"המקרה המוזר של התנ"ך": בעקבות השאלות הפתוחות
האם בת יפתח הועלתה לקורבן? מה זמם אבשלום כתוצאה מאונס תמר? מהו "התרגיל המסריח" של אחיתופל - וכמה בעיות של ביטחון עצמי יש למלך אחד? התנ"ך משמיט פרטים בציפייה שנשלים אותם בעקבות רמזים הטמונים בטקסט
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
התוצאה: מצד אחד, ריחוק והתרחקות בגלל תפיסה של קדושה ומסתורין ברחוב החרדי, ומצד שני, ניסיון לייצר נרטיב חדש אך לא לגמרי מדויק (במקרה הטוב) ברחוב החילוני.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- סרט: הסיפור האמיתי מאחורי "סיפור אחר "
- דוקו: אסואירה שבמרוקו: היהודים כבר אינם - התרבות קמה לתחייה
- סינגל: בנאי, הדור הבא: "תפילות צריך לשיר ולצעוק "
- טלוויזיה: כבשה את The Voice עם "הבה נגילה "
- עיון: רק לא סקס: כשהתורה מדברת על יחסי מין
- צילום: "האמונה חזקה מהכל": החסידים שמסתננים לקבר יוסף
- ספוקן וורד: אתה התחלת, אלוהים
- קולולם: יהודי התפוצות רוצים להיות פה
- תיאטרון: השפה היהודית הנכחדת של צפון מרוקו
- חו"ל: אדם סנדלר והווארד סטרן עולים לתורה
וזה חבל, כי התנ"ך עצמו, גם אם נדמה שרבים שכחו זאת, עדיין קיים, והטקסטים שלו גלויים לגמרי. המילים הברורות בתיאורי סיפוריו מנצחות כל גישה שמנסה להתרחק מהמשמעות הטמונה בהן –הגלויה כמו גם החבויה אך הכרחית.
הקריאה המדויקת שאני מבקש לפתח מזכירה את ההערה האגבית של הבלש שרלוק הולמס, המבקש להסב את תשומת הלב ל"מקרה המוזר של הכלב בשעת לילה", וכשהמפקח מעיר כי הכלב כלל לא עשה דבר בלילה, אומר הולמס: "זה היה המקרה המוזר".
התנ"ך מקפיד לספר את האירועים בדרך מאוד מסוימת, ולהשמיט פרטים שאותם הוא מצפה שנשלים לבד, בעקבות רמזים הטמונים במילים עצמן, בטקסט עצמו. קריאה חוזרת ונשנית מגלה עולמות מרתקים הנוגסים במציאות היומיומית המוכרת לכולנו. קבלו חמש שאלות ותשובות מרתקות העולות מחמישה אירועים, שעד כה הכרנו רק את פניהם הגלויות.
.jpg)
הרקע בקצרה: בספר שופטים (פרק י"א) מופיע הסיפור הטראגי של השופט יפתח הגלעדי היוצא למלחמה, ונודר כי באם יזכה לשוב בשלום, יעלה לעולה את הראשון שיוצא מפתח דלתו. לרוע המזל, הראשונה שהוא פוגש, כשהיא יוצאת בתופים ומחולות מביתה, היא בתו היחידה. מבלי לתאר כיצד זה ואיך, אומר הכתוב כי הוא קיים את נדרו אשר נדר.
סביב השאלה הקשה לעיל מתקיימת מחלוקת בין המפרשים, "עשה לה בית מחוץ, לא ראתה אדם בו", אומר הרלב"ג, ואילו במדרש: "וכן עשה נדרו.. עלה ושחטה לפני הקב"ה".
אלא שבמחשבה שנייה מותר אולי להרהר כי דווקא פרשנות זו מחמירה ומעמידה את גורלה של הנערה הצעירה באור קשה יותר. תחת מוות מהיר, חסר כאבים ונטול רגשות, נידונה בחורה צעירה לגור בבקתה באחד ההרים ולא לראות נפש חיה. לא את אביה, לא את אִמה, לא את חברותיה, ואפילו לא אנשים זרים. האם ייתכן מוות אטי וקשה מזה?
הילדה בת בלי שם הזו עלולה הייתה ליפול למשכב, ואף למות גלמודה ובודדה בבקתתה, כשאיש אינו יודע על כך עד אותם ארבעה ימים בשנה, שבהם באות חברותיה לפוגשה ("וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה").
