המדריך המלא לשבועות: כל ההלכות, המנהגים והדינים
בשבועות אין מצוות מיוחדות מלבד השינויים בתפילה - אבל מנהגים יש לרוב: תיקון ליל שבועות, קישוט בית הכנסת בירק, מאכלי חלב ושפיכת מים. כל מה שרציתם לדעת על החג, שחל השנה בסמוך לשבת
לשבועות התשפ"א - לחצו על הקישור
חג שבועות הוא בראש ובראשונה מועד ככל המועדים, ולכן מתקיימות בו כל הלכות יום טוב: איסור מלאכה, עריכת קידוש והבדלה, מצוות שמחה והסעודות הכרוכות בה, תפילות וקריאת התורה.
הכול על שבועות - פרויקט מיוחד בשיתוף "צהר ":
כאשר חל חג השבועות ביום שישי, כמו השנה
כדי שאפשר יהיה לבשל ולהכין אוכל מיום שישי לשבת, צריך להכין "עירוב תבשילין" בערב שבועות (כלומר היום, ה', לפני כניסת החג).
בבית הכנסת ניתן ביטוי משמעותי להיות החג "זמן מתן תורתנו". בקריאת התורה קוראים את פרשת מתן תורה. במהלך התפילה מוסיפים פיוטים העוסקים בשבח התורה ובמניין המצוות. האשכנזים קוראים לפני קריאת התורה את הפיוט "אקדמות" והספרדים מוסיפים "אזהרות" – פיוטים המונים את תרי"ג המצוות.
מגילת רות
כל אחת מחמש המגילות זכתה לחג משלה. ראשונה לכולן, מצוות קריאת מגילת אסתר בפורים. אחריה, מגילת קינות - היא איכה, הנקראת בתשעה באב. הזיקה של שלוש המגילות האחרות לשלושת הרגלים פחות ברורה.
לקריאת מגילת רות בשבועות ניתנו מספר טעמים: סיפור המגילה מתרחש בעת קציר חטים, ולכן הוא מתאים לחג הקציר; המגילה מספרת על ייחוסו של דוד המלך, וחג השבועות הוא יום פטירתו; היא מספרת על גיורה של רות וכניסתה תחת כנפי השכינה, וביום מתן תורה כל עם ישראל קיבלו את התורה ונכנסו תחת כנפי השכינה.
מנהגי החג
מחוץ לסדרי התפילה וקריאת התורה, אין בשבועות שום מצווה המיוחדת לו. בתמורה, זכה חג השבועות ונתעטר בכמה וכמה מנהגים שהתקבלו במשך הדורות, וחלקם הפכו להיות בשר מבשרו של החג הזה, כמו ניתנו עמו מסיני.
תיקון ליל שבועות
מנהג ללמוד בליל החג. מה לומדים? יש נוסח קבוע של תיקון ליל שבועות, שבו קוראים מבחר מכל מרחבי התורה - דוגמאות מכל פרשיות התורה, מכל מסכתות המשנה, תהלים, זוהר ועוד.
אולם לא הכל מקפידים על כך. בישיבות נוהגים ללמוד גמרא, יש הלומדים דברי אגדה וחסידות וכיום גם נפוץ מאוד המנהג לקיים שעורים ולימוד בחבורה של נושאים וסוגיות בעלות ענין. יש הלומדים עד הבוקר, ויש המסתפקים במספר שעות לימוד בערב. הכל כדי להביע את חיבתנו לתורה ולהתכונן לקראת המעמד הנשגב של מתן תורה, בשחרית.
קישוט בירק
נהגו לקשט את בתי הכנסת ובתי המדרש בירק. זכר לירק שצמח על הר סיני בעת מתן תורה. ייתכן שיש בכך גם הד לחגיגת הקציר וראשית הבכורים.
מאכלי חלב
מנהג ידוע ברוב קהילות ישראל לאכול בשבועות מאכלי חלב וגבינה. טעמים רבים ניתנו למנהג זה: יש אומרים שכאשר קיבלו ישראל את
התורה לא יכלו לאכול בשר כי נתחדשו להם הלכות כשרות הבשר, שחיטה ומליחה, ומכיוון שלא היו ערוכים לכך, נאלצו לאכול מאכלי חלב. יש מזכירים את הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך", שנדרש על מתיקותה של התורה.
המנהג לאכול מאכלי חלב אינו מבטל את הדין המחייב לשמוח ביום טוב בבשר וביין, ולכן הציעו פתרונות שונים כיצד לשלב בין שתי הדרישות. יש שסועדים אחת משתי סעודות החג חלבית ואחרת בשרית, ויש המחלקים את סעודת היום - תחילתה מאכלי חלב, ולאחר הפסקה וניקוי הפה, אוכלים מאכלי בשר.
שפיכת מים
מנהג קהילות בצפון אפריקה לשפוך מים איש על רעהו ועל העוברים ושבים ברחוב. לסימן של שפע וברכה, ורמז מצאו בו: "אין מים אלא תורה".
לפנייה לכתב/ת 
