השפחות המודרניות של המועצות הדתיות: "ניצלו אותנו"
בלי שכר מינימום, בלי תוספת על עבודה בשבתות וחגים ובלי פנסיה: 55 בלניות המועסקות במקוואות באשדוד, טוענות כי המועצה הדתית בעיר התנכלה להן בגלל דרישתן לקבל שכר כחוק. עכשיו הן מקוות לצדק בעלות של 12 מיליון שקלים בבית המשפט. הדרך לשם רצופה באיומים
מאבק הבלניות מגיע לבית המשפט: 55 בלניות חרדיות ודתיות המועסקות באשדוד ב־12 מקוואות הגישו שלשום (יום ב') לבית הדין לעבודה בבאר־שבע תביעה של כ־12 מיליון שקלים נגד המועצה הדתית באשדוד והמשרד לשירותי דת, בטענה לאי תשלום הפרשי שכר המגיעים להן, ניצולן והפקרתן.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לטענת העובדות, יותר מ־1,000 שקלים נגרעו ממשכורתן מדי חודש שלא כדין, והשווי המצטבר של הפרת זכויותיהן מסתכם במאות-אלפי שקלים לבלנית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- הרבנית שיוצאת נגד בתי הדין: "ברור שאני מפחדת, אבל אין ברירה"
- מסאטמר - לצה"ל: רציתי להגן על העם היהודי
- "דספזלטוב" - הגרסה החרדית הכשרה למהדרין
תפקיד הבלניות הוא תפעול המקוואות, ליווי והדרכה של הטובלות. בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד נאוה פינצ'וק־אלכסנדר, מירי גרוס־הורן ויואב אדליסט, נטען כי הבלניות "נאלצות להגיש תביעה זו בלב כבד, ורק לאחר שהבינו כי פנייה לערכאות זו הדרך היחידה הפתוחה בפניהן כדי לעמוד על זכויותיהן המעטות, ולמנוע את המשך ניצולן.
"נשים מאמינות אלו שרואות בעבודתן מצווה ושליחות, ומועסקות בתנאי עבודה קשים וחריגים המוכתבים על ידי דרישות ההלכה בקיום מצוות הטבילה - לא זוכות לקבל אפילו את השכר הזעום המגיע להן לפי הדין וההסכמים הקיבוציים".
השיטה: "מזלזול והתעלמות - ועד התנכלויות"
בתביעה נאמר כי הבלניות "חזרו והצביעו במשך שנים על ליקויים, חריגות, הפחתות שכר, טעויות ופגמים רבים ברישומי המעסיק ובחישוב שכרן, ללא הועיל, כאשר הן נדחות הלוך ושוב ומושתקות באמצעות הבטחות לשינויים שמעולם לא בוצעו. פניותיהן האינסופיות לכל הגורמים האחראים על תשלום השכר והסדרת עבודתן במועצה הדתית ובמשרד לשירותי הדת, נענו תחילה בזלזול ובהתעלמות, ולבסוף בהתעמרות ובהתנכלות מצד המועצה".
עוד נטען כי "הבלניות מעולם לא התכוונו לפתוח בפעילות מאורגנת לשיפור תנאי העסקתן, ומעולם לא העלו בדעתן להשבית את המקוואות, דבר האסור עליהן לפי אמונתן הדתית. כל שביקשו הוא לקבל שכר בהתאם לעבודתן כחוק".
לפי התביעה, העובדות מקופחות כמעט בכל רכיב של שכרן ותנאיהן: השלמת שכר המינימום נעשית שלא על פי חוק, הן לא מקבלות שכר מוגדל על עבודתן בשבתות וחגים, לא מקבלות שכר על עבודה בלילה, לא מקבלות כספי פנסיה וקרן השתלמות בשיעורים המגיעים להן ועוד.
העובדות טוענות עוד כי מאז שהחלו להתארגן ולפעול לקבלת זכויותיהן, החלה המועצה הדתית באשדוד להתנכל להן, לאיים עליהן ולפגוע בהן כדי לגרום להן לחדול. עוד נטען, כי בכיר במועצה פנה לבית הדין הרבני כדי שיוציא פסק הלכה האוסר עליהן להמשיך בפעילות, בתואנה כאילו התארגנות העובדות תפגע בהפעלה השוטפת של המקוואות.
לטענת הבלניות, המהלך סוכל ופסק הדין הרבני בוטל רק לאחר שהעובדות פנו לבית המשפט, והבהירו כי אין בכוונתן להשבית את המקוואות - ורק לאחר שקיבלו היתר הלכתי להמשיך במאבקן.
מטייחים את הליקויים
עו"ד פינצ'וק־אלכסנדר טוענת כי המועצה הדתית מנצלת את העובדה שמדובר בנשים חרדיות, המסורות לעבודתן ומתייחסות אליה כאל "מצווה" כדי לטייח את הליקויים, להתעלם מדרישותיהן המוצדקות ולזלזל בהן. לטענתה, הרגישות המיוחדת שמקורה בהשתייכות העובדות למגזר החרדי, השפיעה גם על אופן ניסוח התביעה.
התובעות מבקשות מבית המשפט כי יורה למועצה הדתית באשדוד ולמשרד לשירותי הדת לשלם את שכרן כדין ובהתאם להסכמים הקיבוציים. טרם הוגש כתב הגנה.
המועצה הדתית באשדוד מסרה באמצעות עו"ד אליהו בוסקילה כי התביעה הגיעה לתקשורת לפני שהגיעה אליהם, ולכן הם לא יכולים להגיב לגופו של עניין. מהמשרד לשירותי דת בחרו שלא להגיב.