|
מתישהו בעתיד, אולי אפילו זה הנראה לעין, יוכלו מחשבים להשתוות בכישוריהם האינטליגנטיים לבני האדם. הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב |
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
תחום המחקר הכללי הוא מערכות מרובות סוכנים (multi-agent systems). סוכן הוא מערכת ממוחשבת שממוקמת בסביבה דינמית כלשהי, ושיש לה את היכולת לפעול באופן אוטונומי בסביבה זו במטרה להשיג מטרות. סוכן פועל בדרך כלל בסביבות בהן יש סוכנים אוטומטיים אחרים ואף אנשים. הוא צריך להתאים עצמו לסביבה המשתנה, לסוכנים ולאנשים הפועלים בה. לעתים סוכן הוא בעל תכונות נוספות כגון תקשורתיות, ניידות ולמידה.
באופן ספציפי יותר, המחקר שלי מתרכז בפיתוח מערכות מחשב אינטליגנטיות שיכולות לשתף פעולה עם מערכות אחרות ועם אנשים. לדוגמא, פיתוח מערכת מחשב שיכולה לנהל משא ומתן עם אנשים, פיתוח אלגוריתמים לרובוטים לפיטרול משותף, ופיתוח שיטות לרשתות תקשורת אינטליגנטיות.
|
|
מתי החלטת לעסוק במחקר ומה הניע אותך לבחור דווקא בתחום זה?
החלטתי לעסוק במחקר עם סיום התואר הראשון. בתואר השני עסקתי בלוגיקות לא קלאסיות, נושא שנחקר על ידי קהילת חוקרים קטנה יחסית. בתחילה תכננתי להמשיך בנושא זה לדוקטורט, אולם לאחר שחשבתי שאחת הבעיות שעסקתי בה נפתרה, ביקשתי מהמנחה שלי, פרופסור דניאל להמן, נושא שלא עובדים עליו אנשים אחרים. הוא הציע לפתח תוכנית שיכולה לשחק Diplomacy (דיפלומטיה).
שחקן Diplomacy חייב להיות בעל יכולת טובה לשאת ולתת עם אנשים. לפני כ-25 שנה פיתוח תוכנה כזו נתפס כמעט כמדע בדיוני, ולא הרבה אנשים עסקו בתחום זה של מערכות מרובות סוכנים. כעבור מספר שנים התחום של סוכנים אוטומטים הפך להיות מרכזי למדי במדעי המחשב וכיום, אלפי חוקרים עוסקים בו. |
|
כיצד נראה "יום במעבדה" בחייו של חוקר בתחומך?
חוקרים במדעי המחשב עובדים בדרך כלל בקבוצות ואף אני מרבה לשתף פעולה עם חוקרים בארץ ובעולם ועובדת הרבה עם סטודנטים. לכן רוב היום עובר בפגישות מחקר. בערבים, אני משתתפת בשיחות ועידה עם שותפים מארה"ב, מנצלת את הבדלי השעות.
המחקר מתחיל בהגדרה פורמלית של הבעיה המעשית שאותה רוצים לפתור. לאחר מכן מנסים למצוא אלגוריתמים כדי לפתור אותה. ואז, או שמוכיחים תכונות של האלגוריתמים או שבונים סימולציה המדמה את הבעיה המעשית ובוחנים את הפיתרון המוצע. לעיתים מנסים למצוא דוגמא נגדית שתראה את החולשות של הפתרון המוצע. האתגר הוא למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות קשות ולנסות לשפר פתרונות קיימים. |
|
איזה הישג מדעי ייחשב עבורך כפסגת שאיפותייך המדעיות?
כיום רוב מערכות המחשב מבצעות פעולות ספציפיות, בסביבות מוגדרות היטב מראש, כאשר יכולת התקשורת שלהן עם אנשים מוגבלת. הייתי רוצה לפתח מערכת מחשב גנרית, הווה אומר, מערכת שיכולה לבצע פעולות אינטליגנטיות מגוונות בסביבות שונות, ושיכולה למלא תפקידים שדורשים common sense ("הגיון בריא") כמו לשמש כח עזר לזקנים ולמוגבלים. |
|
|  |
מבחן טורינג. הליך שהציע המתמטיקאי הבריטי אלן טורינג כמדד להצלחה ביצירת בינה מלאכותית ברמה אנושית...
לערך המלא
|
|
נניח שהשנה היא 2098 – איך לדעתך מתנהל העולם מבחינת יחסי הכוחות אדם-מחשב?
כמעט כל ניסיון לניבוי של שימושי מחשב עתידיים נכשל. ידועה האמרה של יו"ר IBM ב-1943 ש"כנראה יש בעולם שוק עבור חמישה מחשבים"; או אמרתו של יו"ר חברת Digital Equipment ב-1977 ש"אין שום סיבה שמישהו יהיה מעוניין במחשב בביתו". אני בטוחה כי המחשב ורשתות התקשורת, בכל צורה שילבשו, ימשיכו לשמש כלי חשוב בידי האדם גם בעוד תשעים שנה.
|
|
מה בעינייך "מותר האדם מהמחשב"? אלו פעילויות אנושיות מחשב לא יוכל לעולם לחקות?
