בגלל הקורונה: דו"ח בארה"ב - 1 מכל 4 צעירים שוקל להתאבד

מחקר שערך המרכז לבקרת מחלות האמריקני מגלה שיעור גבוה של דיכאון, הידרדרות לסמים ומחשבות אובדניות. גם בער"ן מדווחים על עלייה משמעותית בשיעור הפונים בשל דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות

ד"ר איתי גלפורסם: 16.08.20 , 10:27

משבר הקורונה העולמי משפיע על בריאות הנפש: מחקר שערך המרכז לבקרת מחלות האמריקני בחודש האחרון, מגלה שיעור גבוה של הפרעות דיכאון, חרדה, הידרדרות לסמים ומחשבות אובדניות.

הדו"ח שכותרתו: "בריאות הנפש, שימוש בחומרים ותפיסת אובדנות במהלך מגפת הקורונה", פורסם בסוף השבוע האחרון, בו נאספו נתונים שנאספו מצעירים וממבוגרים ברחבי ארצות הברית בסוף חודש יוני. הדו"ח מגלה ממצאים מדאיגים המשקפים את השפעת משבר הקורונה, שיעור האבטלה הגבוה בצל הקורונה הכלכלית, הסגרים והחשש הבריאותי.

על פי ה-CDC, כ-41% מהנשקלים דיווחו על בעיה נפשית או התנהגותית אחת לפחות, 30% השיבו כי הם סובלים מהפרעת חרדה או הפרעה דיכאונית, ו-26% גילו כי הם סובלים מתסמין המחשיד להפרעה פוסט טראומטית.

משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

נתונים אלה היו גבוהים במידה ניכרת בקבוצות מסוימות: כמעט אחד מכל שלושה צעירים בגילאי 18 עד 24 וכמחצית מהמבוגרים בני 25 עד 44, דיווחו על לפחות סימפטום בריאותי נפשי או התנהגותי. בקרב היספנים, 52% מהנשאלים דיווחו על לפחות תסמין אחד של בעיה בבריאות הנפש, וכמחצית מהנשאלים שהיו חסרי תעודת בגרות גילו אף הם תסמין אחד נפשי.

אישה בזמן בידוד ביתי (צילום: Shutterstock)

השפעת המצב הכלכלי והחברתי על הנפש(צילום: Shutterstock)

מבין כל הנשאלים, כ-11% אמרו כי הם שקלו ברצינות להתאבד בשלושים הימים שקדמו לסקר. מספר זה עלה ל- 25.5% בקרב נשאלים בגילאי 18 עד 24. מקרב הנשאלים ההיספניים 18.6% ו-15% מקרב השחורים השיבו כי שקלו אובדנות. מחשבות אובדנות נמצאו גם בקרב 30% מהמבוגרים המובטלים.

בחודש יוני כבר פורסמו אותות האזהרה הראשוניות הנוגעות לעלייה בשיעור הדיכאון והחרדה בצל הקורונה: חברות התרופות בארה"ב ובאירופה דיווחו על מחסור בחלק מהתרופות נוגדות הדיכאון בעקבות הגידול במספר המרשמים שנמסרים לטיפול בחרדות, דיכאון ונדודי שינה כבר מחודש פברואר. סקר שפורסם בכתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקנית ביוני האחרון, מצא כי אחוז המבוגרים בארצות הברית שמדווחים על חרדה, עצבות ודיכאון, גדל פי 3 בהשוואה לשנתיים האחרונות.

התסמינים של דיכאון מג'ורי, שנקרא גם דיכאון קליני, הם: עצבות, איבוד עניין והנאה מפעילויות שונות, הפרעות בתיאבון, לעיתים שינויים במשקל, הפרעה בשינה או יתר שינה, אי שקט או הפחתה בתנועתיות, עייפות ותחושת חוסר אנרגיה, תחושת חוסר ערך ותחושות אשם, אובדן שמחת החיים, ולעיתים גם מחשבות על מוות, מחשבות אובדניות ואף ניסיונות התאבדות.

כדי לאבחן דיכאון, אין צורך שיתקיימו כל התסמינים, אך עליהם להימשך כשבועיים. כמו ברוב האבחנות הפסיכיאטריות, האבחון מתייחס גם להשפעת התסמינים על המטופל וגרימתם למצוקה או להפרעה בתפקוד המשפחתי, הזוגי, האישי, התעסוקתי והאקדמי.

מצוקה נפשית גוברת גם בישראל

משבר הקורונה משפיע על בריאות הנפש גם פה בישראל: בעמותת ער"ן נרשמה עלייה משמעותית של פניות מאז פרוץ המגפה, ובהן גם פונים רבים בעלי מחשבות אובדניות. "הפרופיל של המתקשר החדש, כפי שאנחנו קוראים לו, מאז משבר הקורונה, הוא כזה שהמרכיב הכלכלי מאוד חזק בו", מסביר דוד ערן, מנכ"ל עמותת ערן.

לדבריו, הפונים הם מכלל המגזרים, אולם חלק ניכר מהם מספרים על מצוקה כלכלית: "רבים מהפונים הם מובטלים או כאלה שהוצאו לחל"ת ונמצאים באי ודאות לגבי העתיד הקרוב והרחוק, אחרים סובלים מבעיות כלכליות כבדות ומביעים לעיתים גם מחשבות אובדניות".

"הדבר החשוב ביותר במצוקה נפשית הוא לשתף ולא להישאר עם המחשבות לבד", מוסיף קורן, "אנחנו נותנים לפונה מידה של לגיטימיות, מנרמלים את הסיטואציה ונותנים לו להבין שהוא ממש לא היחיד. אנחנו בודקים איתו מה דרכי ההתמודדות שלו עם הקשיים הנפשיים, ומשחררים אותו ממרכיב הבושה. שיחה כזו יכולה לתרום הרבה יותר, ואנחנו מוטרדים מאוד מכל אלה שנמנעים מלהתקשר או לפנות לעזרה".