דתי בהפסקה: הלקסיקון שרק דתיים יבינו
מי אוכל סלט של שמאלנים? למי קראת "בת מלך"? מה הקשר בין דתלשל"ש לדתי בהפסקה? מי יוצא לסיבו"ש - ומי לפעילות קירוב? שלומית זמיר חשבה שתמצא 50 מילים ללקסיקון שלה - אבל הגיעה ל-350 חידושי לשון וסלנגים שחובשי כיפות יבינו
רבים יודעים שדתל"ש הוא "דתי לשעבר", אבל הרבה פחות יודעים מהו "דתלשל"ש - "דתי לשעבר לשעבר", אדם שנטש את המצוות וחזר אליהן במידה חלקית. וכמה מודעים לעובדה שהכינוי החדש לצעירים דתיים בעלי אופי מופנם הוא "חנייבץ"?
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מי שאיגדה את אלה וביטויים רבים נוספים לכדי לקסיקון שלם בשם "מהגוש ועד הגירוש", היא שלומית זמיר (30), סטודנטית לתואר שני בלשון עברית באוניברסיטה העברית, העובדת במכללת אפרתה להכשרת מורים בירושלים. הלקסיקון הוא תוצאה של סמינריון ומחשבה פורה של המנחה שלה דאז, פרופ' יהודית הנשקה, שאמרה לה: "את גרה בשילה, מכירה את המתנחלים הדתיים, אולי תמצאי מילים מיוחדות. תזרמי ונראה מה יצא".
ומה יצא?
"מה שיצא זה שאני מתחרטת על הרגע שנכנסתי לזה", זמיר פורצת בצחוק. "חשבתי שזה יהיה קלי-קלות. שאמצא 50 מילים, אבל יצא יבול עשיר של כ-350 מילים".
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- ספר: מסכת נשים: הדתיות שהחליטו לכתוב ספרות קודש
- שיר: שני משוגעים אוכלים מצה: ה"ביטדוס" עושים פסח
- מחקר: משלמה ארצי עד סטטיק ובן אל: מחתרת השירים התנ"כיים
- חוגגים 70: החזן הראשי של צה"ל חוגג דרך ציורי חול
- סינגל: הקול החדש, הלוק החדש: עוזיה צדוק כבר לא ילד
- קליפ: כשאלוהים מסתיר פנים: אודי דוידי חוזר
- אקטיביזם: קולולם נוסח החיילות הדתיות: שרות את התשובה לרבנים
- מופע: מנחש פרשות, קורא מחשבות: המנטליסט הדתי
כדי לצוד מילים ללקסיקון שלה, זמיר החלה לקרוא בעיון את הטקסטים המגזריים, ובכלל זה עלוני שבת, עלוני ישובים ביהודה, שומרון וגוש עציון, אתרי אינטרנט דתיים, ובנוסף יצאה למסע בין טרמפיאדות.
.jpg)
"הייתי מסתובבת עם פנקס בטרמפיאדות הגדולות – צומת גוש גילה, עופרה, מחסום הגבעה הצרפתית שהיום כבר לא קיים, ובשאר הטרמפיאדות הגדולות. לא ניסיתי לשאול, וגם לא יכולתי להצמיד לאנשים מכשיר הקלטה. פשוט הקשבתי. נתתי לאנשים להשיח לפי תומם, ורשמתי בפנקס. הקפדתי לא ליזום שיחה ולא להפריע, כדי שהשפה תהיה הכי אותנטית, ומזה יצא יבול רב".
מורשת אורבך
זמיר הסתמכה על ארבעה עיתונאים שעבודתם שימשה השראה: אורי אורבך ז"ל, שכתב את הלקסיקון הדתי-חילוני "סבא שלי היה רב"; חגי סגל שכתב את "מונכון" - מילון ערוץ 7; רועי שרון שחיבר את "המילון של נוער הגבעות" - ו"מילון הסלנג השלם" שחיבר ד"ר ראובן (רוביק) רוזנטל, עיתונאי, סופר ובלשן ותיק, שבראיון ל-ynet מודה שאפילו הוא למד מהלקסיקון של זמיר מספר מילים חדשות.
"המילון של זמיר מדגים עיקרון פשוט ביצירת סלנג: ככל שקבוצה ייחודית וסגורה יותר, כך הסלנג שלה עשיר יותר", אומר רוזנטל. "בדרך כלל, המילון של זמיר חושף את השקפה העולם של ציבור המתנחלים יותר מאשר את ההוויי שלהם, ומראה עד כמה האידיאולוגיה מרכזית בשיח שלהם, כך שאפילו 'שלום' מוגדר כ'איום הגדול ביותר על עתיד ההתיישבות'.
