שתף קטע נבחר

 

פולין: חלון הזדמנויות לדרישת פיצויי רכוש

חוק ההפרטה הפולני מוקפא, אבל יוחזר לאישור בקרוב - ומאותו הרגע תחל ספירה לאחור בת שנה שלאחריה לא יתאפשר עוד לצאצאי ניצולי השואה לדרוש את הרכוש שהולאם. גם החוק עצמו מגביל ומצמצם את היכולת לקבל פיצויים, אבל משפטנים פולנים טוענים כי כעת נפתח חלון הזדמנויות קצר

חלון ההזדמנויות להחזרת נכסים יהודיים בפולין ייפתח לתקופה קצרה: רגע לפני שיעבור החוק שיסגור לצמיתות את האפשרות לקבל פיצויים על נכסים שהולאמו, משרדי עורכי דין גדולים בפולין מצאו פרצה לנצל את הזכויות של היורשים, גם בדור הרביעי. הטוענים לרכוש צריכים להסדיר מסמכים המוכיחים כי יש להם שורשים בפולין וכן נכסים שהולאמו – ויתאפשר להם לקבל אחוז מתוכם.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

הציבור הישראלי, טועני פרקליטים בפולין, אפילו לא מודע לזכויות – וגם לא לעבודה שבשל המצב הפוליטי בפולין, החוק מוקפא ולא מקודם – ככל הנראה, ההזדמנות האחרונה לקבלת פיצויים. ההליך נעשה, בין היתר, על ידי קבלת אזרחות פולנית, כאשר כיום אין כמעט כל הגבלה בחוק הפולני לגבי קריטריון לקבלת תעודת הזהות.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

כך, אם המבקש מראה תעודת לידה של קרוב משפחה שנולד בפולין, או מסמך צבאי או אזרחי שהוכיח כי קרוב המשפחה היה אזרח פולני, כולל סבא רבא, ניתן להוציא דרכון פולני של האיחוד האירופי.

 

חוק עם סעיפים דרקוניים

העברתו של חוק ההפרטה הגדול בפולין עוררה לא מעט ביקורת ציבורית בארץ ובפולין. לכאורה, חוק ההפרטה נועד לקדם את תהליך השבת הנכסים שהולאמו על ידי הממשלה לבעלים הפרטיים המקוריים ולמשפחותיהם, או לתת פיצוי כספי לנכס שאינו קיים עוד.

 

מוזיאון השואה בפולין (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
מוזיאון השואה בפולין(צילום: רויטרס)

 

אלא שמאחורי המילים היפות מסתתר ניסיון לצמצם את טווח היורשים ואת הזכאים הפוטנציאלים. כך, למשל, הצעת החוק איננה כוללת אנשים הזכאים לפיצויים של יורשים משפטיים של מרבית בעלי הקרקע לפני המלחמה; מאות-אלפי יהודים פולנים שעזבו את פולין לישראל או לארצות הברית בגלל המלחמה, אלה שאיבדו את אזרחותם בשל השואה ובעצם השאירו מאחוריהם רכוש רב שיש לו ביקוש.

 

ההצעה כוללת סעיפים דרקוניים שימנעו מהרוב הגדול של הניצולים ומשפחותיהם לקבל פיצוי כלשהו. בעקבות פרסום טיוטת החקיקה לפני כעשרה חודשים, הביע הארגון היהודי להשבת רכוש (איל"ר) "אכזבה עמוקה" וקרא לממשלה בוורשה להבטיח שתתבצע חקיקה הוגנת וצודקת.

 

לפי טיוטת הצעת החוק, ניצול שרוצה להגיש תביעה חייב להיות אזרח פולין (כיום) ולהתגורר במדינה כאשר הרכוש הוחרם על ידי השלטון הקומוניסטי. תנאים אלו לא מאפשרים לרוב הניצולים להגיש תביעה, שכן הם עזבו את פולין במהלך השואה או זמן קצר אחריה.

 

לפי ההצעה, גם יורשים יוכלו להגיש תביעה, אבל הם חייבים להיות ילדים או נכדים של הניצולים. כמובן שמדובר בפגיעה קשה בזכויות הניצולים, משום שבעקבות השואה, פעמים רבות האחים והאחיינים הם היורשים היחידים שנותרו.

 

מרגע החוק - שנה

פטריק ריזבסקיסקי מחברת JGBS BIERNAT & PARTNERS, משרד עורכי דין שעוסק במסחר ונדל"ן בוורשה, מסביר כי "אנחנו צריכים את התובעים הישראלים שיציגו לנו מסמך של קרוב משפחה שחי בפולין, תיעוד כזה או אחר, ואז נוכל לקדם את התהליך". הוא הוסיף כי החלק הארי הוא באיסוף המסמכים הנדרשים להוכיחת הבעלות על הנכס, ולאחר מכן פעולה לקבלת פיצוי כספי".

 

גם מי שהיו זכאים להגיש תביעה במסגרת אמנות שנחתמו בין פולין למדינות שונות לאחר המלחמה, לא יוכלו לתבוע במסגרת הצעת החוק - גם אם טרם הגיש תביעה במסגרת זו. ממילא, רוב הניצולים לא היו זכאים להגיש תביעות במסגרת אותן אמנות, וגם אלו שהיו זכאים לא ידעו את זכותם או לא טרחו לעסוק בכך, בעודם עסוקים בבניית חייהם מחדש.

 

מייצגים יורשים פוטנציאליים. ריזבסקיסקי, בירנטירנט וקוסאקי ()
מייצגים יורשים פוטנציאליים. ריזבסקיסקי, בירנטירנט וקוסאקי

 

עוד קובע החוק כי ניצולים לא יוכלו להגיש תביעה על רכוש שהיה בבעלותם באמצעות מניות בחברה, ומרגע החקיקה ניתן יהיה להגיש תביעות במשך שנה בלבד - לפני שהרכוש יועבר למשרד האוצר.

 

"אנחנו מקדמים גם נהלים לאזרחים פולנים כדי לקבל אזרחות פולנית", מבהיר ריזבסקיסקי. "אנחנו מבצעים תהליכים שונים המתאימים לאישור האזרחות הפולנית, כולל מוסדות המתעדים מגעים עם בני משפחה ולאחר מכן מייצגים בפני הרשות הציבורית הפולנית הרלוונטית, משרד הפנים הפולני ועד לקבלת האזרחות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים