"בזכות" הקורונה: מגפת החצבת השנה – כמעט ונעלמה
נתונים חדשים של משרד הבריאות מראים שהתחלואה בחצבת ירדה כמעט למינימום, בזכות השמירה על הריחוק החברתי ועטיית המסכות. נגיף החצבת נחשב לאחד הנגיפים המידבקים בעולם, ועלול לגרום לפגיעה מוחית קשה גם 13 שנים לאחר ההדבקה
מכת הקורונה העולמית הובילה לפחות לבשורה אחת טובה: מגפת החצבת שהתפשטה דרמטית בישראל בשנה שעברה, וגרמה אף למקרי מוות ותחלואה קשים, כמעט ונעלמה מהנוף הישראלי. כך עולה מנתונים חדשים של משרד הבריאות. הסיבות לכך הן הריחוק החברתי, עטיית המסכות וההקפדה על החיסונים.
משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
רק לפני שנה, עמד העולם בפני הדבקה קשה בחצבת, כשמעל 110 אלף מקרים נרשמו בין החודשים פברואר עד מאי, עלייה של 300 אחוזים בהשוואה לתקופה מקבילה שנה קודם לכן. בישראל, נרשמו בתקופה זו מעל 800 מקרי הדבקה, מה שמהווה גם כן עלייה של מאות אחוזים בהשוואה לשנה קודם לכן. על פי ההערכות המצב בפועל היה אף חמור יותר וכי המקרים המדווחים הם רק עשירית ממקרי ההדבקה האמיתיים.
בישראל כאמור, מתפרסמים לראשונה נתונים מעודדים מאוד: בתקופה שבין ינואר ליולי 2019 נרשמו 1,385 מקרי הדבקה, והשנה – עד כה, נרשמו 11 מקרי הדבקה בלבד. הסיבה לכך, היא הריחוק החברתי, עטיית המסכות – שכן נגיף החצבת עובר באוויר באמצעות רסיסי רוק, וגם מבצע החיסונים המסיבי שהתרחש בשנה שעברה, שהוביל להגנה שתימשך ככל הנראה בשנים הקרובות.
בזכות ההקפדה על אמצעי ההיגיינה והמיגון, חלה לאחרונה ירידה במחלות זיהומיות נוספות, כשבחדרי המיון ובמרפאות מדווחים על ירידה יחסית בשיעור הפניות בשל מחלות מידבקות כמו דלקות שונות, פריחות זיהומיות, הקאות ושלשולים.
אחת הטרגדיות הגדולות הייתה של רותם אמיתי, דיילת אלעל בת 43 ואם לשלושה, שאושפזה במצב קשה בתחילת אפריל לאחר שנחשפה לנגיף בטיסה מניו יורק. היא נכנסה לתרדמת, ועם הזמן חלה החמרה במצבה עד שנפטרה.
ההתפרצות הגדולה ביותר נרשמה באוקראינה, עם מעל 72 אלף מקרים באותה שנה. אחריה מדגסקר שם דווח על 69 אלף מקרי הדבקה ועשרות מקרי תמותה. במקום השלישי ניצבת הודו שם דווחו לפחות 60 אלף מקרי הדבקה. כאמור, מקרי ההדבקה האמיתיים גבוהים ככל הנראה פי 10 ויותר.
בארצות הברית מרבית מקרי ההדבקה דווחו בניו יורק, עם התפרצות שהחלה בקרב קהילות חרדיות. עיריית ניו יורק הודיעה כי קנס בגובה 1,000 דולרים יוטל על כל אדם שלא יהיה מחוסן לחצבת. במקומות אחרים ברחבי העולם הוחלט לאסור על כניסת לא מחוסנים למערכת החינוך ואף למקומות ציבוריים.
אלו תופעות הלוואי של מחלת החצבת:
פגיעה מוחית לאחר שנים
חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתבטאת בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה, נגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, רתיעה מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול.
אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים - כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים ייחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החך, העפעפיים והנרתיק.
הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.
ילדים מתחת לגיל 5 או מבוגרים מעל גיל 20 עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית אם נדבקו וחלו. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות, שנובעת מחיידקים שתוקפים את הריאות וגורמים לזיהום משני.
חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס - כולם גורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים. ההגנה מחיסון חצבת לאחר קבלת שתי המנות הנדרשות, נמשכת במעל 97% מהמחוסנים - למשך עשרות שנים.
המחלה הופכת את הגוף לרגיש יותר לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד, המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב, שלשולים והקאות עד התייבשות וזיהומים נוספים.
הסכנה הקטלנית מכולן היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל-מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת בין שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד, גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.
כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.
החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף שישה עד 12 יום מרגע החיסון, לעיתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.
מי צריך להתחסן נגד חצבת?
החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ובכיתה א' - סך הכל שתי מנות חיסון. מבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.
מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון.
מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, אף שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שתי מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.
מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים ואמורים היו לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות.
מי נחשב מחוסן נגד חצבת?
מי שיש בידו תיעוד על קבלת שתי מנות של החיסון, ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות, שניתנו אחרי גיל 12 חודשים.
מי שיש בידו תיעוד רפואי על מחלה בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי.
משרד הבריאות עצמו אינו ממליץ על ביצוע רמת נוגדנים נגד חצבת לשם בירור מצב החיסון.
לפנייה לכתב/ת 
