גאווה ישראלית: אמנית דתייה - זוכת פרס מיכלאנג'לו לאמנות
זה נשמע כמו חלום של כל אמן - וזה מה שקרה ללבנת בשארי שולי: תמונה שציירה של סבה עטור זקן, כיפה וטלית הגיעה למגזין אמנות נחשב - ומשם התגלגלה עד לשיחת טלפון מפתיעה מרומא, שבה התבשרה כי זכתה בלא פחות מאשר הפרס הראשון הבינלאומי על שם מיכלאנג'לו לאמנים מתחילים
היא דתייה המכסה את ראשה, ומציירת אמנות יהודית ציונית, כדבריה – מתוך עולמה האישי, ומבלי לכפות אידיאולוגיות. ודווקא היא – מבין אלפי אמנים צעירים – לכדה את תשומת לבה של קרן פרס מיכלאנג'לו לאמנות, בזכות תמונה של סבה עטור זקן, כיפה וטלית – המשחק עם נכדתו. תמונה שזיכתה אותה בלא פחות מאשר הפרס הבינלאומי לאמנים מתחילים מטעם הקרן האירופית Art Now.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
"הכל התחיל כאשר פנתה אליי דפנה נבארו המשווקת תמונות לחו"ל לאחר שהתלהבה מהתמונות, ואף הצליחה להכניס את הציורים שלי ל- Art Market Magazine לפני כשנה", מספרת לבנת בשארי שולי (30), בראיון לאולפן ynet.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- תערוכה: הניצולים שהאמינו למרות אושוויץ
- אופנה: "ביקיני זה לא שוס": טרנד בגדי הים הצנועים
- קאבר: "שבט אחים ואחיות": ככה שרים את זה באנגלית
- קליפ: אהרן רזאל מזהיר: עם ישראל תקוע בפקק
- טלוויזיה: שולעם וקיווע ב-LA
בעקבות הפרסום קיבלה בשארי שולי פנייה מפרננסקו רוסו מטעם הקרן, שביקש ממנה לבחור עבודה אחת אישית, כדי לפרסמה במגזין האמנות מיכלאנג'לו. במהלך מהיר למדי מצאה עצמה האמנית הנתנייתית הצעירה ברשימת הזוכים בפרס לאמנים צעירים מבטיחים, ולפני כשבועיים, בברנקצ'ו פאלאס שברומא, התרגשה במעמד הענקת הפרס. "אני שמחה להיות פה, ולהביא את האומנות הישראלית והיהודית לעולם", אמר לקהל.
"היצירה הזוכה היא מתוך תערוכה שעשיתי לסבא וסבתא שלי ז"ל", מספר בשארי שולי. "גם כשהיא הוצגה בתערוכה בנתניה פנה אליי אחד המבקרים, וסיפר לי שהוא לא כל כך מחובר ליהדות, אבל התמונה נגעה בו. 'זו הפעם הראשונה שאני רואה את העבודה הזאת מציגה לי דמות רבנית בצורה שונה', הוא אמר. 'אני רגיל לראות דמות רבנית כמשהו מטיפני, ופתאום היא נראית לי אנושית יותר, משפחתית'".
בשארי שולי מציירת מאז שהיא זוכרת את עצמה, אך התמקצעה בתחום בתואר אקדמי ראשון ושני. "אני לומדת אצל ארם גרשוני, ואמשיך שם גם השנה, זו השנה השלישית. רוב העבודות שלי הן בעלות גוון יהודי, ציוני. אני עושה דברים בדרך כלל מהעולם האישי שלי. לא מנסה לאלץ אידיאולוגיות לציורים".
אומרים שאמנות צריכה לפרוץ גבולות, לחדש. את מרגישה איזושהי מגבלה במקום שאת מגיעה ממנו?
"לא. אני חושבת שאמנות טובה היא אמנות שבאה ממקום טבעי, לא ממקום שאתה בא לנסות לכפות אדיאולוגית או לשדר מסרים, אני לא אוהבת שעושים את זה משום צד. ברגע שאני יוצרת מהמקום שלי, זה פשוט עובר. כמובן שיש דברים שלא מתאימים, שאני לא אעשה אותם, כי זה לא העולם שלי".
לפנייה לכתב/ת 
