.jpg)
"והאמת והשלום אהבו"
התפילה שלי איננה לשום כוח עליון. היא לעצמי, ולאחיי ואחיותיי הישראלים בלי הבדלי דת, גזע, מין וצבע, והיא בעיקר תפילה פנימית שאוכל להמשיך להיות אופטימי, להאמין בטוב, ולהשאיר את טביעת האצבע הקטנטונת שלי בצורת שירים, בדרך אל הגשמת התפילות שלי. בדרך אל האושר
דני רובס(צילום: רונן אקרמן)
אני אדם מאמין מאוד. אבל אל תמהרו לקטלג אותי במגירה ההולכת ומתמלאת ועליה התווית: "מתחזק", "מתקרב לשורשים", "מוצא את האור", ועוד כהנה ביטויים שרחוקים ממני כיום הכיפורים מפורים.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >>
- לפרויקט התפילות המלא: לחצו כאן
אני מאמין גדול ברוח האדם וביכולותיו גם בזמנים חשוכים. אני מאמין ענק במוזיקה בפרט ובאמנות בכלל כתרופה כמעט מוחלטת לרוב הבעיות של המין האנושי. אני מאמין אדוק בעשיית טוב ובהפצת אור, חמלה, הומניזם וליברליות בכל מקום שרק אפשר. אני מאמין גדול בכוחות הטבע ובשבירותנו וחולשתנו מולם. אני אפילו מאמין באמונה – כעוגן לאנשים שצריכים הסבר, ולו גם אי-רציונלי, לרנדומליות המאיימת והמייאשת לפעמים של חיינו.
יום כיפור בערוץ היהדות :
קוראים לזה אגנוסטיקן; מישהו שמודה שהוא לא יודע אם יש אלוהים או לא. אבל אני מתפלל הרבה. מהמילה "לפלל" - לייחל ולקוות. אלו תפילות אל ה"אלוהים" הפנימי הפרטי שלי.
אני מתפלל שכל היקרים לי יהיו בריאים, מאושרים ושמורים מכל רע. אני מתפלל לכך שכל האנשים במדינה שאני כה אוהב ידעו להכיל ולקבל בשוויון מלא גם את השונה וההפוך מהם. שהמירוץ העיקרי של חיינו יהיה לידע, השכלה, תרבות ויופי אמנותי, ולא לכסף ולעטיפות ריקות מתוכן. שהאמת והיושר יחזרו להיות ערך מוחלט ולא נתון למניפולציות וספינים.
אני מתפלל שמעיין היצירה ושהאש הפנימית שלי לא יכבו לעולם. אני מתפלל להרמוניה בין כולנו ובין הכדור שעליו אנחנו חיים. אני מתפלל לאור גדול שיפתח את העיניים והלבבות ליכולת לחיות בשלום גם עם האויב המר ביותר, גם עם היריב העיקש ביותר, אם אתה מוכן להיות פחות צודק ויותר נדיב וחכם.
התפילה שלי איננה לשום כוח עליון. היא לעצמי, ולאחיי ואחיותיי הישראלים בלי הבדלי דת, גזע, מין, צבע, או כל העדפה אחרת. והיא בעיקר תפילה פנימית, שאוכל להמשיך להיות אופטימי, להאמין בטוב, ולהיות מסוגל להשאיר את טביעת האצבע הקטנטונת שלי בצורת שירים, בדרך אל הרצון להגשמת התפילות שלי. בדרך אל האושר.
לכל התפילות שלי יש תמיד מנגינות ומילים, ופריטת גיטרה, ודחף עצום לחדור את כל הגדרות המחושמלים וכלבי השמירה המקיפים את הלבבות של המאזינים, ולגרום להם להתפלל איתי בים קולות חרישי שאין חזק ממנו.
אמן.
לפנייה לכתב/ת 
דני רובס
צילום: רונן אקרמן
מומלצים
