
אלון אליהו

 

אחרי שיצא מהמפגשים במכון הוא מספר: "מהטיפול לגמילה מסוכרים ופחמימות ממכרות באברהמסון יצאתי באנרגיה שונה והרגשתי שלא בא לי מתוק. אמנם פעלתי על פי התפריט, אבל בחנתי את עצמי והלכתי לקונדיטוריה שאני אוהב. ישבתי על הדלפק, מצד ימין קרואסונים ומצד שני בקלוואות. שתיתי קפה בלי סוכר והיה לי טעים, לא היה לי חשק למתוק. וככה, בעצם, עד היום.

 

"המטבח אצלי בבית פעיל 24/7 כי אנחנו אוהבים לאכול. אברהמסון לימדו אותי כל מה שאני יודע על סוכרים ועל פחמימות ממכרות. ברגע שאני מכניס סוכר לבן לגוף, אני צורך עוד ועוד ועוד. ברגע שחתכתי במכה: מאפים, שתיה מתוקה, מלכודות עתירות סוכר ברטבים תעשייתיים, כל מה שיש בו קמח לבן וסוכר, כך הייתי פחות ופחות רעב והתחלתי להשיל קילוגרמים.

 

"היום אני 16 קילוגרמים פחות וזו הדיאטה היחידה שאני לא רעב בה. בהתחלה בישלתי על פי ספר המתכונים של אברהמסון, והיום, למדתי להשתמש במרכיבים שלא הכרתי לפני, למשל: קטניות, כוסמת, שעועית מאש, לוביה ועוד".

 

אבל נזקי הקורונה לא פסחו גם עליו. "מאז הקורונה אני כמעט ולא עובד. ובמקום להשתגע בבית הקמתי בזמני הפנוי קבוצת פייסבוק שנקראת "אבא, אני רעב". אני נהנה מהבישול, שהוא עבורי אהבה ותחביב. הפכתי לבשלן של המשפחה הגרעינית שלי ושל האחים שלי. תוך 4 חודשים הקבוצה מונה למעלה מ-600 משתתפים. כמעט כל שבוע אני מכין מתכון חדש: קינואה, קציצות, פשטידות. אני גם מעלה לדף הפייסבוק של אברהמסון, ומקבל על הרבה מתכונים שאני ממציא מלא! מחמאות. צללתי לבישול בגלל הזמן הפנוי שנוצר לי בקורונה, ואני מכין מנות גורמה: דגים, טרטרים, פטריות.

 

"חזרתי לעשות ספורט וקל לי יותר להתאמן. אני רץ 8 קילומטרים בכמעט שעה. מקבל הרבה פידבקים מהסביבה. כדי ללבוש את המכנסיים שבקושי עלו אני זקוק לחגורה. אני ערני. גם אחרי יום עבודה אני עושה ספורט. אברהמסון גמלו אותי מהלחץ הפסיכולוגי של הדיאטה וממה אני אוכל. למדתי להכין אוכל ליום שאחרי. למדתי באברהמסון לא לתת לרעב לנהל אותי, אלא לנהל אותו. מצאתי את הדרך הנכונה לי וקיבלתי מאברהמסון את כל הכלים. הייתי מוכן לשלם פי שלושה על הטיפול באברהמסון. בעיני זו הדרך"!

 

תחושת ניצחון והגשמת חלום

"לפני שנה שבעתי מכל דיאטה אפשרית ומכל ההדרכות וההרצאות בתחום שלא עבדו. הרגשתי שאני עולה ועולה במשקל, וככל שאני עולה כך גובר החשק שלי למאכלים שאני הכי אוהבת: פסטות מנחמות ומהירות, לחם על שלל צורותיו והמבורגרים. האוכל היה הנחמה והפיצוי להכל. גדלתי בבית שאוכלים כשמחים, כשעצובים וכשמתגעגעים. האוכל היה פיצוי במשברים, בגירושין ובדייט לא מוצלח", משתפת שירלי לוי (39), מנהלת הדרכה בשטראוס, גרושה ואמא לבן 5, מראשון לציון.

