פסיקה היסטורית: המדינה תכיר בגיור פרטי

היסטוריה ובשורה למתגיירים: בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לראשונה כי אישה שהתגיירה על פי ההלכה בבית דין פרטי, תוכר על ידי משרד הפנים כיהודייה. מדובר בתקדים שעשוי להשפיע על מעמדם של מאות ואולי אף אלפי ישראלים שעברו בשנים האחרונות הליך גיור אורתודוכסי מחוץ לרבנות הראשית. "היה שווה להילחם", אמרה י', שהמתינה יותר משנתיים עד שהמדינה תכיר ביהדותה - אבל היא לא מסתפקת בזה. כעת היא כבר מסמנת את היעד הבא: שילדיה יוכלו להינשא במדינתם כדת משה וישראל.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

בעבר סירבה המדינה להכיר בכל סוג של גיור פרטי שנערך בישראל - בין אם בבתי דין החרדים המחמירים ביותר ובין אם בגיורים רפורמים, הן לצורך נישואים ברבנות והן לעניין רישום המתגיירים כיהודים בסעיף הדת והלאום במרשם האוכלוסין. בשנת 2002 נסדק לראשונה המונופול כאשר בית המשפט קבע כי גיורי הזרמים הליברליים יוכרו על ידי משרד הפנים, לצרכי רישום אוכלוסין אך לא לחוק השבות, סוגייה שעדיין תלויה ועומדת בפני בג"ץ.  

קראו עוד בערוץ היהדות :

• לראשונה: כתב אישום פלילי נגד סרבן גט
• "אני מחויב להתחפש לסטרייט דתי כדי לראות את ילדיי "
• "הרי אשפה, אפליית נשים, שריפות": התקשורת האוקראינית מסקרת את אומן
  

בשנת 2016, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, הוכר לראשונה גם גיור אורתודוכסי של בית דין פרטי ואחת המתגיירות הוכרה כזכאית חוק השבות. הפסיקה של בג"ץ טלטלה אז את עולם ההלכה, אך לא נתפסה כפסיקה עקרונית אלא נקודתית לאותה עותרת, ולמעשה י' היא האישה הראשונה שמקבלת הכרה ביהדות על בסיס אותו תקדים. בראש ההרכב שגייר את י' עמד הרב יהודה גלעד, לשעבר ח"כ מטעם מימד.

המתגיירים מבקשים לפתוח דלתות נעולות (אילוסטרציה: עמ"י)

י' עברה גיור באמצעות "גיור כהלכה", מפעל שהקימו רבנים בכירים מהזרם הליברלי בציונות הדתית שטענו שהמערך הממלכתי הכפוף לרבנות מחמיר עם המתגיירים יתר על המידה. מעל ל-600 ישראלים, רבים מהם קטינים, כבר עברו גיור באמצעותם, אך עד י' איש לא הוכר כיהודי על ידי משרד הפנים.  

האישה עתרה - המדינה ביקשה להמתין

לפני כשנה וחצי פנתה י', בוגרת "גיור כהלכה", אל בית המשפט המחוזי בירושלים, ובאמצעות עורכי הדין אלעד קפלן, אסתר ביסוור ורעות קלינברגר מעמותת "עתים" ביקשה לקבל פסק דין הצהרתי המאשר כי היא יהודייה - על מנת לעדכן במרשם האוכלוסין את מעמדה האישי החדש. למרות פסיקת בג"ץ האחרונה, שכאמור הכירה בגיור אורתודוכסי פרטי מבית דין אחר, התנגדה המדינה בתואנות שונות לבקשת האישה וטענה כי יש לדחותה.

הנימוק העיקרי של נציגת הפרקליטות היה כי לפני הכרה בגיור פרטי יש להגדיר תחילה מהי "קהילה מוכרת", ורק לאחר מכן ניתן לבחון כל מקרה לגופו – האם בית הדין המגייר עונה להגדרה זו. בין היתר ביקשה המדינה שבית המשפט ימתין עד להכרעת בג"ץ בעתירת הרפורמיים והקונסרבטיביים המבקשים להכיר בגיורים שלהם לעניין זכאות לחוק השבות. מדובר בתיק העומד בבג"ץ מאז שנת 2004, ומתעכב שוב ושוב בגלל שינויי עמדה פוליטיים. 

עוד ביקשה המדינה להמתין לפרסום המלצות ועדת נסים הנושא הגיור שפעלה בשנה האחרונה. "מדובר בסוגיה מורכבת ורגישה המעסיקה את בתי המשפט והמחוקק מזה שנים", תירצה באת כוח המדינה, עו"ד יעל רוד סליטן, את הסחבת, "על כן, המשיבים לא יכולים לגבש עמדתם בלי לקבל תמונה מלאה".

