כשרב ורבה מתחתנים בחתונה שוויונית
נאוה גדלה בבית חרדי לאומי אורתודוקסי וירח בבית דתי לאומי, שניהם רבנים ושניהם ידעו, עת החליטו להתחתן, שהם רוצים שהטקס יהיה שוויוני. את מבוקשם הם מצאו בחתונה קונסרבטיבית שהתקבלה אצל המשפחות ברגשות מעורבים
בשיתוף ישראל חופשית, התנועה הרפורמית והתנועה המסורתית
עובדה מוגמרת היא שבשנים האחרונות יש ירידה מתמשכת במספר המתחתנים ברבנות וגם במספר המתחתנים בחו"ל (לפי נתוני הלמ"ס), אבל עבור הישראלים שאינם יכולים להתחתן ברבנות, מסיבות שונות, יש יותר ויותר אלטרנטיבות לחתונה יהודית, גם אם אינה דרך הרבנות.
לנאוה ולירח ב. מאירסדורף לא הייתה בעיית הכרה כזו או אחרת. שניהם באים מבתים יהודיים אורתודוקסים מה שהיה אמור להמשיך באופן זורם לחתונה כשרה עם רב וכל כללי הטקס, לא קרה.
נאוה (29) גדלה בבית חרד"לי (חרדי לאומי) אורתודוקסי בפתח תקווה. ירח (34) גדל בירושלים בשכונת הר נוף המעורבת בחרדים ודתיים לאומיים במשפחה מהסוג הדתי לאומי. הם הכירו כשנאוה הגיעה ללמוד תלמוד, הלכה וקהילה לתואר שני במכון שכטר, תחת בית המדרש לרבנים על שם שכטר.
ביום האוריינטציה בבית המדרש היא פגשה לראשונה את ירח, שהיה בשנה האחרונה ללימודי רבנות. שם זה התחיל, אבל לקח לזה עוד זמן להבשיל.
היום, נאוה היא תלמידה בשנה הראשונה בלימודי הרבנות במכון שכטר ומלמדת בבית ספר לחינוך מיוחד של התנועה המסורתית בירושלים, לימודי בר ובת מצווה של התנועה. ירח הוא רב של תנועת הנוער המסורתי "נועם" והם נשואים, אלא שהם ערכו חתונה קונסרבטיבית.
"היינו כבר יחד שנה וחצי כשהבנו שאנחנו יחד", הם אומרים ומספרים על שקט שנפל על מסיבת האירוסים, כשהודיעו שיינשאו בחופה קונסרבטיבית. "אנחנו לא טיפוסים פורצי דרך, אבל מתחילת יחסינו והלימודים שלנו, היה ברור שלא נתחתן דרך הרבנות. כל העיסוק המקצועי והאישי שלנו סובב סביב שוויון ולנו זה מאד חשוב".
"אנחנו לא מתנגדים לחתונה ברבנות", הם אומרים יחד. "מי שמתאים לו, בבקשה. לנו הפריע שהחתונה ברבנות אינה שווינית. למזלנו המשפחות שלנו מסתדרות מצוין בינן ובין עצמן וגם איתנו. הסברנו, בדרכי שלום ונועם, שאנחנו מאמינים בחתונה שוויונית בין נשים וגברים".
נחזור לרגע ההודעה למשפחות. "במסיבת האירוסים הודענו לכולם. עירבנו את המשפחה בתהליך ופגשנו לאחר מכן ולבקשתם, עם רב אורתודוקסי. הרב הסביר לנו את כל הלכות החתונה וירדנו איתו לפרטי הפרטים. הרב, מבכירי הציונות הדתית, הסכים עם דרכינו ועם כל צעד שלנו, למרות שהוא מקושר לרבנות ומכהן בה כרב מחתן. זו הייתה אחת המחוות שהיממו אותנו, ההסכמה המלאה הזו שלו עם דרכנו".
לשניהם היה חשוב שהמשפחה תרגיש חלק מהתהליך. "היה לנו חשוב שהמשפחה לא תרגיש מחוץ לתהליך", אומרת נאוה.
החתונה עצמה – דומה, שונה והלכתית
ירח מעריך שבחתונה שלהם הייתה נוכחות של 70% רבנים. " החלטנו להנגיש את הטקס וחילקנו לכל הנוכחים דפי הסבר עם פרטי הטקס שחיברנו בעשרות שעות של הכנה והעמקה בטקס. הסברנו את המניעים שלנו, למה בחרנו כל שלב ומה עושה את החופה הזו כשרה". "עסקנו במהות ולא בפרוצדורות המתבקשות", אומרת נאוה.