הפעילויות האינטליגנטיות שמחשבים יכולים לבצע הולכות ומתרחבות, אולם הן נעשות בשיטות שונות מאלה שאנשים משתמשים בהן. לדוגמא, יש היום תוכנות מחשב היכולות לתרגם משפה לשפה ברמה טובה (עדיין לא טובה כרמתם של מתרגמים אנושיים), זאת תוך שימוש בשיטות סטטיסטיות שבהן אנשים אינם משתמשים.
דוגמאות אחרות הן תוכנות המזהות אנשים על-ידי מניפולציות מתמטיות של מאפייני התמונה שלהם, או מערכת שמשפרת את יכולתה לשאת ולתת עם אנשים, על בסיס נתונים ממשאים ומתנים קודמים ותוך שימוש בשיטה סטטיסטית בשם kernel density estimation. כל יכולת כזאת דורשת כמובן השקעה גדולה במחקר ובפיתוח.
לדעתי, כמעט כל פעילות אנושית שייעשה מספיק מאמץ לפתח תוכנת מחשב שתבצע אותה, תהיה לבסוף מערכת שתוכל לבצע אותה בצורה סבירה, טובה יותר מזו של האדם הממוצע. האתגר, לדעתי, הוא לבנות מערכות שלא מתמקצעות בתחום מסוים אלא בעלות יכולות ללמוד מהסביבה, מדוגמאות ואף בעזרת מורים אנושיים - כך שמחשבים יוכלו לרכוש מיומנויות אנושיות בלי השקעה בפיתוח האלגוריתמים והתוכנות הספציפיות הדרושות. למרות שיש התקדמות אף בתחום זה, יש עדיין בעיות רבות שמחכות לפתרונן. |
|
לו יכולת להיפגש לשיחת "אחד על אחד" עם כל חוקר/מדען (או איש מחשבים) מפורסם, במי היית בוחרת?
הצלחת מערכת מחשב תלויה הן בחומרה והן בתוכנה שלה. לכן, הייתי רוצה לפגוש שניים ממייסדי מדעי המחשב בשני תחומים אלו. ראשית, הייתי רוצה לפגוש את ג'ון פון ניומן
(John Von Neumann), שהמחשבים כיום עדיין מתבססים על הארכיטקטורה שהוא פיתח לפני יותר מ-65 שנים. כיום יש אמנם למחשבים מעבדים חזקים יותר וזכרון גדול יותר, אבל המבנה הבסיסי לא השתנה למרות ניסיונות חוזרים ונשנים. הייתי מעוניינת לשאול אותו האם יש לו רעיונות חדשים לשינוי מבנה המחשב.
האדם השני שהייתי רוצה לפגוש הוא אלן טורינג
(Alan Turing), אבי התאוריה של מדעי המחשב. הייתי מעוניינת לשוחח איתו על המבחן לאינטליגנציה שקרוי על שמו וכן לשאול אותו על השאלה הפתוחה במדעי המחשב האם P=NP. הייתי שמחה להשתתף במפגש משולב עם שניהם ולדון איתם בנושא מודלים פורמליים למידול של תהליך קבלת החלטות בקרב בני אדם. מחקרים רבים הראו כי הרציונליות של אנשים מוגבלת ורובם אינם פועלים כפי שתורת קבלת ההחלטות ותורת המשחקים מנבאות שיפעלו. מודלים כאלו יכולים לשפר מאוד את התקשורת בין מחשבים ואנשים. |
|
רעיון מורכב בשפה פשוטה - פרופ' קראוס מסבירה
אנשים נוהגים להאשים את המחשב בבעיותיהם. מקובל על משרתי קהל למיניהם לומר "המחשב אשם". אולם, מחשבים מבצעים אלגוריתמים שאנשים תכנתו, והטעויות הן טעויות אנוש. המושג שמתכנתים משתמשים בו הוא "באג". "באג" יכול להיות כתוצאה מטעות טפשית של מתכנת כמו כתיבה של ">" במקום "<". אולם הוא יכול להיוולד כתוצאה מטעות בתכנון האלגוריתמים.
הבאג המפורסם ביותר הוא באג 2000 שנגרם מכך שמתכנתים השתמשו רק בשתי הספרות האחרונות לשמירת שנה, והמעבר למאה הבאה גרם לבעיות מרחיקות לכת. גם למתכנתים ואלגוריתמאים מעולים יש באגים במערכות שלהם, ועל כך נהוג לומר כי באגים לא נעלמים, רק מתחלפים.
|
|
|
| | | ילידת 1960, ירושלים. את שלושת תאריה במדעי המחשב רכשה באוניברסיטה העברית בירושלים. את מחקר הפוסט דוקטורט עשתה באוניברסיטת מרילנד, בקולג' פארק. כיום מכהנת כפרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. נשואה, אם לחמישה ילדים וסבתא לשני נכדים
|
|
| | עוד שאלות מחקר |  | |
|
| שערי נושא |
 |
| |
|
| |
| |
| |
| |
| |
| |
|
| | | | |
|
|