בצורה הכי בוטה ומצמררת אפשר לדמיין את רגעיה האחרונים של בת יפתח האומללה גוססת לבדה באמצע השנה, ויודעת כי גופתה תיוותר מוטלת על רצפת הבית במשך חודשים ארוכים עד ביקור החברות השנתי.
על סופו של יפתח עצמו מספר הנביא: "וַיָּמָת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד". כיצד ניתן להיקבר "בערי" גלעד? האם נקבר יפתח בכמה ערים בו-זמנית? לפי חז"ל במדרש, התשובה חיובית בהחלט: מחלה איומה פקדה אותו, ואיבריו היו נושרים ממנו ונקברים במקום שבו נפלו.
המחלה, מסבירים חז"ל, הגיעה כתוצאה משחיטת הבת, אך לא כעונש, אלא כפונקציה פסיכופיזית ישירה. יפתח שהיה אב אוהב לבתו, לא יכול היה להמשיך לחיות עם הטראומה שפקדה אותו כשנאלץ לשחוט אותה, לפי אמונתו על כל פנים, והדחק הנפשי יצר את המחלה האיומה.
.jpg)
זמן קצר לאחר שנאנסה על ידי אחיה, אמנון (בסיפור המובא בספר שמואל ב'), פונה אבשלום לאחותו תמר ומבקש ממנה שלא להגיב. שתשהה אצלו בינתיים. בשקט. "וְעַתָּה אֲחוֹתִי, הַחֲרִישִׁי, אָחִיךְ הוּא, אַל תָּשִׁיתִי אֶת לִבֵּךְ לַדָּבָר הַזֶּה; וַתֵּשֶׁב תָּמָר וְשֹׁמֵמָה בֵּית אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ".
שנתיים חלפו, במהלכם תוכננה הנקמה עד לבישולה המושלם, ואז במהלך "חג גזיזה" מוצא אמנון להורג. מדוע המתין אבשלום שנתיים? למה ביקש מאחותו לשבת אצלו בבית בדממה, והאם זה אך מקרי שלבתו של אבשלום קוראים גם כן תמר? קריאה מעמיקה של הטקסט במבט פנורמי מעלה כי פרשיית אמנון ותמר נפלה לידיו של אבשלום כפרי בשל בדרך לאספירציות הפוליטיות שלו.
כאשר שומע אבשלום כי אמנון אנס את אחותו, הוא מבין ששעתו הגדולה הגיעה. האופציה לסילוקו של אמנון מהזירה ניצבה לפניו - כאילו רק מבקשת היא ממנו לעשות בה שימוש. אבשלום פועל בזהירות ובערמומיות פוליטית מדהימה. הוא מבין כי מעשהו של אמנון, חמור ככל שיהיה, לא מחייב אותו במוות. אונס של נערה בתולה הוא דבר נפשע, אך העונש החמור ביותר עבורו - גם בימינו - הוא מלקות או מאסר.
אבל אבשלום לא חפץ שאמנון יספוג מלקות. הוא רוצה שאמנון ימות. במהלך מתוחכם ומרהיב ממתין אבשלום שנתיים, מאחותו הוא מבקש "לשבת אצלו בבית בשקט", ואז הוא מצליח להסיר מדרכו את הנסיך, אחיו הגדול ויורש העצר, ולסלול את דרכו אל המלוכה תחת אביו.
.jpg)
אבשלום הוא אולי "הפנים" של המרד המפורסם והגדול של הבן באביו, אך גורם מסוכן, מתוחכם ומפחיד בהרבה פעל מתחת לפני השטח; לאיש הזה קראו אחיתופל, גאון בן 33, שעצותיו נחשבו כמבריקות וכמעט על-אנושיות.
באופן מרתק, עם אנלוגיה מתבקשת לימינו, עולה דמותם של הפוליטיקאים המבריקים שלא בוחלים באמצעי שחיתות כדי להגשים את שאיפותיהם הפוליטיות. ובדיוק כמו היועצים המסוכנים שמאחורי הקלעים, גם אחיתופל מבין שהגיע השלב שבו עצותיו לבד לא מספיקות.
