בוגדים, סיפור אהבה
המהירות שבה עובר עם ישראל מן המפגש הגבוה והעוצמתי ביותר עם השכינה, לחטא החמור מכולם של עבודה זרה - מהממת. והיא מציבה סימן שאלה גדול על אותו מפגש: האם קרה שם משהו אמיתי, או שהייתה זו רק אשליה שהתפוגגה?
בסרט הוליוודי ישן זוכים בני זוג המאוהבים מעל הראש בהצצה אל עתידם המשותף. חיי הנישואין שלהם נראים בדיוק כפי שהוליווד אוהבת להציג חיי נישואין: משמימים, מתסכלים וגדושים מריבות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בני הזוג חוזרים אל ההווה, ובעקבות המידע שהתגלה להם מחליטה האישה לפרוש. אך האיש קורא לה לחזור ומבקש להתחתן. "אבל אתה יודע שבעתיד תשנא אותי!" קוראת האישה. "למרות זאת," אומר האיש, "למרות זאת", ובמילים אלו המסך מחשיך והסרט מסתיים.
לנצור את רגעי הקרבה
ובפרשת השבוע, כי תישא, מתרחשת הבגידה האיומה ביותר שניתן להעלות על הדעת. "עלובה כלה שמזנה בתוך חופתה", כך מתארים חז"ל את חטא העגל, המתרחש ימים ספורים אחרי מעמד הר סיני. "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם", אומר ה' למשה כשהוא משלח אותו מהר סיני.
המהירות שבה עובר עם ישראל מן המפגש הגבוה והעוצמתי ביותר עם השכינה, לחטא החמור מכולם של עבודה זרה - מהממת. והיא מציבה סימן שאלה גדול על אותו מפגש: האם קרה שם משהו אמיתי, או שהייתה זו רק אשליה שהתפוגגה?
הפסוק בשיר השירים המתאר את מעמד הר סיני, אומר: "לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ", ודורשים חכמים שבעוד עין אחת של ישראל הביטה על ה', בשנייה כבר היו מסתכלים על העגל. ולמרות זאת אומר הקדוש ברוך-הוא: "לבבתיני" ("משכת את לבי אליך"). ואומר על כך רבי נחמן מברסלב: "מענין קצת אנשים שמתקרבים לעבודת השם יתברך ואחר כך מתרחקין... אף על פי כן יקר אצל השם יתברך ההתקרבות בעצמו אף לפי שעה. אף על פי שאחר כך נעשה מה שנעשה, חס ושלום".
בעולם המודרני אנחנו נוהגים למדוד הישגים לפי מבחן התוצאה. הישג שלא החזיק מעמד כאילו לא היה מעולם. אך הקדוש ברוך-הוא אוסף את המעשים שלנו, ונוצר את הרגעים של הקרבה, גם אם אחריה הגיע שבר גדול.
סלידה מהחטא
כאשר הרמב"ם מתאר את תהליך התשובה לפני יום הכיפורים, הוא כותב: "ומהי התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם".
כלומר, חלק מתנאי עשיית התשובה הוא הגעה למדרגה שבה הקדוש ברוך-הוא עצמו מעיד על האדם שלא ישוב ויחטא. ומה קורה כאשר אדם שב וחוטא? האם מתברר למפרע שתשובתו לא הייתה תשובה? נראה שהרמב"ם לא התכוון שבפועל אותו אדם לא ישוב לחטאו. אלא שבאותו הרגע יגיע למדרגה כזו של דבקות ב-ה' וסלידה מן החטא, עד כדי כך שלא יעלה על הדעת שישוב אי פעם לזה החטא. תשובה כזו רצויה ומקובלת על המקום, גם אם ימים או שבועות אחר כך ייסחף האדם עם זרם החיים ויגיע לאותם מקומות שבהם נפל בעבר.
מובן שאין כאן הסרת אחריות מעל כתפינו. חטא העגל הוא חטא חמור ונורא שעם ישראל מכפר עליו עד עצם היום הזה. אך התורה קוראת לנו להעז, לקפוץ, לחתור לקדושה ולאהבה גם אם לא בטוח שנצליח לשמור עליהן בהמשך. ולזכור, הן בעבודת ה' והן במערכות יחסים, שגם אם "מחר בבוקר לא תהיי איתי", כלשונה של עלמה זוהר, "זה לא אומר שזה לא לנצח".
פורסם לראשונה 02/03/2018 14:21
הרב אברהם סתיו
מומלצים
