מותר נוסח מעורב - אשכנזי וספרדי - בימים הנוראים?

שאלה:

במקום בו אני גר, קיימת קהילה מעורבת של אשכנזים וספרדים. במשך השנה אין כמעט בעיות, ואנו נוהגים להתפלל לפי נוסח החזן, אולם בימים נוראים אנו נוהגים להתפצל לשני מניינים נפרדים. הפרדה זו איננה נוחה לחברים, המעוניינים לשמור על קשרים חברתיים גם בבית הכנסת, וגם בימים נוראים.

יש לכם שאלה? לחצו על "שלח שאלה" - כתבו ותיענו

<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

השנה, עלתה הצעה להתפלל יחד בראש השנה בנוסח אחיד, שישלב את הנוסחים השונים של התפילה. אודה לרב על התייחסותו לנושא, ובמידת האפשר גם נשמח לקבל את הסכמת הרב לפרסמה בפומבי בקהילתנו. 

תשובה:

נוסח התפילות בזמננו בארץ ישראל הוא נושא השנוי בוויכוח. מצד אחד מקובל עלינו הכלל ההלכתי "אל תטוש תורת אמך", הקובע שאין לשנות מנהגים ונוסחים של עדות, ועל כל אחד צריך להמשיך במנהגי אבותיו. וכך נאמר בשולחן ערוך לעניין מנהג תושבי מקום שקיבלו עליהם: "קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם" (שו"ע יו"ד ריד, ב).

מצד שני, דבר זה היה קל לקיום בארצות הגולה, שם לכל קהילה היו מנהגים משלה, וגם כל מי שהצטרף לקהילה היה מקבל את מנהגיה, כדברי המשנה: "ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם ואל ישנה אדם מפני המחלוקת" (פסחים פרק ד, א), ובשולחן ערוך פוסק שמי שבא לגור בעיר וכוונתו להישאר שם – "וכן הבאים מחוץ לעיר לדור שם, הרי הם כאנשי העיר וחייבים לעשות כתקנתן, ואף בדברים שהיו אסורים בהם בעירם מפני מנהגם, ואין מנהג העיר שבאו לדור בה לאסור, הותרו בהם אם אין דעתם לחזור" (שו"ע יו"ד שם).

כלומר, בכל מקום היה רק מנהג אחד של אנשי המקום, הן הוותיקים והן המצטרפים החדשים. אולם בזמננו שזכינו לקיבוץ גלויות מופלא, הגיעו למקומות רבים יוצאי גלויות שונות, ערים שונות, וממילא גם בקהילות ובערים רבות אין מנהג אחיד, ורבים מבני הקהילה מביאים מנהגים שונים.

זאת ועוד. בזמננו מרובים מאד נישואים בין-עדתיים, דבר הגורם לחתן מעדה פלונית לבקר אצל חותנו מעדה אחרת וכן להיפך, דבר הגורם למבוכה כיצד יתפלל. הדבר נכון לא רק לגבי נוסח התפילה אלא למנהגים אחרים השונים בין העדות (קטניות בפסח, אבלות בספירת העומר ובימי בין המצרים ועוד).

לא מסובך הלכתית

מציאות זו של שינויים בנוסח התפילה גרמה לרצון של רבים למצוא נוסח שיאחד את הנוסחים השונים. אני מסכים בתנאים מסוימים לדעה הסבורה שניתן לעשות שינויים כדי להגיע לנוסח משותף. כך, גם בקהילתנו התחדש נוסח לסליחות הבנוי על שילוב בין הנוסח האשכנזי לזה הספרדי.

הדבר אינו מסובך הלכתית כל כך, מכיוון שבעיקר נוסח התפילה, ובעיקר בתפילת העמידה – ההבדלים יחסית מועטים. עיקר השוני הוא במנגינות ובתוספות הפיוטים בימים נוראים וימי הסליחות.

לכן, אם רצון כזה משותף לכל בני הקהילה ואינו גורם למחלוקות – ניתן לערוך שינוי נוסח מוסכם, בתנאי שילווה בתלמיד חכם שיאשר את השינויים (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).

• לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.