"כל אלה ואחרים מציגים שיח לעומתי, חריף ונטול ספקות. עם זאת, בחלק מהערכים ובהגדרותיהם יש מידה ראויה של אירוניה עצמית, כמו 'חצי שעה מירושלים' כפרסומת לא ממש מציאותית למתגוררים בהתנחלויות".
רוזנטל מוסיף כי "המילון של אורי אורבך ז"ל איפשר היכרות עם העולם הלשוני של החברה הדתית-לאומית בכללה. מהמילון של זמיר למדתי בהחלט כמה חידושים על שפת המתנחלים, שהיא תת-קבוצה של התנועה הדתית-לאומית".
ויש לרוזנטל גם דוגמאות: "אהבתי את 'אצבע אלוהים' שהיא האצבע המורמת לטרמפ. דומה שהאזור הזה הוא האחרון שבו תרבות הטרמפים חיה עדיין. אהבתי את 'ברחבות' במלעיל, המרמז על תהליכי התברגנות של המתנחלים, ואת הפעלים לחנג'ר ולתנזם. ולכל הפלצנים החושבים ש'הסלנג הורס את השפה', המילון של זמיר הוא עוד הוכחה שהסלנג הוא דרך פורייה ובהחלט מרעננת ללמוד את עצמנו".
כיצד יודעים לזהות מילה שהתקבעה בציבור, לעומת מילה שהיא קוד מוסכם רק במשפחה או ביישוב קטן?
"ניסיתי לראות שזה ביטוי שחוזר על עצמו", מסבירה זמיר. "אם זה בכתב, אז מחפשים חזרה של המילה במאמרים או בטורים נוספים. אם זה נאמר בשיחה בעל-פה, הרי שווידאתי שזה נאמר מספר פעמים. אחרי שחיברתי את הלקסיקון נתתי לאנשים רבים ככל האפשר לקרוא ולחוות דעה".
"רציתי להראות שלא מדובר במשהו איזוטרי"
זמיר פנתה למגוון רחב ככל האפשר של קוראים "בגילאים שונים ומאזורים שוני בארץ", כדבריה. "רציתי לראות שאני אמינה, ושלא מדובר במשהו איזוטרי. המבחן הוא שכל אחד מכיר משהו אחר, וכך אפשר לראות את התמונה השלימה.
"מהביקורות שקיבלתי התברר שאנשים הכירו את הרוב, אבל כל אחד מהם אמר על ביטוי אחר: 'את זה לא היכרתי'. זה בסדר, כי לא כולם צריכים להכיר את הכול.
"יש ביטויים מוכרים בשפה שקיבלו בציבור הדתי משמעות שונה – ויש כאלה שמוכרים בתוך הציבור הדתי, אבל בתוך תת-קבוצה הם קיבלו משמעות אחרת. למשל, הביטוי 'נפרד/ מעורב' הוא קוד דתי לשהייה של גברים ונשים בבריכה, למשל. אבל עבורי, כמדריכה בעבר ב'בני עקיבא', ברור שהכוונה היא האם לקיים פעילות משותפת לבנים ולבנות, דבר שבו השקענו אינספור שעות של ויכוחים בימי עיון וסמינרי הדרכה.
"הביטוי 'בת מלך' מוכר למי שלמדו את תורתו של רבי נחמן, אבל בקרב הצעירים במגזר הדתי-לאומי, כל מי שדתית ברמה של 'צדיקה' זוכה לכינוי 'בת של מלך'".
זמיר מודה כי גם הלקסיקון הזה איננו שלם. "חיברתי אותו לפני יותר מחמש שנים, אבל הוא ראה אור לאחרונה מחדש, בהוצאת אפרתה. את הפרסום יזמה ד"ר סיגלית רוזמרין, ראשת המכללה, לרגל צאתו לגמלאות של ד"ר ציון עוקשי, שהיה מרצה שלי בחוג ללשון, וזו הייתה הזדמנות לראות עד כמה שפה היא דבר שמתפתח. כך למשל, אז, לפני חמש שנים, דיברו על 'האחים' נפתלי בנט ויאיר לפיד. מאז הביטוי הזה הרבה פחות פופולרי".
