יהודי כל הבלקן – התאחדו!
עם עבר מפואר מאוד, אבל הווה הרבה פחות חגיגי, הקהילות היהודיות בבלקן מנסות להתחדש. מבית כנסת חדש במונטנגרו, דרך פעילויות מקומיות בקרואטיה וסרביה ועד לניקוי ושיפוץ בית הקברות היהודי במקדוניה. הבלקן שוב מתעורר
מדובר ב-500 יהודים מ-12 מדינות, השייכות ברובן לאזור הבלקן. אזור זה, שבעבר גרו בו קהילות יהודיות מפוארות ויש בו הרבה מאוד היסטוריה יהודית, כמעט ריק היום מפעילות יהודית רחבה. במדינות הבלקן הגדולות מתגוררים היום רק אלפים ספורים של יהודים, ובמדינות הקטנות יותר, למשל מונטנגרו, המארחת של הכנס, יש רק 400 יהודים, וגם הם מפוזרים ברחבי המדינה.
למרות זאת, "שיגעון" של איש אחד, יאשה אלפנדרי, ראש הקהילה היהודית של מונטנגרו, מצליח להפיח חיים בקהילות הקטנות והמפוזרות הללו. היוזמה של אלפנדרי, לכנס פעם בשנה את יהודי האזור לכנס אחד משותף תחת הכותרת "המחר", מצליחה להעיר משנתם את יהודי האזור ולתת להם מקום מפגש וביטוי.
בהקשר זה אומר מיכאל מירילשוילי, נשיא הקונגרס היהודי האירו-אסייתי, כי "יהדות הבלקן הרימה תרומה גדולה מאוד לתרבות היהודית, בשורה של מנהיגים רוחניים יהודיים שיצאו מאזור זה, בספרים רבים שמקורם בבלקן ובמסורות יהודיות יוצאות דופן שהשתמרו בקהילות הבלקן. במהלך המאה שעברה סבלה יהדות הבלקן רבות, גם במלחמת העולם השנייה וגם לאחריה, לכן העובדה שאנו רואים פריחה מחודשת בקהילות הבלקן היא סגירת מעגל מרגשת".
יש עתיד ליהודים באירופה?
אחת השאלות המעניינות בכנס נגעה לעתיד היהודים באירופה. התמורות הדמוגרפיות ביבשת, האיום של מפלגות ימין קיצוני ואירועי אנטישמיות שונים מעלים שוב את השאלה אם יש בכלל עתיד ליהודים באירופה או שהם צריכים שוב לנדוד למקומות אחרים.
מנכ"ל מרכז רבני אירופה, הרב מנחם מרגולין, דחה לגמרי את העיסוק בנושא: "השאלה אם בכלל יש עתיד ליהדות אירופה היא סקנדל. היהודים הם לא מהגרים באירופה, הם אזרחים נאמנים למדינות שלהם, הם תורמים לתרבות ולכלכלה, והם חלק בלתי נפרד מהחברה. מאז השואה התחייבו מדינות העולם להילחם באנטישמיות, אבל בשנים האחרונות יש לא מעט אתגרים בנושא. ביותר מדי מדינות יהודי שמתלבש כמו יהודי מותקף ברחוב, ויש בעיות שונות עם נושא השחיטה וברית המילה. לדעתי, הקולות שקוראים לעזיבת אירופה לטובת ישראל אינם הפתרון. עלייה לישראל היא תמיד אופציה מבורכת למי שרוצה בכך, אבל ליהודים יש זכות לחיות באירופה כמו לכל אחד אחר, והאחריות לממש זאת מוטלת על הממשלות המקומיות. המסר למדינות אירופה הוא שהן חייבות להילחם באנטישמיות, לאבטח מוסדות יהודיים ולהטיל עונשים כבדים על מעשים אנטישמיים. האיום הגדול הוא המפלגות הפשיסטיות, והן חייבות לצאת מחוץ לחוק".
בהקשר זה יש לציין כי עקב מיעוט היהודים בבלקן והפעילות הדתית הצנועה מעידים מרבית יהודי האזור כי הם לא נתקלים רבות במקרים אנטישמיים.
אחרי דורות: רב ראשי למונטנגרו
רב אחר שהגיע לכנס היה אריה אדלקופף, לשעבר הרב הראשי של העיר סוצ'י ברוסיה, שנאלץ לעזוב את תפקידו בעקבות הוראה של הממשל הרוסי. לאחר שעזב את סוצ'י הגיע למונטנגרו ומונה לרב הראשי - הראשון זה דורי דורות - של המדינה הקטנה.
עם קהילה של 400 איש בלבד, שרובה אינו חי חיים יהודיים פעילים, יש לרב אתגר לא קטן. לקהילה היהודית יש רק משרדים צנועים בבירה פודגוריצה, בהם פעיל בית כנסת קטן. לדברי אדלקופף, בימים אלה מונחת אבן הפינה לבניית המרכז היהודי של פודגוריצה, שם יוקם גם בית כנסת חדש. בינתיים הוא הקדיש חדר אחד בביתו לטובת תפילות, ושם הוא מקיים מניינים ולאחר מכן מארח אורחים לסעודות שבת וחג.
"לוודא שהקהילה במקדוניה לא תישכח"
אחד הפרויקטים הגדולים בעולם היהודי שמתרחש בבלקן הוא חשיפה וניקיון של בית הקברות היהודי של העיר ביטולה במקדוניה. הפרויקט, שהוצג בכנס, כולל ניקוי של אלפי מצבות ושיקום בית הקברות. במקדוניה, שלפני המלחמה שימשה ביתם של אלפי יהודים, גרים היום כ-200 יהודים בלבד. מרבית הקהילה נרצחה בשואה, כולל הקהילה היהודית בעיר ביטולה, שהושמדה כולה.
לדברי שגריר ישראל במקדוניה, דן אורין, מטרת הפרויקט היא לבנות גשר בין ישראל למקדוניה. "הרעיון הוא לספר את הסיפור של הקהילה ולוודא שהיא לא תישכח, אבל חוץ מצדק היסטורי הפרויקט גם מהווה במה ליצירת קשרים ולשיתופי פעולה. אנחנו מגלים את העבר ועובדים על העתיד – זה מסוג הפרויקטים שיכולים להחזיר את הרוח היהודית אל הבלקן".
על פי הערכות, ניקוי בית הקברות יסתיים בתוך כשנה ואז יחלו בשלב ב' – הקמת פארק עירוני וטיפוח הסביבה, וזאת ביוזמת הממשלה המקומית.
הכותב היה אורח כנס "המחר".
לפנייה לכתב/ת 