 

"הייתי ילדה שמנמנה. אין דיאטה בעולם שלא עשיתי. לא קיימת דיאטה שלא הייתי מושקעת בה כלכלית. לא חושבת שאי פעם הכנסתי מזון לפה מבלי לחשוב. בשיא שקלתי

75 קילו ולא העזתי לפנטז שארד מ-60 קילו. נשקלתי 4-5 פעמים ביום, שזה המסלול המהיר לייסורים. הרגשתי שאני נמצאת במלחמה אבודה ושיגע אותי לספור קלוריות ולהישקל כל הזמן. ידעתי שאני צריכה לעשות משהו ומצד שני חששתי שדיאטה תרחיק אותי מכל מה שאני אוהבת. גבינות ובשר הם הפורטה שלי, ומה אעשה אם ייקחו לי את השוקולד, הפסטה והלחם. מה יישאר לי לאכול"?

 

 

  ( )
שירלי לוי

 

"לטיפול באברהמסון הגעתי סקפטית וצינית לגמרי. יצאתי משם בתחושה שהכל אותו הדבר וששום שינוי לא חל בי. אבל, היה לי הסכם עם עצמי, מוטיבציה ומחוייבות כלפי התהליך. השבועיים הראשונים היו מאתגרים, ולאט לאט נפתח בפני עולם חדש. בחודשיים הראשונים לא הפסקתי לשאול בטלפונים ובוואצפים מה מותר ומה אסור לאכול, וקיבלתי מאברהמסון כזו מעטפת תומכת, מאפשרת ונעימה. אני אוכלת המון ירקות, דגים, שעועית ירוקה, עלי תרד, סלק, חומוס, דפי אורז. משקיעה המון באוכל ומוצאת פתרונות ותחליפים. הפכתי לפריקית של קינואה עם מלא ירקות. אני עובדת עם בתי קפה ומלונות, ויודעת להתאים לעצמי את התזונה, לא להימנע ולהביא לי אוכל כשצריך".

 

"אחרי שירדתי את חמשת הקילוגרמים הראשונים והגעתי למשקל 61 קילוגרמים חוויתי קושי מאוד גדול: כל הנשמות הטובות התחילו לשאול אותי למה אני צריכה את זה? את נראית מעולה! תאכלי משהו. אבל המשכתי לכבד את ההתחייבות שלי כלפי עצמי ולעמוד בה. הגשמתי חלום ואני שוקלת 58.5 קילו. התחלתי לעשות פילטיס ולהתאמן יותר. הבית יותר בריא והבן שלי יודע מה זה לאכול תמרים ולא שוקולד. אני חיה חיים יותר בריאים. ההערכה העצמית שלי עלתה. בא לי לנשק את עצמי. זו תחושת ניצחון והרבה גאווה על הדרך שאני עושה".

 

הגעתי ליעד!

"לפני 6 שנים עליתי ארצה מצרפת בעקבות נישואיי. התחתנתי לא הכי רזה, שקלתי 78 קילוגרמים על 1,70 מטר. אחרי העלייה ארצה הרגשתי בודדה והתחלתי לאכול ולאכול. עליתי 5 קילוגרמים ואמרתי שאוריד אותם, אבל לא הצלחתי בדיאטה. חצי שנה אחרי החתונה נכנסתי להריון והמשכתי לאכול. בסוף השבוע ה-10 חליתי בווירוס CMV, הרופאים אמרו שאני צריכה לעבור הפלה, אבל בחרתי שלא. אמרו לי להפסיק לעבוד, הייתי כל הזמן בבית, ואת כל העצב והעצבים והדאגה הוצאתי באכילה. סיימתי את ההריון בשבוע 37 במשקל 118 קילוגרמים", מספרת יהודית ליסק (32), גננת, ואמא לתאומים בני 5 מנתניה.