"שווה להילחם"

בינתיים סיימה ועדת ניסים את עבודתה ופרסמה מסקנותיה ואף הצעה לחוק גיור חדש, אך זו הותקפה משמאל ומימין, הן על ידי הרבנים הראשיים לישראל והן על ידי הזרמים הליברליים, וקידום החקיקה נעצר. בעקבות כך הודיעה המדינה לבית המשפט כי בלית ברירה, נוכח הקפאת המצב הקיים, היא מושכת את התנגדותה להכרה ביהדותה של י' לפני אישור החוק או הכרעה בבג"ץ הרפורמים.

עו"ד רוד סליטן עדכנה כי "לפנים משורת הדין, ועל מנת לא לעכב את העניין, נכונים המשיבים להשאיר לשיקול דעת בית המשפט את בקשת המבקשת למתן פסק דין הצהרתי אשר יצהיר על הליך הגיור שעברה לצורך רישומה כיהודייה בפרטי הדת והלאום במרשם האוכלוסין". בהתאם לכך קבע נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אהרן פרקש, בהחלטה שניתנה בחודש שעבר בדלתיים סגורות והותרה לפרסום בימים האחרונים: "לאור הליך הגיור שעברה המבקשת היא יהודייה".

היסטוריה של משברים - והבא בדרך

בעקבות פסק הדין התקדימי של בג"ץ מ-2016, שבזכותו הוכרה כעת יהדותה של י', דרשו אז המפלגות החרדיות לקדם חקיקה עוקפת בג"ץ שמטרתה להסדיר לראשונה את מעמדו של מערך הגיור הממלכתי ולמנוע כל ההכרה בגיורים פרטיים שנערכו בישראל. ההצעה חוללה אז משבר פוליטי (וגם בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות) והוקפאה, והמלצות הוועדה בראשות השר לשעבר משה ניסים, שהוקמה במטרה לפשר ולגשר בין הצדדים, רק הוסיפה שמן למדורה.

סוגיית הגיור הסעירה את הכנסת במושב האחרון, ואיימה לפרק את הקואליציה. כעת צפוי ההישג התקדימי של י' להצית שוב את האש בין המפלגות החרדיות, הלוחצות לחוקק חוק שיעקוף את פסיקות בית המשפט וייתן בלעדיות למדינה בגיורים, לגורמים אחרים בכנסת. המשבר הפוליטי האחרון בנושא הסתיים כאשר בג"ץ העניק למדינה ארכה עד דצמבר להגיע להסכמה בנוגע לעתירת התנועה הרפורמית.

קידום החקיקה הוקפא למעשה, ולאור ההקפאה המדינה משכה את התנגדותה להכרה ביהדותה של י'. בעקבות הסרת ההתנגדות קבע נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אהרן פרקש, בהחלטה שניתנה בחודש שעבר בדלתיים סגורות והותרה לפרסום בימים האחרונים: "לאור הליך הגיור שעברה, המבקשת היא יהודייה".

בג"ץ הדת והמדינה

הפסיקה המהדהדת מצטרפת לשורה של פסיקות בנושאים עקרוניים הקשורים ליחסי דת ומדינה. לפני כשנתיים קיבל היועץ המשפטי לממשלה את עמדתן של נשים שעתרו לבג”ץ נגד מועצות דתיות המונעות מהן לטבול במקווה ציבורי ללא נוכחות בלנית, ובעקבות כך קבע המשרד לשירותי דת כי כל אישה תוכל לטבול בפרטיות.

לפני שנה בדיוק סדק בג”ץ את מונופול הרבנות הראשית בנושא כשרות, וקבע כי בתי עסק מתחום המזון יוכלו להציג את עצמם כמפוקחים על ידי גוף השגחה פרטי גם אם אינם מחזיקים בתעודת כשרות מטעם הרבנות הממלכתית. בעקבות כך הכריז ארגון רבני צהר על הקמת מערך פיקוח מזון אלטרנטיבי.

חודש לאחר מכן פסק בניגוד לעמדת שר הפנים אריה דרעי כי רשויות מקומיות יוכלו לתקן חוקי עזר שיתירו מסחר בשבת בשטחן. בעקבות כך אישרה הכנסת את “חוק המרכולים” עוקף בג”ץ המעניק לשר הפנים סמכות לפסול את החוקים המקומיים.