לקראת הניתוח של גנץ: מהי פריצת דיסק וכמה זמן אורך השיקום?
שר הביטחון בני גנץ ייכנס הערב לחדר הניתוח בשיבא בעקבות הפציעה בגבו במהלך השירות הצבאי, עליה כבר התראיין בתקשורת. מהי הסיבה האפשרית לכאבי הגב מהם הוא סובל, איך הניתוח עשוי לעזור, מהן הסכנות ותוך כמה זמן אפשר לחזור לשגרה?
ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון בני גנץ סיפר כבר בראיונות בעבר על כאבי הגב מהם הוא סובל, והערב (ג') הוא אושפז במרכז הרפואי שיבא, לקראת הניתוח שהוא אמור לעבור. כפי הנראה, ניתוח פריצת דיסק.
גנץ, כך פורסם, סובל מפגיעה בגבו שהחלה במהלך שירותו הצבאי. כאבי גב הן התלונה השכיחה ביותר בעולם, ואחת הסיבות המרכזיות לה הם בעיות בין חולייתיות בעמוד השדרה, או בשמן המוכר יותר בקעי ופריצות דיסק.
הדיסק הוא רקמה הנמצאת בין גופי החוליות בעמוד השדרה, והיא מאפשרת תנועה בין החוליות תוך כדי שיכוך הזעזועים שנגרמים בפעילות היומיומית. אותם זעזועים, מעמיסים על החוליות אנרגיה רבה, מה שמוביל עם השנים לנזקים בדמות קרעים, בקעים ופריצות דיסק שעלולים להתרחש כמעט בכל גיל, אך מגיעים לשיא הופעתם בגילאי 30 עד 50.
קרע בדיסק, הנקרא גם קרע אנולרי הנו מצב, שבו יש נזק למעטפת החיצונית של הדיסק. מצב זה יכול לגרום לכאבי גב תחתון, נפוץ יותר באוכלוסייה של בוגרים צעירים, ואיינו מאובחן בבדיקת CT. הקרע בדיסק יכול להתפתח למצב של פריצת דיסק כאשר חומר ממרכז הדיסק יוצא דרך הקרע לכיוון תעלת השדרה. האבחנה של קרע בדיסק יכולה להתבצע על ידי בדיקת MRI.
קרע בדיסק ללא פריצה של חומר לתעלת השדרה עשוי להתבטא בכאבי גב מכאניים, כלומר כאבי גב המחמירים בתנועה, ללא מרכיב של הקרנה לרגליים. הכאבים יכולים להמשך מספר חודשים ולרוב יחלפו בהדרגה. הטיפול הינו לרוב שמרני וכולל נוגדי דלקת וכאבים והמנעות מפעילויות שונות כגון הרמה וכיפוף שעשויות לגרום להתפתחות פריצת דיסק.
פריצת דיסק עשויה לגרום ללחץ על העצבים שעוברים בתעלת השדרה. לחץ על אחד מעצבי הרגליים יתבטא לרוב בהקרנת כאב לרגל, מצב הנקרא גם רדיקולופתיה מותנית. כאשר הלחץ על העצב גדול, הביטוי הקליני יכול להיות הפרעות תחושתיות כגון נימול, או אובדן תחושה, הפרעות מוטוריות כגון חולשה ואף שיתוק.
כאשר פריצת הדיסק לוחצת על כל שק העצבים תיתכן פגיעה בתפקוד הסוגרים והתפקוד המיני ושיתוק של כפות הרגליים, מצב זה שנקרא גם "תסמונת זנב הסוס" (בשל מראה העצבים באזור המותני שדומה למראה זנב סוס) ומחייב פנייה דחופה למיון, ובהמשך ניתוח דחוף לשיחרור הלחץ מהעצבים ולמרבית המזל איינו נפוץ.
פריצת דיסק בניגוד לקרע בדיסק יכולה להיות מאובחנת הן במכשיר ה-CT, והן במכשיר ה-MRI. מאחר שהרוב המוחלט של האירועים של כאב גב מקרין לרגל, ללא פגיעה עצבית על רקע של פריצת דיסק הכאבים יחלפו ספונטנית לאחר תקופה של מספר חודשים, הטיפול הראשוני הוא שמרני, ומטרתו היא קיצור משך ההתקף והפחתת עוצמת הכאבים.
הטיפול התרופתי הראשוני כולל תרופות נוגדות דלקת ונוגדי כאבים בעוצמות שונות. קיים מגוון רחב של טיפולים נוספים שמשמש בהתקפים ממושכים או כרוניים כגון תרופות ייחודיות לכאבים נוירופתיים ואף תרופות נוגדות דיכאון וקנאביס.
קבוצת טיפולים נוספת הנה התערבויות פולשניות כגון הזרקת סטרואידים תחת שיקוף לאזור העצבים המעורבים. גם לרפואה משלימה תפקיד חשוב בטיפול בהתקף. הטיפול הכירורגי מומלץ למקרים שלא הגיבו לטיפול שמרני.
