אתה התחלת, אלוהים: הספוקן וורד הכי חתרני ברשת

אחד אלוהים

אחד אלוהים נכנס לַבר, פנה אליי, ואמר:

את הדרה, הזמרת, לא?

בואי, שבי לידי, נעים מאוד, אני אחד אלוהים.

ככה, פנה אליי, בלי יותר מדיי עניינים.

הוא זיהה אותי כנראה מהיוטיובים, או סתם בגלל שהוא אלוהים.

ראה שהייתי שרויה בשרעפים,

הזמין שני שוטים של וויסקי, עשה "לחיִיךְ",

ויאמר אליי: ספרי לי, מה עובר עלייך.

ויאמר: כבוד כבוד, אבל באתי לעבוד. איך אוכל לעזור, הדרה?

אמרתי לו: ככה עובד בשבתות?

נזכרתי במסכת אבות, שם נברא העולם במאמרות,

ובמהמורות רבות, ונזכרתי גם בכל המלאכות הלא-גמורות,

כיחכחתי קצת, ואמרתי:

כבוד מלכותך, יודע מה? הושיע נא, תן לי מילה.

אבל האמת היא שהייתי לחוצה על הפואטרי-סלֵאם

ופחדתי להיתקע בלי מילים בקנה הנשימה

וחשבתי שמילה של אלוהים זו חתיכת מילה).

הדרה לוין ארדי(צילום: הילה עוז)

לא סתם התיישבתי לידך, בחרתי אותך מכל העמים.

כי האמת, לאחרונה, יצאתְ לי קצת מכל החורים.

מצד אחד עומדת על שלך, מצד שני רוצה אותי כל כך,

אז שימי לב, אני לא הולך להתאהב.

אני אהיה לך גוף ראשון. זכר. כאילו אין מחר, ואין אלוהים.

את, פיתחת לך ציפיות משדות זרים, אבל אני לא באתי ללקק לך ת'פצעים,

לא למצוא לך הסברים, לא להזיז לך ת'ישבן ברחבת הריקודים,

לא לספר לך סיפורים בחרוזים, לא לעשות שפטים,

אנ'לא מוחה ולא בוכה על הימים, אני אוהב את החיים.

אבל אני אחד, לבד, ואין לי זמן לפילפולים מיותרים.

לא תעשי לך אלוהים אחרים.

סתמת ולא בארת, והשארת ככה-מקום לשבעים פנים,

וחוצמזה, בוא, מה זה זמן בשבילך?

אני כמוךְ, רוצה לרקוד על כל החתונות, ולאכול את העוגה בשני קצוות.

אני מותח את החבל, אין ספק, עוד מישהו יביא לי במרפק.

אבל עכשיו, כשהשפה ברורה, ברור לך שלחגיגה

יבוא גם השטן וגם אני-אלוהים, ולא תבדילי ביניהם, שניהם יהיו דומים.

שניהם יבואו מפתים, יקפיצו לך טקילה ומילים של צדיקים.

זה שיהיה צדיק מדיי ועצבני, זה שיגיד שהוא הכי-הכי,

זה שיגיד בשם השם, שהוא חושש למצבך, שהוא רואה את חרפתך,

זה שיציע לך תיקון, ריסון, גיוון, פירסום,

בנון-שלנט של היפסטר מזוקן, עם רמז לפתיחוּת,

ובמצג פלסתר של מתיקות

יביא דברים בשם אמרם ויעוות ת'משמעות,

זה שירצה לרגום באבנים את כל החטאים,

ויפרשן שאלה רק מטאפורות לרשעים,

זה שכופה גאולתו על אחרים,

וממהר לתלות את הטועים, זה שטוען את דעתו בטעונים,

מין הקצה אל הקנה של היורים,

ומרשיע כל כופר בעיקרים

על שהוציא עצמו מהכללים, כנגד ארבעה בנים, וגומר,

זה שאומר

כולה שלי, וזה אומר כולה שלי,

ועוד הם מדברים

על ליבךְ, מתחננים לסטייל המקומי בשמךְ,

מספרים על האקורד הסודי שהיה לדויד,

במין דיבור פרטי כזה בתהילים עם האַלים,

גם הוא, כמוךְ, ניגן בברים אפלים,

ובאמת, אגב, מה בחורה כמוך עושה במקום כזה?

ותרשי קצת לגעת פה בדעת חכמים:

לפעמים מופיע השטן כאיש האלוהים,

ורוברט צימרמן, האיש והמילים, שנה גם הוא:

מאז ועד היום, וליתר ביטחון,

לפעמים מופיע השטן כאיש שלום.

הדרה לוין ארדי(צילום: יעל שלח)

שמת לב שאתה מדבר על עצמך בגוף שלישי?

אנ'לא קונה את דברי הימים.

אני בעד תחבורה ציבורית בשבת.

אתה אמור כבר לדעת את זה עליי,

אם אתה באמת אלוהים, ואם קראת את המאמרים

שכתבתי עליךָ, משמאל ומימין.

אני רק ביקשתי מילה שתושיע-נא, זה הכול, אבל בוא'נא, שפכת פה מילים.

הופתעתי, מודה. נתת לי כמה רעיונות לשירים.

שמע, אלוהים, היה דווקא כיף להכיר. אפילו מסעיר.

יודע מה? בוא נעשה איזה צ'ייסר קטן ומהיר,

ונתקפל לפני שהאור יעלה ויחזור אל העיר.

אגב, בחושך, אתה חתיך די הורס, אלוהים,

וזה מכשול גדול בפני עיוורים.