חבר ילדות ממאה שערים: "זולגות לי דמעות כאב על נחמן-נטלי"
"אנחנו צריכים ללמוד לקבל את השונה גם אם זה קשה לנו... זה – בסך הכול גוף. הנשמה זה הדבר שאנחנו צריכים לשמור עליו": את הדברים אומר בכאב יוסי רייכמן, חרדי שהכיר היטב את נטלי וייסברג עוד כשהייתה נחמן, הבחור המופנם ממאה שערים. "קיוויתי לסוף אחר", מספרת הרופאה שטיפלה בה
יוסי רייכמן לא יודע איך לצאת מזה. במהלך הריאיון הוא מתבלבל – מנסה נטלי וחוזר לנחמן. מתחיל בלשון נקבה וחוזר ללשון זכר, עד שהוא מתנצל: "אני לא יודע באמת באיזה אופן לקרוא לה. הכרתי אותה רק כנחמן וייסברג".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
בסוף השבוע האחרון שמה קץ לחייה נטלי ויסברג, שנולדה לפני 26 שנה בשם נחמן וגדלה בשכונת מאה שערים בירושלים. היא נישאה פעמיים לנשים, בפעם השנייה אף נולדה לה בת. כשלא יכלה יותר לשאת את חייה כגבר, החלה בתהליך לשינוי מין למרות הקשיים הרבים והנידוי מהקהילה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- דרעי, תציל אותי: למי מצביע חצי-ספרדי?/ יניב פוהורילס
- "מקימים כנסיות, מעלים נוצרים": השקרים שמפיצים על העלייה האתיופית
- בין זיכרון השואה - לאוכל טוב: פולין מגששת אחר הישראלים
רייכמן (23) היה חבר שלה כשעוד הייתה נחמן, על אף פער של שלוש שנים ביניהם. יחד למדו בישיבה, ורייכמן זוכר בעיקר "בחור מופנם", כדבריו. "אותי חינכו לחזק את החלשים, את הילדים השקטים, במילה טובה", הוא מספר בראיון לאולפן ynet.
"הייתי מתפלל איתו באותו בית כנסת, ולא חשבתי שזה מה שהוא עובר. דיברתי איתו, שוחחתי איתו הרבה, וגם אחרי שהתגרש הייתי איתו בקשר. הוא היה מתופף בחתונות, הכירו אותו בציבור החרדי... הוא היה נראה מופנם, כאילו הוא במצוקה".
בשיחה עם ד"ר איריס יעיש – הרופאה שלה מבית החולים איכילוב - סיפרה לה וייסברג על האונס שחוותה בילדותה, כילד קטן, על היתמות מגיל צעיר – ועל ההחלטה לחתן אותה לראשונה בגיל 16, על אף שלא ידעה דבר על מין, ואז שוב, למרות שלא חשה (אז כחתן) כל משיכה לאישה שנישאה לה. לאחר טיפול מיני, מימש נחמן את הנישואין ונולדה לו בת, אז ההכרה כי בתוכו שוכנת אישה גברה על הסביבה החרדית, וזה נגמר בגירושין ובהחלטה לעבור ניתוח לשינוי מין.
"באותה תקופה אני התחתנתי", מספר רייכמן, "והוא הוריד את הפאות והכיפה. עדיין היינו בקשר, ופגשתי אותו מספר פעמים, דיברנו, צחקנו. אתם צריכים להבין שגם אצלנו, אני נקרא חרדי לייט, ראיתי מלא שינויים. יש לנו במשפחה אנשים פחות חרדים, ובסופו של דבר בנאדם צריך לעשות מה שטוב לו ולא מה שטוב לאחרים, אבל שם הסתיים הקשר שלנו, ואחרי כמה שנים ראיתי כתבה על נחמן וייסברג - נטלי.
"פניתי אליו בפייסבוק, וכתבתי שאני שמח שהיא עשתה מה שטוב לה. היא כתבה לי תודה רבה, וזהו, שם הסתיימה השיחה שלנו. כשקראתי שהיא התאבדה פשוט זלגו לי דמעות. זה נורא כואב. אני לא יודע מי עטף אותה ומי היה איתה באותו זמן. אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד מכאלה סיפורים לדעת לקבל את השונה גם אם זה קשה לנו, מכל גזע, מין ודת". והוא מוסיף: "זה – בסך הכול גוף. הנשמה זה הדבר שאנחנו צריכים לשמור עליו".
"חיים מורכבים וקשים"
ד"ר איריס יעיש סיפרה היום באולפן על היכרות של למעלה משלוש שנים עם נטלי. "היא הגיעה אליי למרפאה להתאמה מגדרית באיכילוב, לצורך התחלת טיפול הורמונלי. כבר מהפגישות הראשונות נהיה בינינו קשר מאוד קרוב. מעבר לטיפול ההורמונלי היא הזדקקה להרבה מאוד אלמנטים נוספים בטיפול, ואני הרגשתי רצון גדול לעזור בגלל החיים המאוד מורכבים שהיו לה".
ד"ר יעיש מספרת כי "נטלי נולדה למשפחה חרדית ממאה שערים, וכבר בגיל צעיר עברה התעללויות מיניות קשות. אביה נפטר בגיל צעיר, חיתנו אותה בגיל 16, ואחר כך שוב בגיל 20, ונולדה לה ילדה.
"במשך כל הזמן היא ידעה שהיא בגוף לא שלה. היה רצון להתחיל את התהליך ולהיות אישה, אבל היא סבלה מפוסט טראומה מאוד קשה בעקבות כל ההתעללויות הנפשיות והמיניות שעברה. היא התאשפזה לעיתים קרובות בבתי חולים פסיכיאטריים, לא היתה לה דירה משלה, היא גרה הרבה פעמים במקומות לינה לטרנסים, היו לה חיים מאוד מורכבים, מאוד קשים".
"אפליה התעללות וכינויי גנאי"
יעיש טוענת כי אין קשר בין התחלת התהליך לבין קשייה האובייקטיביים. "זה לא שעצם התהליך להתאמה מגדרית גרם לאיזו החמרה במצבה, ולהיפך. זה נתן לה אופטימיות ותקווה שהחיים שלה יהיו יותר טובים. מה שהביא אותה לידי אובדנות זה המורכבות של החיים".
ללא משפחה או קורת גג ובמצב כלכלי קשה, וייסברג פשוט לא הצליחה להתמודד, מסבירה הרופאה, ומספרת כי ייחלה עבורה לסוף אחר, אופטימי. "זו אוכלוסייה שחווה שיעורי אובדנות מאוד גבוהים. על פי מחקרים בארץ מגיעים ניסיונות האובדנות בפעם הראשונה לכ-50%. זו אוכלוסייה שסובלת מאפליה, התעללות וכינויי גנאי".
משה חג'ג', מחבר דו"ח הלהט"בופוביה, מדבר על נתונים קשים ועל עלייה משמעותית באירועי אפליה ואלימות כלפי הקהילה. "תל אביב וגוש דן הן המובילות את מקרי הלהט"בופוביה בשנת 2018", הוא אומר. "זה קורה בכל מקום, לא רק ברשת או רק במרחב הציבורי".
לפנייה לכתב/ת 
