ניצח את הסטטיסטיקה: אלוף העולם בגיל 91
הוא לחם מול הנאצים במלחמת העולם השנייה עם הצבא האדום, נפצע וקיבל אותות גבורה, ולאחרונה זכה באליפות העולם לוותיקים בריצת עשרת אלפים מטר למרות ראייתו החלשה. סמיון סימקין בן ה-91 שהתחיל לרוץ במהלך המלחמה כקשר, ממשיך לרוץ גם היום ומציג את הניצחון היהודי הכי מתוק שיש
בשיתוף "יום הניצחון היהודי"
עם העובדה הבאה קשה להתווכח. מלחמת העולם השנייה שהביאה למותם של 60 מיליון בני אדם - בהם שש מיליון יהודים, הייתה אולי המלחמה האיומה בהיסטוריה. אולם היהודים שעברו אותה ונשארו בחיים הצליחו להמציא את עצמם מחדש ולהאריך שנים הרבה מעבר למה שהיה מצופה מאנשים שעברו סבל גדול כל כך.
חושבים אחרת? הישראלי סמיון סימקין בן 91, אחד מהלוחמים היהודים הרבים שלחמו בגרמנים עם הצבא האדום וזכה על כך באותות גבורה רבים, מצליח להוכיח זאת ובלי מאמץ. לפני מספר שבועות זכה סמיון באליפות העולם לוותיקים, בריצה למרחקים ארוכים בליון שבצרפת, 3 חודשים בלבד לאחר זכייתו באליפות אירופה. סימקין סיים את ריצת ה-10 הקילומטר בתוצאה של 1:20:01 ש', והקדים את מתחריו בכמעט חצי שעה.
קראו עוד על יום הניצחון היהודי
היהודי שפתח את שערי אושוויץ לחופש
הניצחון הפרטי של ד"ר גרמן זכרייב
"סמיון התגייס בגיל מאוד צעיר לאחר שעבד בבית חרושת, שם ייצר חלקים לצבא הרוסי אך הוא לא ניצל את הפטור שניתן לעובדים במפעל אלא ביקש להתגייס לצבא ולסייע במאמץ המלחמתי בשדה הקרב", מספר עליו בני בריסקין, ראש מטה "יום הניצחון היהודי" בישראל ומנהל תכניות בינלאומיות בקונגרס יהודי רוסיה (RCJ).
ואכן לאחר ניסיונות רבים הצליח סמיון להתקבל לצבא וקיבל את תפקיד הקשר - תפקיד שבאותם ימים הצריך ממנו תעוזה ואומץ על קו האש וביצע את משימתו באופן מעורר הערצה. "את כל האותות גבורה והמדליות שהוא קיבל בסיום המלחמה היו על התפקיד הזה", מוסיף בריסקין לספר. "הוא גם נפצע במהלך הקרבות ולאחר מכן חזר לתפקידו על לסיום המלחמה. עד היום הוא מתלוצץ ששם בשדה הקרב הוא למד לרוץ".
מעדיף להירשם בספרי ההיסטוריה כיהודי
אך למרות האנטישמיות שסבלו החיילים היהודים בתוך הצבא הרוסי, לא נרתע סמיון, וכאשר המליצו לו להרשם כרוסי על מנת שזה יקל עליו לקבל את המדליות ואותות המלחמה הוא סירב, והבהיר כי הוא מעוניין להירשם כיהודי.
"המיתוס של היהודי הפחדן שנמצא רק בעורף ולא מעז להילחם, היה מאוד נפוץ ברוסיה בזמן המלחמה", מציין בריסקין שלפני שבוע חגג 30 שנה מאז עלייתו מברית המועצות. "הם הפיצו שהיהודים שומרים על העיר טשקנט שהייתה במרחק אלפי קילומטרים מאזורי הלחימה. וזאת למרות שאחוז היהודים שלחמו בצבא רוסיה היה הכי גבוה מבין העמים, ועל אף שאותות הגבורה והמדליות שקיבלו היהודים היה הכי גבוה במספרים אבסולוטיים אחרי הרוסים עצמם", מבהיר בריסקין.
לאחר המלחמה השתלב סמיון במעגל העבודה, הקים משפחה וכאשר פרש לגמלאות החל להתעניין בריצה למרחקים ארוכים. לדברי בנו, עד לפני כעשור - שנות השמונים לחייו הוא היה רץ מרתון שלם. בנו לב סימקין, חבר המועצה הציבורית של קונגרס יהודי רוסיה מציין בחצי הומור כי " אבא סיפר לי כיצד בזמן המלחמה היה נחוש לשרוד את המלחמה וכיום באותה נחישות הוא מסרב להזדקן".
בשנים האחרונות התדרדרה ראייתו של סמיון עד כדי כך שכדי לצפות בטלוויזיה בביתו שבמעלה אדומים, הוא נאלץ לרכוש מסך ענק ולהתקרב למרחק של מטר מהמרקע כדי להצליח לראות משהו. אך על תחרויות הריצה הוא לא מוותר. "בדרך כלל בני המשפחה מלווים אותו לתחרויות, אך אל התחרות האחרונה זה לא התאפשר והם ביקשו ממנו לוותר אך הוא סירב", מוסיף בריסקין לספר. "הוא דרש מהם להזמין לו כיסא גלגלים לשדה התעופה ואל טיסת ההמשך בגרמניה ליוו אותו דיילים וכך הוא הגיע בשלום אל התחרות והסוף ידוע, הוא זכה באליפות העולם לוותיקים בריצה למרחקים ארוכים".
מכירים את יום הניצחון היהודי
בחודשים האחרונים מנסה בני בריסקין ומטה "יום הניצחון היהודי" בישראל, להביא למודעות את נושא הניצחון היהודי במלחמת העולם השנייה, ולהפוך זאת ליום חג יהודי בכ"ו באייר במקום ה-9 במאי המוכר יותר בקרב העמים. לדבריו, ניכרת הצלחה לא מועטה גם בקרב מקבלי ההחלטות, וגם בקרב הציבור עצמו שמתחיל להכיר טוב יותר את מיליון וחצי הלוחמים היהודים שלחמו בצבאות השונים מול גרמניה הנאצית.
"אני רואה מהשיח בארץ שהרבה יותר מודעים לעניין. יש לדעתי שינוי בתודעה וברור שכדי שזה יהיה יום חג ישראלי אנחנו לא יכולים לעצור כאן - אלא להמשיך לפעול בכל המישורים", הוא אומר. לדבריו, המטרה היא לשנות את השיח בקרב הישראלים, "מתוך הבנה שאיך שלא נסתכל על זה, ישראל היא מרכז העולם היהודי וכאשר ייחגג יום כזה לפי התאריך העברי הסיכוי שזה יישאר לשנים רבות יגדל מאוד. אנחנו פועלים שזה יתקבל בהחלטת ממשלה".
מה הקשיים שאתם מתמודדים?
"יש דילמה מעניינת ששמענו לאחרונה, שכל עוד שהווטרנים (ותיקי מלחמת העולם השנייה) בחיים, אי אפשר להעביר את היום שהם התרגלו אליו - ה-9 במאי ליום אחר וזו דילמה מעניינת. אני חייב להיות קשוב לזה וגם אני חושב שאפשר לכבד אותם ולחכות מספר שנים", מציין בריסקין. דבר אחד ברור לו שיש לשנות את השיח. "במלחמת העולם השנייה היהודים לחמו ולא רק הלכו כצאן לטבח. אפשר גם אפשר לשייך את הניצחון של בעלות הברית לעם היהודי".