חוק המרכולים: הממשלה עקפה את בג"ץ בסיבוב

הפכה לסמל המאבק. הפגנה באשדוד

הגיור והכותל, השבת והכדורגל, ההדרה וההדתה: יחסי דת-מדינה בכנסת היוצאת עמדו בסימן של התנגשות חזיתית בין הרשות המחוקקת לשופטת. לרוב זה נגמר בניצחון נוק-אאוט לקואליציה (קרי: לחרדים) ולפעמים נותר ללא הכרעה - אבל בסוף התירוץ לפירוק הממשלה היה דווקא גיוס תלמידי הישיבות. כל זה (ועוד) ממתין כעת לפתחה של הכנסת ה-21, ורגע לפני הבחירות ynet סוגר קדנציה בסדרת כתבות מסכמת.

אחד המהלכים הרגישים והנפיצים ביותר של הקדנציה החולפת ביחסים שבין הדת למדינה, ובין דתיים לחילונים - יצא לדרך כבר ב-2013, לפני כמעט שש שנים: בית המשפט העליון קבע אז כי על עיריית תל אביב לפעול לסגירת מרכולים בשטחה בשבת, כפי שמחייב חוק העזר העירוני – או לחילופין לשנותו, תוך שהוא מכנה את מדיניות אי-האכיפה שהייתה נהוגה אז "ישראבלוף".

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >> 

העירייה בחרה, כצפוי, באפשרות השנייה, והובילה חקיקה חדשה שתתיר את פתיחת העסקים, אך שר הפנים דאז, גדעון סער, שבסמכותו לאשר או לפסול כל חוק עירוני חדש - סירב לחתום עליו.

השרים השתמטו מחובתם - בג"ץ הכריע

בג"ץ נכנס לתמונה ודרש מהממשלה לדאוג לשר שייקח על עצמו את האחריות - אך לשווא. ועדות שרים ומנכ"לים קמו כדי להסדיר את העניין, והתפזרו בזו אחר זו בלא שהתקבלה החלטה. גם כניסתו של השר החרדי, אריה דרעי, למשרד הפנים לא הועילה. לבסוף התערב בית המשפט ואישר בעצמו את החוק העירוני, במקום השרים שהשתמטו מחובתם, בהחלטה שתיזכר כאחרונה בקריירה השיפוטית של נשיאת העליון דאז, השופטת מרים נאור.

החוק קובע כי רשות מקומית לא תוכל לשנות חקיקה עירונית על מנת להתיר פעילות מסחר בשבת בתחומה - אלא באישור השר. בימים שלפני אישורו הסופי בכנסת מיהרו כמה עיריות לקבוע עובדות בשטח, ולתקן את חוקי העזר שאסרו עד אז פתיחת עסקים בשטחן, וזאת על מנת להקדים את "חוק המרכולים" כך שלא יחול עליהן ולא יחייב אותן.