מסורבת הגט ששברה את קשר השתיקה

בשיתוף הקרן החדשה לישראל

"אני מסורבת גט, אב ילדיי מסרב לתת לי גט, אני חיה בחברה מודרנית ומתורבתת לכאורה. אני משכילה, מוצלחת, חיי המקצועיים הם קודש לבריאות נשים, אך אני מעוגנת לגבר שאיתו אני כבר לא רוצה לחיות את חיי".

"הראו לי גבר שמסרב לתת גט ואני אראה לכם גירושים מלוכלכים. הראו לי גבר שמסרב לתת גט ואני אראה לכם גבר מתעלל. את הפוסט הזה צריך לשתף, צריך להדפיס ולהקריא אותו בפני קהילות בבתי הכנסת. אנא הימנעו מלקרוא בשמות ולהשמיץ את הגבר שמסרב לתת לי גט. מעשיו מדברים בקול חזק וברור יותר מכל מילת גנאי".

את הדברים הללו כתבה ד"ר שני פאלוך מנהלת יחידת השד בביה"ח שערי צדק, ב-31 למרץ 2016 בפוסט בפייסבוק - פוסט שהציג את ההתעללות שהיא עוברת מאב ילדיה. צפו בווידיאו בתחילת הכתבה

ד"ר פאלוך נישאה בגיל מאוד צעיר - גיל 21. "אני חושבת שנכון לומר, עם כל זה שהייתי מאוד בוגרת והכל, לא הבנתי כלום על החיים. עם כל הקושי אהבתי אותו מאוד, ולא חשבתי שיש לי איזשהי אופציה להיות בלעדיו, כלומר פשוט לא, לא חשבתי שהאופציה הזאת באמת קיימת. וכל שנה שעוברת, המחשבה שאופציה כזאת קיימת יורדת, כלומר אתה פשוט, הביטחון העצמי הולך ונמחק, מה שאתה מפגין החוצה לא קשור למה שאתה באמת חווה מבפנים".

"הייתי אלופה בלהסתיר את זה", אומרת. "כל שאר החברות יכלו להתלונן על בני הזוג, לקטר קצת, ואצלי זה היה: 'לא, הכל טוב, הכל בסדר, אין שום בעיות. הכל מצוין'. העדים היחידים זה הקירות, הקירות לא מדברים".

אך הגיע הרגע והיא החליטה לשבור את קשר השתיקה וההתעללות. ובדרך לשבור את המיתוסים מי זאת מסורבת או מעוכבת גט. "סירוב גט הוא לא הפרק הראשון בגירושים קשים ומכוערים - אלא כמעט תמיד זה הפרק האחרון של נישואים קשים", מבהירה.

"נמחקה שנה מחיי - ועל מה?"

אל בית הדין הרבני הגיעה ד"ק פאלוך בפעם הראשונה ב-22.1.15. "היה שם דיין בודד, חכם, חד, אמפתי, מבין עניין. הוא קלט מייד שהבקשה לשלום בית זו בקשת סרק, חסרת משמעות והבין שיש כאן סרבן גט פוטנציאלי מולו. ואחרי כמה חודשים של ביטולים והעדרויות מהצד של הנתבע, ב-7.5, בית הדין מוציא המלצה של גירושים בכתב, יפה שעה אחת קודם, לפני שמישהו מהצדדים יתבזה".

ד"ר שני פאולוך מספרת את סיפורה בדיון מיוחד בכנסת

ואז הגיעה ההמתנה בלי תאריך יעד. "לתומי אני חושבת: יופי, אני בדרך לגט שלי. מחכה לתאריך ואנחנו פונים שוב ושוב לבית הדין לקביעת היום שאקבל בו את הגט". התאריך הבא שנקבע לדיון ה-6.1.16. "מחפשים את אולם הדיין שטיפל בנו, והוא איננו. יש הרכב חדש, אנחנו מתחילים באפס. אף אחד לא מתייחס למה שכבר היה. פשוט נמחקה שנה מהחיים שלי ועל מה?", היא אומרת בכאב. "ביום שהבנתי שאני קורבן, שהחלטתי שאני עוזבת. אבל פתאום יש המשך לסיפור הזה. יש לו (לבן הזוג) עוד כלי לשלוט. רק שהפעם זה בחסות המדינה ובחסות הדת".

בדרך לשוויון מגדרי

"זכויות נשים הן זכויות אדם", אמרה הילארי קלינטון כבר לפני 20 שנה. האמירה שלה רלוונטית מאוד גם למדינת ישראל. המונופול האורתודוכסי של הרבנות הראשית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאווירה המיליטריסטית ששזורה בכל תחום כמעט, מעצבים את המציאות שלתוכה גדלות ילדות ונערות כאן בארץ.

