| |
זה קורה בערך פעם בעשור; הכמיהה המתמדת שלנו למים, העיסוק המתמיד במצב מפלס הכנרת, מפנים את מקומם לשמחה טהורה: הנה מים. ועוד מים. ברכות קטנות וחמודות, מיני-מפלים חדשים לגמרי שאין להם שם, נחלים שלא היו פה שלשום, מקווי מים שלא יהיו פה מחר. הכל צלול מאוד, זמני מאוד וזה הזמן לצאת ולצפות בהם בהשתאות (כתבה: אריאנה מלמד, צילומים: סלימאן אבוגוש)
| |
 | |
|
|
 |  | ראס אלנבע |
|
| |  | | נחל צלמון |
|
| |  | | מפל המחצבה |
|
|
למעלה מימין: באמצע המחצבה הנטושה של פקיעין, מתוך מיסתור הסלע, בוקע פתאום זרם אדיר של מים ומלטף את האבן לאורך 20 מטרים, לפחות עד שהוא נעלם מתחת לכביש. גם המפל הזה לא יהיה פה עוד מעט
למעלה באמצע: שרידי טחנת הקמח העתיקה בנחל צלמון, משקיפים בהשתאות על נהר של ממש. מכונית אחרי מכונית נעצרים כאן מטיילים מחויכים ושמחים, ומשום מה כולם כאחד אומרים זה לזה: "יו, כמה מים כמה מים"
למעלה משמאל: השם מעיד על כך שהיו כאן מים פעם: "ראש הנביעה" הוא בדרך כלל כר דשא שמשמח את לב הפרות, אבל עכשיו הן יכולות, אם ירצו, לעשות הסבה מקצועית לג'מוסים. אגם כבר יש להן עד להודעה חדשה
| |
| |
|
|
 | | עיינות פרוד |
|
| |  | | נחל מירון |
|
| |  | | בקעת בית נטופה |
|
|
מימין: אלמלא פריחת החלמיות, הרקפות והכלניות אפשר היה לחשוב שנקלענו לדרום מזרח אסיה. שדות מוצפים עד האופק, בקעת מים של ממש, כמו שלא היה כאן שנים ארוכות
באמצע: בימים כתיקונם, אפילו בימי חורף, חוצים את הנחל הזה בהליכה, וכל רוחבו בערך אמה. עכשיו, מרחוק, הוא עושה קולות של אמאזונאס
משמאל: זקני הקיבוץ זוכרים דבר כזה רק מן החורף הדרמטי של 1991: עיינות פרוד הפכו למפלים שוצפים, השאון מחריש אוזניים, אד של רסיסי מים משמח את המבקרים
| |
| |
|
|
 | | בדרך לפקיעין |
|
| |  | | צומת גולני |
|
| |  | | שחפים בעראבה |
|
|
מימין: האם יתכן שיש כאן דגים? ראשנים? תולעים טעימות? לא הרהבנו עוז לבדוק, אבל לדעת השחפים זה מקום ראוי מאוד לגור בו, כל עוד השמים מזרימים מים
באמצע: 200 מטר מצומת גולני צפונה בואכה צומת קדרים, שוכן שלט של הקרן הקיימת שמכריז על קיומה של שלולית חורף. האגדה מספרת שזו הברכה ממנה שתו הצלבנים לפני קרב קרני חיטין. לו היו חוזרים, היו שמחים לגלות שהברכה שלהם עולה על גדותיה
משמאל: בדרך המתפתלת בין כפר ראמה לפקיעין, בצד ימין, מאחורי מעקה שעליו ריסס מישהו את המלים בנות האלמוות: "אני אוהב אותך שגית",נולד מפל חדש, שוטף-קוצף וזורם בעליצות. מימיו צלולים כבדולח וקרים נורא. כמה זמן יחיה המפל? שבוע, אולי שבועיים. מהרו פן תאחרו. שגית והאהבה מחכים לכם
| |
| |
|
|
|
| | |
| עוד מים |  |
| |
| שלג בחרמון |  |
|
| טיולי סופשבוע | |
| |
 | אינדקס |
|
|
| | | |
