מדברים גלויות: שנה טובה מאלפרד דרייפוס

• מחפשים עוד דברים מעניינים על יהדות? כנסו לפייסבוק שלנו
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• כל מה שרציתם לדעת לקראת ראש השנה - עמוד מיוחד!
• גאוות יחידה: הנח"ל החרדי - עכשיו ההמנון
• בוא למצוא שידוך, בתנאי שתשמור נגיעה
  

העדות המפורשת הראשונה לכתיבת איחולי "שנה טובה" איש לחברו היא בתשובה שכתב הפוסק האשכנזי מהרי"ל במאה ה-14, המעידה על קיומו של המנהג בקהילות היהודיות בגרמניה. החל במאה ה-18 החל המנהג להתפשט אל קהילות נוספות מחוץ למרחב ההשפעה הגרמני, לריכוז היהודי הגדול במזרח אירופה, ובפרט בפולין. בסוף אותה מאה כבר החלו איגרות הברכה של חודש אלול לקבל דפוסים ייחודיים משלהן, כגון נייר מכתבים מיוחד, והדבר התפשט בכל הקהילות האשכנזיות במשך המאה ה-19.

קדחת גלויות הדואר

סמוך לראשית עידן הדואר, כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19, החלו יזמים יהודים להדפיס כרטיסי ברכה מסחריים לשנה החדשה, אשר כבר אז היו הנפח העיקרי של כלל גלויות הדואר שיהודים שלחו, מעמד שממנו לא ירדו במשך כמאה שנים.

בשני העשורים שבין סוף המאה ה-19 ועד לתום מלחמת העולם הראשונה (1898-1918), הידועים בעולם כולו בשם ימי "קדחת גלויות הדואר", הרוב המוחלט של דברי הדואר שנשלחו בידי יהודים באירופה ובאמריקה היו איגרות ברכה לקראת ראש השנה.

הרצל והסולטן העותמאני(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

שנה טובה, עם דיוקן קפטן דרייפוס(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

איגרת מעיתון יידי בברגן בלזן, 1946(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

המוטיבים שהופיעו על גבי הגלויות היו בדרך כלל יהודיים: סמלים מסורתיים ואידיאולוגיים, או איורים שציינו אירועים אקטואליים גדולים שפקדו את העם היהודי. עם התגבשותה ועלייתה של התנועה הציונית, היו גלויות הברכה לשנה הטובה לפלטפורמות להעברת מסרים אידיאולוגיים ודגשים ציוניים לפי האירועים הבולטים במציאות הציבורית. כך אפשר למצוא גלויות שנה טובה עם דיוקניהם של הרצל ונורדאו, או גלויה המראה את הרצל והסולטן העות'מאני ואף גלויות שביקשו להעביר מסרים אקטואליים בימי פרשת דרייפוס.

תפקיד חשוב נודע לאיגרות אלה בגיוס כספים ליעדים ציבוריים. ראשית פשט המנהג בקרב מוסדות מסורתיים כמו הישוב הישן בארץ-ישראל שהשתמש באיגרות למטרה זו. גם לוחות שנה הופצו לקראת השנה החדשה לצורך גיוס כספי "חלוקה". בהמשך נהגו כך גם מוסדות חילוניים לאומיים, כמו הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד או הג'וינט.

היסטוריה בגלויות

גלויות ה"שנה טובה" בישראל, בימי היישוב החדש וגם לאחר קום המדינה, הציגו אף הן ערכים ציוניים מרכזיים, כמו עבודה חקלאית, חזרה אל ימי התנ"ך ונופי הארץ, מפעלי תרבות וכלכלה, ציוני דרך בגאולת הקרקע ובביסוס מוסדות המדינה שבדרך, מאבקי העלייה, ההגנה וההתיישבות ועוד.

המשיח מגיע(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

מאהל צבאי 1947, כיתוב מהמקורות(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

הזורעים בדמעה... (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

עם הקמת צה"ל במלחמת העצמאות תפס דימוי החייל הישראלי את המקום המרכזי בכרטיסי הברכה בישראל למשך שנות דור, במיוחד בשנים שבין הניצחון במלחמת ששת-הימים ועד למלחמת יום-כיפור. חיילים במצעד, חיילים מול נופי ירושלים המאוחדת, חיילים בעיר העתיקה, חיילות צועדות, צנחנים ליד הכותל, חייל וחיילת על רקע נופי הארץ, מטוסי חיל האוויר במפגן, טנקים עוברים בסך ואפילו סצנות של פריצה לעיר העתיקה, כל אלה מעטרים את כרטיסי הברכה באותה תקופה.

חיילים חוגגים בכותל(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

"כוחותינו במערת המכפלה" (צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

משפחה ישראלית(צילום: באדיבות הספרייה הלאומית)

איגרות הברכה, שכונו גם כרטיסי ראש השנה וגלויות ראש השנה, מזכירות לצופה בהן היום, ימים של אחדות רעיונית וגאווה לאומית תמימה ומשוחררת. היו אלו ימיה של מדינה צעירה שחשה עצמה מתחזקת ומתבססת והתגאתה בהישגיה. והיו אלו גם ימים של חיים צנועים יותר, דלים יותר

באמצעים חומריים ובאביזרים של נוחות. ישראל שבה לחלק ניכר מן האוכלוסייה לא היה מכשיר טלפון בבית, והיה מקובל להתכתב בדואר על כל עניין. גם המרחק הגיאוגרפי הקטן ביותר, אפילו בין חדרה ונתניה או בין חיפה ונהריה, נתפס אז כגדול דיו כדי להצדיק ואף להצריך שימוש בדואר לצורך תקשורת. 

עם כניסת אמצעי תקשורת חלופיים בתפוצה רחבה, בראשם הטלפון בשנות ה-70, ירדה קרנן של איגרות הברכה לשנה החדשה בעולם היהודי ובישראל. בעידן הטלפון הסלולרי, הדואר האלקטרוני והרשתות החברתיות, נעלמו איגרות הברכה מן הנוף כמעט לחלוטין. ויחד עם זאת, לאחרונה אנו עדים לשיבה אליהן מתוך נוסטלגיה לימים שבהם הברכה לשנה טובה הייתה אישית ואינטימית יותר.

• הכותב הוא אוצר אוסף ישראל של הספרייה הלאומית. באתר האינטרנט של הספרייה תמצאו תערוכה וירטואלית של אגרות "שנה טובה".