 

"אהבתי לאכול הכל: בצקים, פסטה, פיצה והרבה גלידות ושוקולדים. את כל מה שלא יכולתי לאכול בצרפת מטעמי כשרות, אכלתי כאן בלי הפסקה. עוד בהריון התחלתי ללכת לדיאטנית אבל היה לי קשה להתמיד בדיאטה. אחרי ההריון ועם ההנקה, ירדתי כמה קילוגרמים, אבל ביום שהפסקתי להיניק, בלי ארוחות סדירות, בלי עזרה לידי, עם ארוחות בשעות לא סבירות, לא הצלתי לזוז ממשקל 100 קילו.

 

"הזמן עבר, הייתי עסוקה עם הילד שלי שנולד עם ליקוי שמיעה. ב-2017 עברנו מחיפה לנתניה, והרגשתי טוב יותר אחרי המעבר. בנתניה הכרתי חברה יותר צעירים, העיר הייתה לי יותר נעימה והתחלתי דיאטה לבד. ירדתי כמה קילוגרמים ואחרי חודש לא יכולתי להתמיד. הייתי מתחילה עם מוטיבציה ונסוגה אחורה.

 

"הגעתי לאברהמסון בעקבותיה בקיץ שעבר, היה לי ספק אם זה יצליח או לא ובטלפון הראשון אליהם בדקתי אם יש מה לאכול, כי אני זקוקה ללחם בבוקר. הלכתי לטיפול ואחריו ראיתי שכל יום שאני יורדת במשקל. אני אוכלת ואני ממש לא רעבה. הם היו איתי כל הזמן בטלפון, כמה שאני חפרתי להם, כמעט 24/7 והזמינות שלהם ממש הצילה אותי. אימצתי לחלוטין אורח חיים חדש, אבל אלמלא אברהמסון לא הייתי מגיעה לזה. הם תמכו בי עזרו לי מצאו לי פתרונות ותחליפים לכל דבר שאהבתי והגעתי ליעד! התחלתי עם 101 קילוגרמים, והיום אני שוקלת בין 70 ל-71.5 קילוגרמים".

 

43 קילוגרמים פחות בתוך שנה

"לפני 28 שנים התחלתי לעלות במשקל ומ-85 קילו הגעתי ל-135 קילו. הייתי מכור ללחם. יכולתי לוותר על כל מזון שבעולם רק לא על לחם. נהניתי לאכול לחם בלי כלום. אפילו בכוס תה טבלתי לחם. החולשה השנייה שלי היתה מתוקים: שוקולדים ועוגות נפלאות שאשתי הכינה", מספר ברנרד אסולין (62), נשוי, אב ל-3 ילדים, סב לנכד, מטירת הכרמל.

 

"המשקל הקשה עלי התקשיתי לשרוף נעליים ולגרוב גרביים ואחרי בדיקה במעבדת שינה, בעידודה של אשתי, גיליתי שאני סובל מדום נשימה בשינה. ניסיתי לעשות דיאטות. הצלחתי שבוע שבועיים ונשברתי, כי הלחם והמתוק היו קורצים לי.

 

"בוקר אחד נמאס לי לגמרי. ידעתי שאני מכור ללחם וזה הציק לי. ידעתי שאני חייב להיגמל ופניתי לאברהמסון. נגמלתי לפני שנה וירדתי כמעט 43 קילוגרמים! מהרגע שיצאתי מהטיפול לא נגעתי בלחם. גם לא בקולה ולא במתוק. גם אם יהיו לנגד עיני לחם או בורקסים או מתוקים אני לא נוגע בהם כי הם לא קורצים לי ולא מושכים אותי".

 

"אני אוכל מסודר, עם הרבה ירקות. אוכל על פי הקיבה ולא על פי העין. קבעת לעצמי יעד להגיע ל-75 קילוגרמים ואני אשיג אותו. בדיקות דם אני עושה כל מספר חודשים, תורם 3 פעמים בשנה דם, כך שאני יודע שהכל תקין. אברהמסון עשו איתי עבודה טובה".

 

בשיתוף מכון אברהמסון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים