שתף קטע נבחר

 

ynet מגיש: סדר ט"ו בשבט

הערב זה מתחיל: חג קצרצר - אחד האהובים על הישראלים. בין השאר הוא מגלם בתוכו את האפשרות לסעודה משפחתית מקבילה לסדר פסח. בסעודה זו ניתן לשלב קטעים מהמקורות העוסקים בצומח, לאכול פירות יבשים ולשיר יחד שירי ארץ ישראל. ואיך הכול התחיל? היכנסו

 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

 

מתי הפך ט"ו בשבט לחג? יש שאומרים שבתקופת המשנה, ויש המייחסים את לידתו למאה ה-16 שבה אנו נתקלים לראשונה בעדויות היסטוריות לציון מועד זה על-ידי מקובלי צפת.

 

 

שורשיו של מנהג "סדר ט"ו בשבט" נעוצים במאה ה-16 עם עלייתם של המקובלים יוצאי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל, שגם היו אלה שקבעו את ט"ו בשבט כמועד בפני עצמו בלוח השנה העברי. מנהג סדר ט"ו בשבט מיוחס למקובל הידוע האר"י, ר' יצחק לוריא אשכנזי, שחי בצפת.

 

 

האר"י תיקן סדר שכונה "תיקון ט"ו בשבט" וכלל בעיקר אכילת פירות ואמירת פסוקים, שירות ותשבחות בשבחה של ארץ ישראל. לימים נתקבע התיקון כ"סדר" הדומה ל"סדר" המתקיים בערב פסח הכולל שתייה של ארבע כוסות יין ואמירת פרקי תפילה וברכות ואכילת פירות.

 

תוסיפו, תוסיפו

בשונה מסדר פסח שיש לו נוסח מקובל וקבוע, לסדר ט"ו בשבט נוצרו במהלך השנים עשרות גרסאות שונות שכמעט ואין ביניהן מן המשותף למעט מנהג ארבעת הכוסות ואכילת הפירות.

 

בקובץ המצורף ניתן למצוא את אחד מהנוסחים הקלאסיים של סדר ט"ו בשבט - עם קטעים מן המדרש, דברי חכמים ושירי ארץ ישראל. ואפשר גם כמובן - להוסיף לסדר נופך אישי משלכם.


פורסם לראשונה 31/01/2018 11:34

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
ט"ו בשבט שמח
צילום: ירון ברנר
מומלצים