הוא מציע לסיים את המערכה בידיו. הוא - רב, אב בית דין, ויועץ אלוהי - הופך לפתע למצביא מלחמה ומציע לחסל את דוד בידיו, באופן פיזי? התשובה חיובית: "ויּאמֶר אֲחִיתפֶל אֶל אַבְשָׁלוֹם: אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלָּיְלָה. וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִים, וְהַחֲרַדְתִּי אתוֹ, וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדֹּו".
התוכניות ארוכות הטווח של אחיתופל לא צלחו וסופו היה טראגי. הוא התאבד, אך אפילו אז, דקות לפני מותו, ביצע האיש מהלך כלכלי מבריק וציווה את רכושו לבניו ערב התאבדותו, בכדי להיחלץ מהכלל ההלכתי-קונסטיטוציוני הקובע כי ממונו של המורד למלכות - שייך למלכות.
.jpg)
התשובה היא: בהחלט כן. מניתוח הטקסט (בספר מלכים א') עולה כי ירבעם ביקש כל העת לאותת לסביבתו, אך בעיקר לעצמו, כי הוא אכן המלך. כך, למשל, מספר הנביא כי הוא בנה שני עגלי זהב בבית אל ובדן, כדי שהמון העם לא יעלה לירושלים ויפגוש שם במלך יהודה, רחבעם. הוא כל כך פחד, עד כי העמיד שומרים בדרך וכל מי שניסה לחצות את גבולות מלכות ישראל "יידקר בחרב".
מכאן גם משמעותו של המשא ומתן המפתיע שהתנהל בין ירבעם לבין היועצים המובילים בממלכה - הצדיקים והרשעים - ובו דרש המלך החדש במפגיע מבני שיחו כי "יחתמו לו" שהם מקבלים את מרותו, וכי הם מחויבים למלא אחר דבריו גם אם תהיה בהם "מהלומה" תיאולוגית. זה לא רק אקט טבעי של מנהיג חדש המבקש לבסס את סמכותו, אלא ניסיון פרנואידי של איש חסר ביטחון שמבקש להבטיח מראש את צייתנות יועציו עד לרמת חתימת ידם על מסמך אבסורדי.
מה שמעניין עוד אצל ירבעם זו העובדה שהוא נישא לאישה אחת. אחת בלבד. המספר הזה, בקונטקסט של המלכים שקדמו לו ושל אלו שיבואו אחריו, מעורר פליאה: מדוע בחר ירבעם להיות מונוגמי? העובדה שהמלך מחזיק ברשותו נשים רבות מבטאת את עוצמתו ואת פאר חצרו. אלא שאליה וקוץ בה: לנשות החצר ולבניהן הרבים - ובמיוחד לאלה שהגיעו למעמד רם - יש פעמים רבות שאפתנות ותככנות חסרות מעצורים. התנ"ך וההיסטוריה מלאים בזה. ירבעם העדיף אישה אחת נאמנה ובעיקר צייתנית, כפי שעולה מניתוח מרתק של הפסוקים שנראו עד כה מוכרים עד טריוויאליים.
.jpg)
מה קורה לילד בן שבע, השומע שהוא הופך להיות מלך על עשרה שבטים מישראל? ובכן מדובר ביואש, נכדה של עתליה, המלכה שניסתה להרוג אותו בעודו תינוק, והוא הוחבא במשך שבע שנים בבית המקדש. כשהגיע לגיל 7 הוציא אותו דודו יהוידע אל העם, והם המליכו אותו והוציאו להורג את הסבתא המרשעת, עתליה.
יואש היה נאמן לדבר ה' ואף תיקן את בית המקדש, אלא שאז חל המפנה. דודו התומך נפטר, ושריו מצליחים להניע אותו לעבודת אלילים. איך זה קרה? כשילד בן 7 מסתתר בבית המקדש במשך 7 שנים, נמשח למלך על מעצמה כמו ישראל, והשרים שלו טוענים בפניו שהוא לא פחות מאל - הוא בתהליך פסיכולוגי של האדרה עצמית מוגזמת, משתכנע, ונותן את האות למחול אלילי מסוכן.
- ספרו של אליעזר היון
, "מלך ולא מלך - מאחורי הקלעים של הדרמה החברתית בתנ"ך" (הוצאת "אלומות"), יצא בימים אלה