מאז היווסדה ב-1979, הקרן החדשה לישראל משחקת תפקיד מרכזי במאבק הפמיניסטי למען שוויון וצדק עבור נשים. יהודיות וערביות, מזרחיות ואשכנזיות, חילוניות ודתיות, הטרוסקסואליות ולסביות. החל מייסוד מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, דרך תמיכה במאבק המשפטי של אליס מילר להתקבל לקורס טיס, ועד שיתופי הפעולה עם הנשים הצעירות שמובילות כיום את המאבק. יחד עם השותפוֹת, הקרן תמכה בחלק מההישגים הפמיניסטים הכי משמעותיים בדרך לשוויון מגדרי.

בארץ ישנן כיום כנראה, כשלושים עגונות (על פי אתר האינטרנט הרשמי של בית הדין הרבני) אך מספר מסורבות הגט שנוי במחלוקת: עפ"י סקר מטעם מרכז רקמן לקידום מעמד האישה שנערך בחודש יוני 2004 עולה כי קרוב ל-100,000 נשים בישראל היו נתונות (מאז קום המדינה) או עודן נתונות במצב של סרבנות גט. מספר 'מעוכבות הגט' שפורסם על ידי בית הדין הרבני נע בין 200 ל-400, אך ההגדרה כוללת רק נשים אשר בעליהן קיבלו פסק דין של חיוב או כפיית גט - ואינה כוללת את אלפי הנשים שמחכות לפסק-דין זה (בדומה למה שחוותה ד"ר פאלוך במשך תקופה ארוכה), ובוודאי שלא את אלו המקבלות את הגט בנסיבות של לחץ וסחיטה לא הוגנים.

חשוב לציין כי אלו נתונים משוערים, שכן כמעט ובלתי ניתן לאמוד את היקף התופעה. בעיית סרבנות הגט מתחילה כבר בתוך מערכת הנישואין כאשר לעיתים בעל אומר לאשתו כי "לעולם לא תראה ממנו גט" וזה מה שמונע מבעדה לפתוח תיק גירושין. מצב זה עלול להמשך לתוך הליך הגירושין כאשר האישה מוותרת מראש על זכויותיה ברכוש ובכסף בתמורה לקבלת גט. נשים אלו ועוד רבות אינן כלולות בסטטיסטיקה של בתי הדין. בעיית סרבנות הגט הנה עקרונית ובעלת השלכות בקרב כלל הנשים הן אלו המצויות בתוך ההליך והן אלו מחוצה לו.

"אני הקול לכל הנשים הללו שבדרך מתעייפות ונשברות". ד"ר שני פאלוך

"שכל זוג יבחר איפה הוא רוצה להתחתן"

"נישואין וגירושין במדינת ישראל כפופים לממסד שהוא אורתודוקסי, ומי שדן בתיקים גירושין, הם דיינים עם תפיסת עולם ואמות מידה משפטיות הלכתיות שנכונות ללפני 2000 שנה", אומרת יעל יחיאלי, מנהלת תחום חופש דת בארגון שתיל של הקרן החדשה לישראל. "התוצאה שנשים כבולות. מסורבות גט ועגונות זה הקצה הקרחון", מבהירה. "אך הבעיה הרבה יותר בסיסית. יש פער בין תפיסת זוגיות בעולם המודרני, שהיא הדדית ושוויונית ושני בני הזוג יכולים לבחור אם להיות בפנים או בחוץ, לבין תפיסת עולם יהודית של לפני 2000 שנה, שבו הגבר הוא בעל הסמכות והאישה נתונה לחסדו".

מבחינת יחיאלי, השאיפה היא להגיע לפתרונות בתוך המסגרת האותודוקסית ההלכתית, כגון הסכמי קדם נישואים, הסכמי הפקעת קידושין ועוד, שארגונים כגון "מבוי סתום", "מרכז צדק לנשים", "יד לאישה", "קולך" ועוד כבר עובדים עליהם עבור אלו שבוחרים להתחתן לפי ההלכה. בנוסף לכך מציעה יחיאלי, "שמדינת ישראל תאפשר נישואים אזרחיים. גם אם אין שוויון בפועל צריך שיהיה שאיפה לשוויון והדדיות. וכל זוג יבחר איפה הוא רוצה להתחתן".

"החשיפה לא פשוטה. אני צריכה להיכנס לפרטים שגם היום אני לא רוצה לדבר עליהם", מסכמת ד"ר פאלוך. "יש לי את המקום של הבן אדם שעדיין מאוד מתבייש. עוד לא השתחררתי מהבושה שהשאירה במקום הזה הרבה שנים. אבל אני פה בעצם לתת קול לכל הנשים הללו שבדרך מתעייפות ונשברות - נשים שאין להם קול ועדיין נמצאות במסע הנוראי הזה".

בשיתוף הקרן החדשה לישראל