"למרות כל הרצון שלנו, לא מצאנו אפשרות לסימטריה של עדים ועדות בטקס המקדים את החופה", הם אומרים בתוגה קלה, "רצינו שבתהליך יהיו נשים עדות, אבל זה היה בלתי אפשרי אז על ההסכם שלנו, שאותו חיברנו בעצמנו, חתמנו ובשלב הזה כבר חתמו חברים וחברות גם יחד", אומרת נאווה ומספרת שגם בהחלפת הטבעות לא מצאו פתרון טקסי והלכתי לנוסח שווה. "כשזה קורה בחופה של הרבנות, רק הגבר מברך על הטבעת. לאישה 'מאפשרים' לתת טבעת רק בתום הטקסט ההלכתי עצמו", אומרת נאוה.
"מה שאנחנו עשינו לפני החופה, בטקס שנקרא "באדעקן", שבו מכסים את האישה בהינומה, נאוה כיסתה אותי בטלית", מספר ירח "ומתחת לחופה קידשתי אותה בטלית ושנינו היינו עטופים בטליתות ואת הטבעות ענדנו יחד מתחת לחופה. לא בטוח שהרבנות היום הייתה מקבלת קידוש על טלית בכלל למרות שפעם היו מברכים על כל דבר ששווה פרוטה לפחות".
"היציאה שלנו מהקווים הייתה סוערת לכאורה, אבל לדעתנו פתרנו אותה בתקשורת, דרכי שלום וכוונות טובות", אומרת נאווה. "התעסקנו פחות בפרוצדורות ויותר במהות. שעות ישבנו והעמקנו בטקס, מה שקורה פחות לזוגות מתחתנים".
הם מספרים שלמדו אצל רב אורתודוקסית (הטעות לכאורה, אינה כזו. כך קוראים לתואר, ל.ז.), שלמדה אצל שלמה קרליבך. "היא אמרה לנו שחופה היא בית ללא קירות וזו ההזדמנות שלנו להראות, לאנשים שאנחנו אוהבים, איזה בית אנחנו רוצים לבנות. בחרנו בבית של שלום וזה מה שהראנו בחתונה", הם מספרים.
"כמו כל זוג, אנחנו חושבים שהחתונה שלנו הייתה הכי טובה", צוחק ירח, "אבל קיבלנו הרבה תגובות חיוביות, גם מאלה סביבנו שהביעו חשש". "הרבה תגובות סביבנו קבעו שהטקס היה 'מדויק'" אומרת נאוה ומספרת שדף ההסברים שנתנו עזר מאד להבהיר את סדר הדברים. "גם הכתובה שלנו היא כתובה מסורתית לחלוטין רק שיש בה פניה לזכר ולנקבה באופן סימטרי".
איזה בית ינהלו השניים, גם הם עוד לא בדיוק יודעים. הם רק יודעים שזה יהיה בית יהודי ושוויוני. "ההבדל בפרקטיקה יהיה שונה מזה שהיה בבתים שגדלנו בהם", הם אומרים ומוסיפים ש"בבית שלנו רוח השינויים תכתב עם הזמן וכולם יתרגלו, ממש כמו שההורים שלנו התרגלו לחתונה".
"אימא שלי אפילו ציינה בפניי דברים חיוביים על התנועה הקונסרבטיבית", מציינת בסיפוק נאוה. "אין בין האחים שלנו, שהתחתנו בחתונות רבנות, לבינינו, שום הבדל", הם מספרים כדי להוכיח את דבריהם.
האם יש שינוי בסטטוס המשפחתי שלהם? "אנחנו לא נחשבים כרגע נשואים כי החתונה לא נעשתה ברבנות, אבל אנחנו צריכים להוציא תעודה של 'ידועים בציבור'", הם אומרים ומסכמים: "החתונה השוויונית הייתה חשובה עבורנו יותר מהמהמורות הפרוצדורליות".
השניים מרגישים שהם חלק מגל של שינוי. בתיקון ליל שבועות לפני שנה הם שוחחו בשעה 3 וחצי לפנות בוקר על חתונה מחוץ לרבנות ומשמעותה הפרוצדורלית מול כ-30 נוכחים. "מי בא לשמוע הרצאה באמצע הלילה על חתונה קונסרבטיבית?" מתפלא ירח והם שניהם צוחקים ומסכמים: "אי אפשר להפריד בי החיים שלנו ובין החתונה. הרבה דברים שאנחנו חושבים הם כרגע צעידה בקצוות קרו בחתונה שלנו".
בשיתוף ישראל חופשית, התנועה הרפורמית והתנועה המסורתית
לפנייה לכתב/ת 
