ברית מילה, כשרות ואנטישמיות: יהודי אירופה תחת מתקפה
בבלגיה אסרו על השחיטה בשניים משלושת המחוזורת, וראש העיר אנטוורפן מציע ליהודים להתכונן למלחמה, וברקע נלחמים רבני אירופה גם בניסיונות לאסור על המילה: "הם אומרים לנו: אם אתם רוצים להישאר בינינו, תפסיקו להיות יהודים, אך אנחנו נילחם על המסורת שלנו"
עננה שחורה אפפה את ועידת רבני אירופה שננעלה לקראת סוף השבוע באנטוורפן, בלגיה. זו השנה ה-31 שכלל רבני אירופה – בליווי רבני ישראל הבכירים, ובהם הרבנים הראשיים – מתכנסים לדון בבעיות הבוערות של יהודי היבשת, אבל השנה החליטו שניים מתוך שלושת המחוזות של בלגיה לאסור על השחיטה הכשרה. אלה הצטרפו לחמש מדינות אירופיות נוספות האוסרות על שחיטה כשרה.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >>
כל זה קורה בשעה שהעולם כולו ואירופה בפרט תוסס מתנועות אנטישמיות גלויות ותת-קרקעיות, המניעות את האדמה מתחת לרגליה של יהדות התפוצות, וגם האיסור החקיקתי על ברית המילה שב ועולה על השולחן.
קראו עוד בערוץ היהדות :
מי האח שלך? החיים במדינה עם ריבוי זהויות/ פרופ' רוחמה וייס
"חייבים להבין את האמירה החריפה של הציבור האירופי נגדנו", קובע נשיא הוועידה, הרב פנחס גולדשמידט, בשיחה עם ynet. "הם אומרים לנו: אם אתם רוצים להישאר בינינו, תפסיקו להיות יהודים. הם טוענים שהמנהגים שלנו - ברית המילה והשחיטה הכשרה - חשוכים, אך אנחנו נילחם על המסורת שלנו".
"חופש הדת חשוב לנו"
הדיונים בין הקהילות היהודיות למנהיגים המקומיים החלו לפני שנים, אך עלו לכותרות לאחרונה בשל שילוב כוחות של שני אירועים שקרו במקביל: עלייתו של הימין הקיצוני ביבשת - וכניסתם של מיליוני מוסלמים אליה כפליטים.
"יש לנו מוהלים שיודעים את עבודתם, ושוחטים כשרים", טוען הרב גולדשמידט, המשמש כרבה הראשי של רוסיה בשלושת העשורים האחרונים. "פתאום הגיעו לאירופה 40 מיליון ערבים שעושים ברית מילה בגיל מאוחר, ומי שמבצע את זה איננו מומחה - מה שמוביל לתאונות. החשש מהמהגרים המוסלמים הוביל לאיסור בריתות ואיסור שחיטה כשרה. הם עושים זאת בשביל שהמוסלמים ייצאו מאירופה, אבל על הדרך שכחו שזה פוגע גם בנו, היהודים".
"חוסר סובלנות כלפי מיעוטים"
בדיון שהתקיים במהלך הכנס סביב סוגיות אלו ובו נכחו הרב אפרים מירביס, רבה הראשי של בריטניה; חבר הפרלמנט הגרמני העוסק בחופש דת, מרקוס גרובל וכן המתאמת המיוחדת למאבק באנטישמיות מטעם האיחוד האירופי, קתרינה פון שנורביין - טענה האחרונה כי החוקים הללו אינם אנטישמיים.
"הם כן הופכים את חיי היהודים לקשים יותר, אבל ברור לכולם כי חופש הדת מאוד חשוב לנו", אמרה. "החוקים הללו לא נחקקו בכדי להעביר את היהודים מאירופה. אירופה ללא יהודים תהיה יבשת אחרת לגמרי. מצד שני, יש לנו חוקה ואנחנו מדברים על חוק שעבר, ש-28 מדינות הצביעו עבורו, וכמו כל חוק ברגע שהוא עובר הוא הופך את השחיטה הכשרה ללא חוקית, אלא אם המדינה שבה היא מתבצעת מאשרת זאת".
הרב גולשמידט איננו מסכים עם הדברים, וטוען כי לא מדובר פה בשאלה על שחיטה אלא על שליטה בדת. "התפקיד שלנו הוא לקדם את הדת ולא להגן עליה במקומות שבהם חושבים שגוגל הוא אלוהים".
מאוחר יותר אמר ל-ynet כי "היחס הזה הוא כמו של בת יענה שטומנת את ראשה בחול. אני לא אומר שהחוק הוא אנטישמי, אבל הוא כן פוגע קשות ביהודים. לאורך ההיסטוריה חוקים מסוג זה תמיד הובילו למשהו גרוע יותר, וזה בעיקר מראה על חוסר סובלנות דתית כלפי מיעוטים באירופה".
במהלך הדיון טען גרובל הגרמני כי גם כאשר במדינתו הוציאו חוקי שחיטה שיקלו על החיות, הם נתנו פטור ליהודים ולמוסלמים בשל ענייני דת. "אלא שאז קבוצות שהן בעד בעלי חיים הביעו דאגה מהמהלך והחלו לבקר את המצב, אבל אנחנו כממשל הגרמני טוענים שחופש הדת גובר פה על הכול".
ראש עיריית אנטוורפן ליהודים: "תתכוננו למאבק"
ראש עיריית אנטוורפן, בארט דה וואר, שמפלגתו הייתה בין התומכות בהוצאת השחיטה הכשרה אל מחוץ לחוק במדינה, מבקש מכל הגורמים להיאזר בסבלנות עד להחלטת בית המשפט האירופי בסוגיה. יחד עם זאת, הוא לא חסך ביקורת מראשי הקהילה היהודית בעירו.
"אני חושב שהקהילה היהודית בבלגיה, ובמיוחד זו שבאנטוורפן, לא הגיבה נכון לחוק", הוא אומר. "הם היו צריכים להתחיל את המחאה שלהם הרבה לפני שהם החלו, ולא רק אחרי שהוא כבר נחקק. הם היו חייבים להסביר לנו, המחוקקים, שזו תהיה בעיה גדולה עבורם. עכשיו זה כבר בבית המשפט האירופי, ואם הוא יגיד שצריך לאפשר שחיטה כשרה בשל הדת אז כמובן שנמצא פתרון.
"כראש עיריית אנטוורפן אנסה למצוא פתרון, וזה חשוב לי שאנשי הקהילה יישארו פה בעיר שבה הם חיים מאז המאה ה-14. כרגע הייתי מבקש מכולם לחכות להחלטת בית המשפט, ובמקביל הייתי מייעץ להם גם להתכונן למאבק".
"יש תקריות בכל העולם"
הדיונים כולם נערכו בצל השנה החולפת שהייתה אחת הקשות באירופה מאז תום מלחמת העולם השנייה. הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, הביע דאגה בנאום הפתיחה שלו ואמר כי "כדאי מאוד שבכל מקום שיש בו אנטישמיות, יחזיקו ראשי בית הכנסת שמירה בכניסה, אם אפשר שיהיה על ידי גויים – יותר טוב".
אילן קאר (51), השליח המיוחד של ממשל ארה״ב למלחמה באנטישמיות, אמר ל-ynet: ״לא חסרה לי עבודה. אנחנו נמצאים בעידן של צמיחה של תקריות אנטישמיות, לצערי הרב. יש תקריות בכל העולם, כולל בארה״ב שהינה מדינה שתומכת ביהודים, וזה ממש משבר עולמי. אנחנו חייבים להתאחד ולהילחם ברעל הזה של האנושות״.
כשבועיים לאחר הלווייתה של לורי גילברט קיי, שבה נכח כנציג רשמי של הממשל, הוא אומר כי ״החלטנו לפתוח חזית לא רק מול הרוצחים עצמם, אלא מול התנועות האנטישמיות שמביאות לכך שיש אנשים שרוצים לבצע פעולה אנטישמית״.
ברגע של כנות, מספר קאר כי ההתקפות הללו שברו את ליבו בזמן אמת. ״זה בלתי אפשרי מה שקרה שם, אני מודה לאלוהים שאני במקום שבו אני יכול להשפיע. הנשיא טראמפ מחויב באופן אישי ליהודים ולמדינת ישראל. כל הממשל שלו הם לוחמים שלנו. צריך לתאם איתם ולהוביל לתוצאות של ירידה באנטישמיות וביטחון למוסדות היהודיים, ולחנוק את אספקת הכסף לארגוני טרור. זה כולל גם עצירה של האיראנים שדוחפים אידיאולוגיה אנטישמית במזרח התיכון, ואנחנו עושים את כל זה כל יום".
הכותב היה אורח ועידת רבני אירופה
לפנייה לכתב/ת 
