האיש שרוצה לשבור את המונופול של הרבנות בישראל
כל מי שנסע לארה"ב נחשף למגוון הזרמים והקהילות שמהווים את הבסיס לקהילה היהודית הפלורליסטית. הישראלים, לעומת זאת, תקועים ברובם עם יהדות אורתודוכסית-שמרנית. איש העסקים ביל ליפסי הקים קרן שתתמוך בכל הזרמים בארץ: "מאמינים בזכות של ישראלים לבחור את המודל הקהילתי שנכון עבורם"
ביל ליפסי התגורר כמעט כל חייו גר בארצות הברית. יש לו משפחה גדולה, עסקים משגשגים ומעמד בקהילה היהודית בה הוא חי. על פניו, הוא יכול לחיות את חייו האמריקאים השלווים, ללא שוב הפרעות גם מבלי להתעסק ב"בוץ" של אפליית הזרמים בישראל ובארצות הברית. ובכל זאת משהו הטריד את מנוחתו, והמשהו הזה הוא תחושת נידוי במדינת ישראל. בליבו גמלה החלטה כי הגיע הזמן לשים קץ לחד גוניות הדתית בארץ.
לפני מספר שנים, בחרו הוא ורעייתו איימי, להשקיע חלק מהונם (שנעשה מביטוח, ניהול, והשקעות), בהקמת קרן הדבש לישראל - THE HONEY FOUNDATION FOR ISRAEL קרן יהודית-פלורליסטית אשר פועלת למען שבירת מונופול האורתודוכסיה בארץ, ולהנגשת היהדות כחלק מרכזי של כל החיים בישראל.
לדבריו, "התחלנו להשקיע במנהיגות רוחנית קהילתית פלורליסטית בישראל לפני כשנתיים, בעקבות מותו של אבי. אני יהודי קונסרבטיבי וכל חיי נתתי ותרמתי לתנועה הקונסרבטיבית בארצות הברית ולתנועה המסורתית בישראל. אבל ההחלטה שקיבלנו הייתה לבנות קהילות ומנהיגות רוחנית מכילה ופתוחה מכל הגוונים והסוגים של הזרמים היהודיים - וגם לאלה שלא משתייכים לאף זרם. אני גדלתי בבית שהיה בחיפוש תמידי בתוך היהדות ולמדתי שאפשר לנוע על הרצף היהודי כל החיים".
הרפתקה ברעננה
לפני עשר שנים הגיע ליפסי לרעננה על מנת לנסות לחיות בישראל. ליפסי מספר, שהניסיון הזה ארך כשנה והיה ללא ספק השנה המשמעותית ביותר בחייו: "במהלך השנה הזו חיפשתי את המקום שלי בתוך היהדות הישראלית. באופן טבעי, היה ברור לנו שנצטרף לקהילה מסורתית גדולה בכפר סבא, שם הכרנו חברים שהיו בין המקימים של הקהילה. זו היתה קהילה שהמנהיגות שלה היתה לפי תורנות כלומר: בכל פעם מתחלף ועד שאחראי על ניהול האספקטים השונים בקהילה.
"הם בחרו בזמנו לא להעסיק מנהיגות רוחנית קהילתית כלומר רב או רבה. כמשפחה חדשה בקהילה הרגשנו את החוסר הזה. במודל הקהילתית בארצות הברית, הרב או הרבה מרגישים מדי יום את האחריות על חברי הקהילה שלהם. זוהי העבודה שלהם. וזה מבטיח שאף משפחה חדשה לא תישאר יותר מדי זמן מחוץ לעניינים.
"בינתיים המשכנו לחפש שייכות וקהילה, ומצאנו את עצמנו שייכים לקהילה אורתודוכסית מודרנית שהקימו עולים אנגלוסכסים ליד הבית ברעננה. הקהילה הזו הפכה להיות מרכז הקליטה שלנו. היו שם אנשים שביקרו אותנו מהרגע ששמנו את המזוודה בבית. הילדים הגיעו לשחק אצלנו, הזמינו אותנו לארוחות, ממש משפחה שנייה. זו היתה חוויה חזקה מאוד בשבילי".
מה חסר ביהדות בישראל?
"אני חושב שהישראלים לא מכירים היטב את הזרמים היהודיים הלא אורתודוכסים. לא מכירים את העושר הרוחני, התיאולוגי והאנושי שלהם. המחיר הגבוה מאוד בעיני הוא המחיר הקהילתי. אני חושב שנזק הגדול ביותר שנעשה בישראל עם המונופול האורתודוכסי הוא הוויתור של הציבור החילוני והמסורתי על מוסד הקהילה היהודית והמנהיגות הרוחנית. רבים מהישראלים לא מרגישים שייכים ליהדות שלהם מפני שהם אינם מוצאים את מקומם בעולם האורתודוכסי. אין להם מבחר כל כך עשיר מחוץ לאורתודוכסיה, לא משום שהזרמים הלא אורתודוכסים לא מתאימים למציאות הישראלית, אלא משום שהם אינם מקבלים תקציבים ונאבקים על קיומם לאורך שנים".
"הישראלים לא חופשיים לבחור"
ליפסי מציין ש"למרות הכל ישנן קהילות משגשגות ופורחות ומנהיגות רוחנית ורבנית נפלאה ומרשימה, חילונית, מסורתית, רפורמית ובלתי משויכת בכל רחבי הארץ. אבל זה כנגד כל הסיכויים ממש. אני לא יכול לקבל את המחשבה שאם אתה מוכן להיות בתוך האורתודוכסיה תהיה לך קהילה, שייכות, משמעות, הדרכה רוחנית. ואם אתה רוצה להישאר בחוץ, זה כבר מאבק עצום. זה אינו צודק.
