מקס פוקס, שערך טקס אזכרה מיוחד על אדמת גרמניה בזמן המלחמה, הלך לעולמו
פוקס שירת כלוחם ביחידה אמריקנית שהסתערה ב-1944 על נורמנדי, וניהל טקס אזכרה היסטורי ומרגש יחד עם 50 חיילים יהודים בעיר אאכן בגרמניה. בעבר סיפר על הטקס המיוחד: "פירוש תפילת יזכור הוא לזכור את כל החיילים שנפלו ולומר תפילה לזכר אותם חיילים. אז זה באמת היכה בי – מה שבאמת קרה באירופה"
מקס פוקס, שהתפרסם לאחר שערך טקס אזכרה בעיר הגרמנית הראשונה שנכבשה על ידי צבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה, נפטר בביתו שבמנהטן, לפני מספר ימים בגיל 96.
הוא נולד ב-10 בפברואר 1922, לשייע וטישה פוקס, בעיירה הפולנית ז'שוב (Rzeszow), שאותה כינו היהודים ריישה. כשהיה בן 12, היגרה משפחתו מפולין לארה"ב והוא נשלח ללימודים בישיבה. בשל קולו הערב, הוא עבר לפני התיבה וחלם יום אחד להופיע על במות ולשיר ביידיש.
התוכניות השתנו לאחר המתקפה היפנית על פרל הרבור. הצעיר הצנום למראה הפך ללוחם בחטיבת חיל הרגלים הראשונה. ב-6 ביוני 1944, היחידה שלו הסתערה על חוף אומהה שבנורמנדי. פוקס שנפצע קל מרסיסים, איבד באותו יום רבים מחבריו לנשק. ארבעה חודשים לאחר מכן החטיבה הגיעה לאאכן, שהפכה לעיר הגרמנית הראשונה שנכבשה על ידי צבא ארה"ב.
למרות שקולות הנפץ של הארטילריה טרם נדמו, כ-50 חיילים יהודים התכנסו לטקס אזכרה מאולתר, קרוב לבית הכנסת ההרוס במקום. פוקס, שכילד שר בבית כנסת, התנדב לנהל את הטקס שכלל אמירת קדיש ויזכור. הלוחמים כולם גם שרו ביחד את המזמור "אין כאלוהינו". הטקס שודר בערוץ הרדיו של NBC בארה"ב ובתחנות רדיו רבות בעולם, וכבר אז היה ברור כי מדובר באירוע היסטורי.
לפני פחות מחצי שנה התראיין פוקס ל-PBS, תאגיד השידור הציבורי בארה"ב. בקול חנוק מהתרגשות, וכשעל ראשו כיפה סרוגה גדולה, הוא סיפר על הטקס המרגש: "הם ביקשו ממני לערוך את הטקס. החיילים רצו לקיים תפילה ולשיר שירים. כחלק מהטקס היתה גם אמירת "יזכור".
כשעיניו דומעות סיפר פוקס: "פירוש תפילת יזכור הוא לזכור את כל החיילים שנפלו ולומר תפילה לזכר אותם חיילים. אז זה באמת היכה בי - מה שבאמת קרה באירופה. אתה נעשה עצוב כי אתה מתחיל לחשוב על המשפחה שלך. כל האנשים שהיכרתי".
יצוין כי רובם המוחלט של יהודי ז'שוב-ריישה נרצחו בתקופת השואה - מי בבורות הירי של יער רודנה הסמוך, מי במחנה ההשמדה בלז'ץ ומי באושוויץ בירקנאו. מתוך יותר מ-23 אלף יהודים שחיו בה בתחילת המלחמה, רק בודדים שרדו את התופת הנאצית.
כשפוקס נזכר בכך, במהלך הראיון האחרון שלו ל-PBS, הוא מחה דמעה וסיפר על קרובי המשפחה שלו ושל חבריו אשר נספו בשואה: "בני הדודים שלי, הדודים שלי, הסבים והסבתות. הסתכלתי לצדדים וראיתי את כל החיילים היהודים, לא היה שם חייל אחד שלא היתה לו משפחה מורחבת איפשהו באירופה. אבודים. הם כולם... הם כולם אבדו".
פוקס, שעד לשנותיו האחרונות עבד בניו יורק בענף היהלומים, הותיר אחריו את אשתו נעמי, ואת ילדיו – חנה, אסתר, יהודה, אהרן ודב.
בראיון ל"ניו יורק טיימס", לפני תשע שנים, סיפרה אסתר כי בסלון המשפחה עמדה תמונה שבה נראה האב במדי צבא, עטוף בטלית, בטקס האזכרה ההיסטורי שנערך באאכן. לדבריה, לאורך כל השנים, אביה מיעט לדבר על הטקס המרגש ההוא, שבו התפלל לעילוי נשמותיהם של כל הלוחמים שנפלו כדי לשחרר את אירופה ולהציל את היהודים.
לפנייה לכתב/ת 