הניתוח: מוצא אחרון
ניתוח פריצת דיסק מתבצע בכל מצב של פגיעה נוירולוגית משמעותית הנגרמת בשל לחץ על חוט השדרה, כמו חולשת גפה או הפרעה על הסוגרים, וגם בעת כאב מתמשך משמעותי שפוגע באיכות חייו של החולה, שאינו מגיב לטיפול שמרני ממושך.
בישראל מתבצעים מאות ניתוחי תיקון פריצת דיסק בשנה, והם אורכים כשעה אחת. ברוב הניתוחים להסרת דיסק, החולה מנותח על ידי שני מנתחים, מנתח ראשי שמבצע את הסרת הדיסק ומנתח משנה שתפקידו לעזור למנתח הראשי במהלך הניתוח.
מטרת ניתוח להסרת דיסק, כשמו כן הוא, להסיר את הדיסק שלוחץ על העצב. קיימות שתי גישות ניתוחיות להסרת דיסק, שיטה קונוונציונלית ושיטה זעירה. ההבדל בין השיטות טמון רק בגישה. בגישה הפתוחה מתבצע חתך בקו האמצע בגב, השרירים מופשלים הצידה בצד הרלוונטי, לעיתים יש להסיר מעט עצם שמכסה על אזור פריצת דיסק.
הסרת העצם אינה משמעותית ואינה פוגעת ביציבות עמוד שדרה. לאחר שלב זה חושפים את העצב הסובל והדיסק שלוחץ ובעזרת מלקחיים עדינים מסירים את הדיסק. פעולה זו משחררת את העצב ומשפרת משמעותית ביותר את הכאבים ואיכות חייו של החולה.
הגישה הזעירה נבדלת בגודל החתך (קטן יותר), המעבר אל עמוד השדרה נעשה בינות לסיבי השריר ואין צורך להפשילם. קיימות מספר עבודות שהשוו בין שתי הגישות הניתוחיות ועד היום לא הוכחה עדיפות של גישה אחת על השנייה.
במספר עבודות הראו כי קיימים פחות זיהומים ופחות דימומים בגישה הזעירה. עקרונית בניתוחי דיסק הגישה הניתוחית פחות משמעותית בהשוואה לאיכות המנתח.
אחרי הניתוח שוהה המטופל בחדר התאוששות כשעתיים, ואחר כך הוא מועבר למחלקה לאשפוז. השיחרור מתבצע, במידה ולא התרחשו סיבוכים, כ-8 שעות לאחר ניתוח תיקון דיסק מותני, וכיממה לאחר ניתוח לתיקון דיסק צווארי. החבישה נשארת כיומיים לאחריהם מכיוון שהצלקת אטומה לחלוטין ואין סיכון לכניסת זיהום, ניתן להורידה.
פריצת דיסק נובעת מעומס על עמוד שדרה בשילוב של תכונות ביומכניות - עמידות וחוזק של הדיסק. חוזק הדיסק משתנה מאדם לאדם ונקבע עוד על ידי הגנים אותם אנו מקבלים מהורינו. כאשר העומס על הדיסק גדול מיכולתו לשאת זאת, מתרחשת פריצת דיסק.
עובדה זו מסבירה מדוע אדם מסוים עלול לסבול מאירועים חוזרים של פריצות דיסק וחברו שמנהל אותו אורח חיים, לא יסבול לעולם מבעיות עמוד שדרה. כ-10-20% מהחולים המנותחים סובלים מפריצות דיסק חוזרות.
סכנה לפריצה חוזרת קיימת במיוחד בסמיכות לניתוח, מכאן נגזר הצורך להורדת העומס על הגב בחודש שלאחר הניתוח. לכן לאחר הניתוח אנו ממליצים על חודש חופשת מחלה, בו החולה נמנע ממאמצים פיזיים, ישיבה ארוכה והליכה מרובה. לאחר חודש ומתחילים טיפול פיזיוטרפי וחוזרים בהדרגה לחיים מלאים. אין צורך בטיפול מסויים לאחר הניתוח.
סיבוכים לאחר ניתוח כוללים זיהומים שיתבטאו בכאב משמעותי באזור הניתוח עם או בלי הקרנה לגפה, חום, הפרשה מהפצע והרגשה כללית רעה.
כאבים עזים באתר הניתוחי עם הקרנה לגפה יכולים לנבוע מפריצת דיסק חוזרת ואם מלווים בחסר נוירולוגי מחייבים התייחסות רפואית מהירה. קיימים עוד סיבוכים נדירים ולכן כל מצב שמשמעותית חורג מהמצופה לאחר ניתוח יש להיוועץ ברופא.
כשבועיים לאחר הניתוח, חוזר המנותח לביקורת אצל הרופא המנתח. לפעילות גופנית ספורטיבית חוזרים בהדרגה: לאחר חודש מהניתוח, שחייה - עדיפות לסגנון גב. לאחר חודשיים הליכות ספורטיביות כולל הליכה נמרצת. לכל שאר הפעילויות כשלשה חודשים לאחר הניתוח.
לפנייה לכתב/ת 
