רבנים בכירים דורשים: חקיקה עוקפת לבג"ץ הגיור
רגע לפני שבג"ץ מכריע בעתירת הזרמים הליברליים, דורשים מאות רבני ערים וראשי ישיבות לגנוז את דו"ח "ועדת ניסים", ולקדם חוק עוקף בג"ץ שישאיר את הסמכות והאחריות על הגיורים בישראל בידי הרבנות הראשית, ויבלום כל התערבות של בג"ץ בתחום: "שועלים מנצלים פרצות כדי לחבל בכרם"
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
העצומה התגבשה לקראת תום הארכה שנתן בית המשפט למדינה, ביום שני הבא, בדרך להכרעה בעתירת תנועות הרפורמים והקונסרבטיבים המבקשים הכרה בגיוריהם. במערכת הפוליטית מעריכים כי בג"ץ יפרסם בקרוב פסק דין בנושא, ולאחר שהכיר בעבר בגיורים פרטיים של בתי דין אורתודוכסיים (לעניינים אזרחיים) - יעניק מעמד דומה גם לזרמים האחרים. הרבנים מבקשים, אפוא, להקדים רפואה למכה ולמנוע זאת בחקיקה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- האפודים האנטישמים: "העם היהודי חוגג ולצרפתים אין מה לאכול"
- זה מתחיל בשמות ונגמר בחורבן: דברו עברית/ הרב יואל בן-נון
- הדתל"שים המוסלמים
על הקריאה חתמו, בין היתר, הרב יהודה דרעי (רבה של באר שבע ואחיו של יו"ר ש"ס אריה דרעי), הרב אליקים לבנון (רב השומרון), הרב שלמה אבינר (ראש ישיבה בירושלים ורב בבית אל), הרב אלי סדן (ראש המכינה הקדם-צבאית בעלי), הרב יהושע צוקרמן והרב מרדכי שטרנברג (מראשי ישיבת הר המור), הרב יצחק פרץ (רב העיר רעננה ולשעבר יו"ר ש"ס), הרב יהושע שפירא (ראש ישיבת רמת גן) והרב משה הגר לאו (רב המכינה הקדם צבאית בבית יתיר ולשעבר יו"ר מועצת המכינות).
לקריאת המסמך המלא - לחצו כאן
וכך כתבו הרבנים: "מכריזים אנו קבל-עם שענייני הדת במדינת ישראל, קטון כגדול, ובפרט דברים הנוגעים לכלל ישראל, כגון ענייני הגיור, הנישואין והגירושין, וכן ענייני הכשרות, צריכים להיות מופקדים בידי גדולי ישראל, על פי הרבנות הראשית לישראל, על מנת לשמור על אחדות העם וקיום תורת ה' כהלכה במדינה".
עוד הוסיפו: "רואים אנו בדאגה את הסכנה לאחדותו של העם היהודי כתוצאה מההצעות לרפורמה בגיור הכוללות בתוכן הפקעת הגיור מהרבנות הראשית והכרה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. דורשים אנו להכיר רק בגיור שנעשה בסמכות ועל פי הוראת הרבנות הראשית לישראל, לדחות על הסף את דו"ח ועדת ניסים ולקדם באופן מיידי תיקוני חקיקה שיעצרו את ניסיונות בג"ץ להכרה בגיורים פרטיים ובגיורים רפורמיים".
"להיזהר מגורמים אינטרסנטיים"
הרבנים סיכמו את העצומה בדרישה "לתת בידי הרבנות הראשית לישראל את הכוח, היכולת והגיבוי לגדור את אותן פרצות ששועלים מנצלים כדי לחבל בכרם, ולא להרחיב את הפרצות על ידי עירוב גורמים בעלי אינטרסים שאינם עולים בקנה אחד עם דעת תורה".
הדיונים בעתירת תנועות הרפורמים והקונסרבטיבים החלו כבר ב-2005, אך התיק עבר כמה גלגולים, דחיות והקפאות, ועד היום, יותר מ-13 שנים אחרי, לא התקבלה החלטה סופית בנושא הרגיש.
ההתפתחויות האחרונות החלו לפני כשנה וחצי, אז אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שתעגן את מערך הגיור הממלכתי, הכפוף לרבנות הראשית, כסמכות הבלעדית לעסוק בתחום זה. מטרת המהלך הייתה לבלום את התערבות בית המשפט ואף לבטל החלטה קודמת שלו בנוגע לבתי הדין הפרטיים האורתודוכסיים.
ההצעה קוממה את יהדות ארה"ב, שהזרם הדתי הבולט בה הוא הרפורמי, וגרמה למשבר חמור בקואליציה, עד כי ראש הממשלה הורה לגנוז אותה. במקום זאת הוא הקים ועדת בראשות השר לשעבר, משה ניסים, שתפקידה לגבש פשרה בין הצדדים, ובתמורה הסכימו העותרים לבקש מבג"ץ שלא להכריע בעתירה עד למיצוי ההידברות. השופטים נענו לבקשה והעניקו למשיבים שתי ארכות להסדרת העניין בחקיקה.
החרדים לוחצים להשלים את החקיקה
בינתיים סיימה הוועדה את עבודתה, ולפני יותר מחצי שנה הגיש ניסים לנתניהו את מסקנותיה. עיקרי ההמלצות: הגיור בישראל יישאר תחת האחריות הבלעדית של האורתודוכסיים אך ינותק מהרבנות הראשית. הרפורמים והקונסרבטיבים ייוצגו במערך הממלכתי ויהיו שותפים במינוי הדיינים, אך לא ישולבו בבתי הדין עצמם.
ההצעה נתקלה בהתנגדות עזה מצדם של הרבנים הראשיים ונדחתה מיד על ידי המפלגות החרדיות, שהטילו עליה וטו, ומאז אין כל התקדמות בנושא. ב-17 בדצמבר, יום שני הקרוב, מסתיימת ההארכה האחרונה שניתנה למשיבים לקראת הכרעה בעתירה, ועד אז נדרשת המדינה לעדכן את בית המשפט על התקדמות המגעים בנושא. הודעה שכזו עדיין לא נמסרה, ובכוונת הפרקליטות לבקש בימים הקרובים הארכה נוספת ולנסות לשכנע את השופטים כי המשא ומתן בין הצדדים לפתרון הנושא עודנו מתקיים ולא מוצה.
אלא שבמקביל לסחבת מצד המדינה, במפלגות החרדיות גובר הלחץ דווקא להשלמת החקיקה ולהתנגדות לכל פשרה, זאת לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים הורה לפני כשלושה חודשים למשרד הפנים להכיר לראשונה בגיור אורתודוכסי פרטי, מכוח החלטה עקרונית של בג"ץ מ-2016.
בעקבות כך דרשו הח"כים החרדים לשוב ולקדם את הצעת החוק החד-צדדית המקורית, שנועדה לבטל החלטות שיפוטיות קודמות בנושא ולמנוע התערבות עתידית. שאיפתם היא להשלים את המהלך ולקבוע מצב משפטי חדש עוד לפני הכרעת בג"ץ בעתירת הרפורמים והקונסרבטיבים, אך לעת עתה הדבר איננו מתאפשר בגלל מצבה הרעוע של הקואליציה.