יום הניצחון הצליח ללבוש צביון יהודי

כמי שגדל בברית המועצות לשעבר והתחנך על גבורת הלוחמים מהצבא האדום ומצבאות בעלות הברית, שהביאו את הניצחון על גרמניה הנאצית, יום הניצחון היה תמיד יום מיוחד בעבורי.

קראו עוד בעמוד יום הניצחון היהודי

היהודי שפתח את שערי אושוויץ לחופש

הסב לחם מול הנאצים – הנכד חבר כנסת

תמיד התרגשתי נוכח הלוחמים הקשישים הצועדים בשדרות הערים, גאים בתרומתם. עם זאת, תמיד חשתי צביטה בלב, נוכח חוסר הידע, חוסר הרצון של מרבית הציבור הישראלי לדעת יותר על היום הזה, על משמעותו ובמיוחד על גבורתם של הלוחמים היהודיים במלחמת העולם השנייה. איכשהו הציבור נהג להתייחס ליום הזה, כ"יום של הרוסים", לא שלו עצמו.

איכשהו הציבור נהג להתייחס ליום הזה, כ"יום של הרוסים", לא שלו עצמו(באדיבות: מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה)

זו היתה גם אחת הסיבות המרכזיות שהניעו אותי להצטרף ליוזמתו של איש העסקים הרוסי גרמן זכרייב, בדמות, "מטה יום הניצחון היהודי". הצטרפתי ליוזמה כדי ש"יום הניצחון" לא יישאר משהו זר, "רוסי", אלא יקבל בישראל וגם בעולם היהודי, את הצביון היהודי, שהוא חלק בלתי נפרד ממנו. השנה, בחגיגות ה-70 לניצחון על גרמניה הנאצית, החל תהליך של מפנה בתודעה, ראינו אותו בכלי התקשורת, בטקסים ובנאומים שנישאו בהם.

נלחמו לא פחות בעבור עמם, בעבור אחיהם ואחיותיהם

הן ראש הממשלה, נתניהו, והן נשיא המדינה, ריבלין, נשאו דברים בטקס המרכזי לציון 70 שנה לניצחון על הנאצים שנערך באתר לטרון, בו נבנה בימים אלה מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. רוח הנאומים של שניהם התמקדה בגבורה היהודית, בהקרבה של הלוחמים היהודיים שבמלחמת העולם השנייה, אשר שירתו אמנם בצבאות ארצותיהם, אבל נלחמו לא פחות בעבור עמם, בעבור אחיהם ואחיותיהם.

"אנו עומדים כאן כנציגיו של עם שהטיל למערכה את מיטב בניו. בעוד אחיהם מובלים לשמד, עמדו הלוחמים היהודיים בקו החזית הראשון. במלחמת העולם השנייה נטלו חלק כמיליון וחצי חיילים יהודים, 8 אחוזים מכלל העם היהודי, כחצי מיליון נפלו בקרבות המערכה. האם אנחנו יודעים זאת? האם יודעים זאת בנינו? האם יודעים זאת נכדינו האם יודעים שהעם היהודי לחם לחימה של ממש בשדות הקטל של אירופה?", אמר הנשיא ראובן ריבלין בנאומו, ובכך הצביע על הבעיה, אבל גם סימן את תחילת פתרונה.

הנשיא ראובן (רובי) רבלין בטקס(באדיבות: מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה)

כי אם היה משהו שונה השנה משנים קודמות, זה ההתייחסות לאופי היהודי של יום הניצחון, לכך שהיה גם "יום הניצחון היהודי", ללוחמים ולוחמות היהודיים שחירפו את נפשם בעבור מדינותיהם, ולא פחות, בעבור עמם.

הדרך לציון "יום הניצחון היהודי" מתקרב

השנה יום הניצחון צוין לא רק כמשהו רחוק, או זר במהותו, אלא גם כיום יהודי, כיום שבו מציינים את הגבורה והלחימה היהודית.

השינוי הזה הוא מבורך, הגבורה עמדה אמנם בבסיס יום השואה שנקבע שיצוין בסמוך למועד פרוץ מרד גטו ורשה, אבל במהלך השנים התעמעם אזכורה. הטוטאליות של הרשע והאכזריות, לא הותירה, ובצדק, מקום לגבורה היהודית, והשנה היתה תחושה שיש תחילה של ניסיון להחזיר לגבורה היהודית את מקומה, אם לא ביום השואה, אזי ביום הניצחון.

כולי תקווה כי תשומת הלב הציבורית שניתנה השנה לגבורה וללחימה היהודית, יהיה בה גם בכדי לקדם את השינוי הנחוץ כל כך שיהפוך את יום הניצחון היהודי, ליום שיצוין בלוח השנה העברי, יום בו תלמידים בכל בתי הספר בישראל יעסקו בגבורה היהודית, בגיבורים ובמורשתם. יום שיחול ב-כ"ו באייר, התאריך העברי של יום כניעתה של גרמניה הנאצית, תאריך שיישאר חקוק לעד בלוח השנה העברי לציון מאורע שהינו אחד המאורעות המשמעותיים בתולדות העם היהודי לדורותיו.

הכותב הינו ראש מטה "יום הניצחון היהודי" ומנהל תכניות בינלאומיות בקונגרס יהודי רוסיה, (RCJ).