"אני לא מאמין שהישראלים הם חופשיים באמת לבחור. מי שבחר לא להיות חלק מהיהדות שלו בגלל שהוא לא מכיר ולא נחשף לכל האופציות הנפלאות, זו לא באמת בחירה. זו בורות וזה עוול. אם אדם או אישה נחשפו למגוון העשיר של הקהילות והדרכים לחיות חיים יהודיים מלאים ועשירים והם בוחרים בדרך אחרת, אני מכבד את זה בכל לבי. אבל חוסר ידיעה והעדפת רק זרם אחד במשך 70 שנה ותקצוב במיליארדי שקלים, זו אינה בחירה חופשית".
"אני לא דתי - אבל"
"אחת הבעיות החמורות ביותר שאותה אנחנו רוצים לעזור לישראלים לתקן באמצעות הקרן, היא חוסר השוויון של חלוקת התמיכות והכספים בנושאים היהודיים בישראל. זהו עוול עצום ומתמשך ובכייה לדורות", מסביר ליפסי. "רוב הישראלים מתייחסים לכך בנושאים של שירותי דת בזמנים בחיים שבהם הם זקוקים לכך כמו חתונה, לוויה וכו'. אבל החיים עצמם קורים ביומיום. בתחום הקהילתי יש עוול עצום. המשכורות רק למנהיגות רוחנית אורתודוכסית, המימון רק למבני קהילה אורתודוכסים. תקציבי התרבות היהודיים הפכו לתרבות תורנית. כל אלה משפיעים על חייהם של הישראלים בדרכים שהם לא משערים לעצמם. להיות חלק מקהילת רוכבי אופניים זה נפלא, אבל זה מנתק אותנו מתרבות ומסורת קהילתית יהודית של אלפי שנים. אני מאמין שלכולנו יש צרכים רוחניים וקהילתיים. אנחנו בני אדם. משמעות ושייכות הם צרכים אנושיים בסיסיים".
אז מה הפתרון?
"כל כך הרבה פעמים שמעתי את המילים 'אני לא דתי - אבל'. אני חושב שהקרן שלנו נמצאת בתוך ה'אבל' הזה. לאפשר לישראלים לבנות קהילות ולטפח מנהיגות רוחנית קהילתית איכותית ומקצועית שתאפשר לקהילות האלה לשגשג. אני יהודי אמריקאי שמאמין בשוק חופשי. אני מאמין שהקהילה חייבת לבחור את המנהיגות שלה ולהבנות בצורה אורגנית מלמטה".
מי שומר על התורה?
ליפסי מסביר ש"אני מלא כאב על ההתעמרות של הרבנות ביהדות הקונסרבטיבית, הרפורמית, החילונית והלא משויכת בישראל. אני מאמין שהרבנות מאמינה שהיא שומרת התורה של ימינו. גם האורתודוכסיה המודרנית חושבת שהיא שומרת התורה של ימינו. גם התנועה המסורתית חושבת שהם שומרי התורה של ימינו, גם הרפורמים, גם החילונים.
"אני באופן אישי מאמין שקהילות יהודיות חסונות ומשגשגות, מכל הגוונים והסוגים הן הערובה שלנו לחוסן ולקיימות ולשגשוג. תיאוריית השינוי שלנו בקרן היא שמנהיגות רוחנית קהילתית היא המפתח לבניית תמונת העתיד הזו. אני מאמין בשוק חופשי ובזכות של אנשים לבחור את דרכם הייחודית לחיי קהילה, רוח, חינוך, ותרבות. כשהרבנות לוקחת שליטה יש תופעות של שחיתות, חוסר שוויון, חוסר שקיפות.
"אנחנו תומכים במנהיגות רוחנית מכל הזרמים ומאמינים בזכות של ישראלים לבחור את המודל הקהילתי שנכון עבורם. אנחנו תומכים ברבנים ורבות ומנהיגים רוחניים שמגדירים את עצמם קונסרבטיבים, אורתודוכסים, מסורתיים, חילוניים, רפורמים, ארצישראלים, כל הגדרה וזרם היא יצירה וחדשנות קהילתית שהיא חלק מעושר היהודי ישראלי שהתפתח בארץ. אנחנו לא באים עם המודל האמריקאי כי הוא נכון לאמריקה. אנחנו כאן כדי לסייע לישראלים לבנות את היהדות הישראלית המגוונת שלהם".
איך אתה מרגיש בנוגע למשבר הכותל והגיור?
"אני חושב שהמהלכים האלה הם הרסנים לקשר עם התפוצות, אבל החלטתי להפסיק לזעום ולתרגם את התסכול לעבודה יצירתית ולתמיכה בישראלים הנפלאים שאנחנו עובדים איתם שרוצים לייצר את השינוי מלמטה". בין היתר הוא תרם לקיומו של כנס ה- Z3 שנערך לאחרונה בפאלו אלטו בהשתתפות 1,000 מנהיגים יהודים וישראלים ונציגים מצרפת ובריטניה, שעסק בעתיד הקשר בין ישראל לבין העולם היהודי. הכנס נערך ביוזמת הJcc ומכון ראות, בהובלת גידי גרינשטיין.
ליפסי מסכם: "דיויד ברוקס כתב הניו יורק טיימס אמר 'אנחנו חיים היום בעולם של אפשרויות בלתי מוגבלות. זה הזמן המדהים ביותר להיות יהודים. יש לנו ישראל חזקה ותפוצה יהודית חזקה בפעם הראשונה בהסטוריה של העם היהודי'. אני מאמין שאם החברה הישראלית תהיה יותר פלורליסטית ומכילה את כל הגוונים היהודיים זה ללא ספק יגרום לחיזוק הקשר עם יהודי התפוצות".
לפנייה לכתב/ת 
