שתף קטע נבחר

 

העולם שאחרי החטא

"בעולם שלם, האדם והאשה חוזרים ומתאחדים לישות אחת. בעולם שאחרי החטא הראשון, הם שני אנשים זרים שמכוננים ברית ביניהם". הרב רפי פוירשטין על ההתמודדות עם הסדק שהכניס הנחש לחיי הזוגיות

נראה כי בפסוקים מועטים מקופלת המורכבות, על אורותיה וצלליה, שבחיי הגבר והאישה.

 

המצב הראשוני שלפני החטא מתאר מצב של מיזוג רגשי וגופני, שבו דווקא הגבר נשלט על ידי שפעת רגשותיו ונמשך באופן כמעט בלתי נשלט על ידי האישה.

 

"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ

 

וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:" (בראשית ב כד)

 

היא איננה מתוארת כמי שעוזבת את חייה הקודמים בקרב משפחתה המקורית כדי להתמזג עם בעלה. היא גם איננה מתוארת כמי שדבקה בו, היא הנכבשת, היא מהווה את מושא הדבקות. על הגבר לבצע את התנועה כלפיה תוך תשלום מחיר אישי שנראה לא פשוט.

 

נראה כי מצב זה מתואר בשליטתה הבלתי מעורערת של חוה באדם, בשעה שהיא מפתה אותו לאכול מהפרי האסור שבגן עדן.

 

וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל

 

וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם

 

וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל

 

וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל

 

וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל: (ג ו)

 

האשה נותנת לאיש והוא אוכל. היא מקבלת את ההחלטות, והמשא ומתן שלה עם הנחש מתואר בפרוטרוט יחסית. האיש מקבל הוראה "ותתן ...לאשה עמה" האיש שעמה מקבל 'הוראה' ומבצע אותה ללא פקפוק "ויאכל".

 

מצב העניינים התלותי הזה מתהפך בעקבות החטא:

 

"אֶל הָאִשָּׁה אָמַר

 

הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ

 

בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים

 

וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ: (ג טז)

 

האישה שזכתה בעוצה לא מבוטלת אותה ניצלה לרעה, הופכת למי שמשתוקקת אל הבעל , והוא מצידו מנצל את מצב העניינים הזה על מנת למשול באשתו.

 

האם מצב העניינים החדש מוחק את מצב העניינים הקודם. האם הוא מצטרף אליו ופועל כנגדו? נדמה לי שהתשובה השנייה היא הנכונה. ונדמה לי בזהירות, כי המשיכה הראשונה שלפני החטא הינה בעלת אופי של משיכה גופנית, חזקה , בלתי נשלטת.

 

הרי כך כותב הפסוק " ודבק באשתו והיו לבשר אחד" . ומיד אחר כך:

 

וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ (ב כה)

 

וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ:

 

ואילו המשיכה השנייה, מכיוונה של האשה אל האיש הינה יותר בעלת אופי פסיכולוגי, רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי: "והוא ימשול בך".

 

גם לא לחינם הפסוקים הקודמים למשיכה הגופנית מתארים את יצירת האשה מהצלע של האיש, מה שמסביר את סוד המשיכה לקראת התאחדות מחודשת. ואילו משיכתה של האשה אל האיש קשורה בסבל של ההיריון ובצער הלידה. היא זקוקה לתמיכה ומשען . את הצורך הזה 'מנצל' האיש על מנת 'למשול' באשתו. יש כאן גם אבחנה בין התוכן המשפחתי של הזוגיות ('בעצב תלדי בנים) לבין התוכן האינטימי שבזוגיות (והיו לבשר אחד). ברור שפסוקים אלה מהווים מניפה מקופלת בעלת עומקים רבים.

 

אך נראה כי העולם אחרי החטא מאופיין במורכבות ובשקלול כוחות במערכות היחסים השונות בעולם. העולם האידיאלי שלפני החטא אופיין בתמימות ובשלמות של מערכות היחסים. אדם, עולם, איש אשה, בעלי חיים בני אדם וכו'. החטא גרם להפרה של מערכת היחסים ההרמונית, וזרק אותם לעולם אקולוגי שבהם מערכות יחסים מורכבות ואף סותרות. שם המשחק החדש הוא איזון בין מערכות יחסים. החטא ומה שבא בעקבותיו מחייב את צמיחת המוסר. בעולם שלם, האדם והאשה חוזרים ומתאחדים לישות אחת. בעולם שאחרי החטא, הם שני אנשים זרים שמכוננים ברית ביניהם. מערכות הרגשות והמחויבויות ביניהם כבר אינם מובנים וברורים. יש צורך להגדיר כללי התנהגות, ועקרונות של שותפות. כאן צומח הצורך בכללי המוסר וההכרעה החופשית של האדם והאשה המתמודדים. החטא הצמיח את האגוצנטריות, יצר את החיץ בין השחקנים על בימת העולם, הכניס את החשדנות, את הדאגה לאינטרסים האנוכיים. הסדק שנוצר הכניס את הנחש והבוגדנות לחיי הזוג. בקיצור שבר את התום הראשוני השלם.

 

וכך אנו מברכים מתחת לחופה "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם" הברכה מסמנת את המגמה של הזוגיות שאחרי החטא, והיא לנסות ולשחזר את המצב הראשוני של אחדות שלימה. אנו יודעים כי לעולם לא נגיע למצב הזה, אך אנו שואפים אליו, מתוך הבנה שהפעם רק באמצעות שימוש בכללי התנהגות מוסריים נאותים נוכל להתקרב אל המצב האוטופי הזה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים