"בסוף הליך הגיור אמרו לי: את לא יהודייה כי יש לך בן זוג"
טניה ביידר גדלה כיהודייה והתחנכה במוסדות דתיים עד שעולמה התהפך עליה במפתיע, כאשר הרבנות קבעה שאמה אינה יהודייה. היא עברה הליך גיור מלא, אך נכנסה לסטטיסטיקה של 3 מ-4 שלא עוברים את התהליך. הסיבה - חשדם של הדיינים כי יש לה בן-זוג: "אני מרגישה שלקחו לי את הזהות באמצע החיים שלי"
היא נולדה כיהודייה, גדלה וחיה כל חייה כיהודייה – ואף למדה במוסדות דתיים מילדות. ואז יום אחד חרב עליה עולמה: בתוך תהליך הגירושין של הוריה, העלתה הרבנות ספק לגבי יהדותה של אמה, אף שסבתה היא ניצולת שואה. הספק הפך לעובדה מבחינת הרבנות, וטניה ביידר נרשמה במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל כחסרת דת.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ביידר, כאמור יהודייה מחוברת כל חייה, לא השלימה עם רוע הגזירה וביקשה לעבור הליך גיור, אלא שהיא, כמו שלושה רבעים מכל מבקשי הגיור, כפי שנחשף פה לקראת סוף השבוע, לא זכתה להשלים את התהליך.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "המתפללים עמדו המומים ולא יכלו לזוז"
- דו"ח הגירושין השנתי: עלייה של 4.5%, בגדרה - העלייה החדה ביותר
- "הייתי פעם חרדית, היום אני מעלה תמונות בבגד ים, וטוב לי"/
y+
"עברתי את כל המבחנים, למדתי שנה שלמה, ואז אמרו לי שאני לא יכולה להמשיך את התהליך בגלל שחושדים שיש לי בן זוג, ובכלל לא היה לי בן זוג", היא מספרת בראיון לאולפן ynet. "אבל הגיעה אליהם שמועה שיש לי בן זוג ואני מסתירה אותו. ברגע שאתה מתחיל גיור, הבן זוג חייב להיות שותף לכל התהליך, וזה הגיוני. אני בדיוק התחלתי זוגיות חדשה, וחשבתי שזה לא פייר להכניס אותו לזה, אז נפרדנו".
אבל העובדה שטניה ויתרה על זוגיות לטובת הגיור לא הועילה: "עברתי את כל התהליך, עברתי את המבחנים, ואז זימנו אותי שוב לשיחה ואמרו שאני לא יכולה לקבל תעודה".
"מחדל שנוגע ביסודותיה של מדינת ישראל"
ביידר מתארת בכאב את התסכול והאכזבה: "אני מרגישה שלקחו לי את הזהות באמצע החיים שלי. פתאום אמרו לי 'את לא יהודייה'. הייתי רוצה שהילדים שלי יהיו יהודים. ממש כעסתי. אף אחד לא נתן לי מענה, פשוט סיננו אותי. אבל אני מרגישה שאני יהודייה, זה לא שינה לי כלום".
עו"ד אלעד קפלן מעמותת "עתים" שהביאה לחשיפת נתוני הגיור, טוען ל"מחדל שנוגע ביסודותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית". לדבריו, תקציב הגיור בשלושת השנים האחרונות עמד על כמעט 150 מיליון שקלים. "זה תקציב שיא", הוא אומר, ומוסיף כי גם מוטיבציה לא חסרה: "יש אלפי תלמידים שלומדים במכוני הגיור השונים, אבל הם לא מסיימים את התהליך. הסיבה - מדיניות הדלת הסגורה; הרף הכל כך גבוה שיוצרים עבור אלה שמבקשים לבוא בשערי העם היהודי. זו לא גזירת גורל, ולא דרכה של ההלכה".
"ישראל הזניחה את סוגיית הגיור"
קפלן המשמש גם כיועץ המשפטי של רשת בתי הדין הפרטיים "גיור כהלכה", מדבר על "מדיניות מחמירה ונוקשה": "חיים כאן מאות-אלפי אנשים שעלו לישראל מתוך שייכות וזהות יהודית, ורבים מתוכם מבקשים להשלים את התהליך ולהיות יהודים על פי ההלכה".
מתוך 27,710 לא-יהודים שהחלו ללמוד במכוני הגיור בשנים 2018-2016, רק 7,357 סיימו את המסע כיהודים – 26.5% בסך הכל. זאת ועוד: כמחצית מאלה שהתכוונו להתגייר באותה תקופה כלל לא פתחו תיק בבית הדין, אלא נשרו עוד קודם לכן. הנתון הנמוך מקפל בתוכו גם צניחה דרמטית של יותר מחצי באחוזי ההצלחה של מערך הגיור בתוך 5 שנים – מ-60% בוגרים שהשלימו את התהליך ב-2014, דרך 38% ב-2015 ועד לרבע מהמועמדים בלבד בשלוש השנים האחרונות.
מה קרה בחמש שנים האלו? זה דרמטי.
"מדינת ישראל הזניחה את סוגיית הגיור. היו הצעות לפתוח את שערי הגיור, לאפשר לרבנים מקומיים לגייר - רבני ישובים, רבני ערים - אבל מרגע שזה נפל, המדיניות הלכה ונהייתה יותר נוקשה ויותר מחמירה והתוצאות מדברות בעד עצמן".
ב"ישראל ביתנו" אמרו הבוקר (ד') כי "נושא הגיור הוא אחד מהנושאים החשובים שמדינת ישראל צריכה לתת עליהם את הדעת באופן מיידי. ישנן מגוון דרכים לפתרון הסוגיה. בראש ובראשונה יש לאפשר גיורים שיבוצעו על ידי רבני ערים, כפי שהיה עד 1993, ולהכיר בגיורים של בתי דין אורתודוכסיים פרטיים כדוגמת 'גיור כהלכה'. במקביל יש לקיים דיון דחוף בדו"ח משה ניסים בנושא הגיור ולקבל החלטות בהתאם".
לפנייה לכתב/ת 
