מחזור חדש בישיבות ההסדר: "מקלט לבטלנים" או "מפעל חשוב"?
המבקרים טוענים לעודף "טרמפיסטים" - ומתנגדים לשירות הקצר, לחופשות הארוכות ולבדלנות ביחידות. התומכים מזכירים את חמש השנים במסגרת הצבא, ההתגייסות ליחידות הלוחמות - והתרומה באזרחות. ערב החזרה לישיבות, מתעורר הדיון הציבורי על מסלול השירות המיוחד של רבע מהחיילים הדתיים
יום ראשון בשבוע הקרוב - ה-1 בספטמבר - הוא גם א' אלול, ולצד תלמידי בתי הספר ישובו לספסל הלימודים אלפי תלמידים בישיבות ההסדר. ה"ביני"שים" (ראשי התיבות של בני ישיבות בעגה הצה"לית) נחשבים לבעלי מוטיבציה גבוהה ורובם מיועדים לשרת כלוחמים, אבל המסלול המיוחד סופג ביקורת כבר עשרות שנים והוא שנוי במחלוקת ציבורית ופוליטית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
בעוד שהלימודים במכינות הקדם-צבאיות ובישיבות ה"רגילות" אינם משפיעים על השירות עצמו, רק דוחים אותו, ה"הסדר" הוא צבאי כולו, ובדומה למסלולי הנח"ל המיוחדים כולל בתוכו הן את השירות בפועל והן את לימוד התורה (כ"משימה"). זו הסיבה לכך שהביקורת - בעיקר על אורך השירות ועל התבטאויות מצד רבנים (כמו תמיכה בסרבנות פקודה) - מתמקדת בישיבות המשתייכות אליו.
קראו עוד בערוץ היהדות :
בתקופת בחירות המחלוקת מתחדדת עוד יותר, וכך קרה שהתבטאות של השר בצלאל סמוטריץ' בשבוע שעבר בעניין אחר - שילוב נשים בתפקידי לחימה - פתחה דיון ציבורי על השירות הצבאי שלו עצמו. חבר הקבינט מ"ימינה" תקף את צה"ל בנושא הטעון ובתגובה קיבל "תזכורת" על גיוסו המאוחר לשירות לא משמעותי וגם הצליח לעורר מחדש את ההתנגדות למסלולי השירות הייחודיים של הציבור הדתי.
סמוטריץ' טען כי הצבא, בהפעלת הגדודים המעורבים, בוחר "לקדם אג'נדה" במקום לספק ביטחון לאזרחי ישראל, והוסיף כי היחידות המעורבות פוגעות במבצעיות ובכשירות של הצבא. בתגובה, הזכירו מבקריו של השר כי הוא עצמו התגייס רק בגיל 28, כשהוא נשוי ואב לשלושה, ושירת שנה וחצי בלבד שבהן שימש כעוזר לראש אגף המבצעים.
"דחית את השירות כי 'תורתך אומנותך', ובזמן הזה הספקת להוציא תואר אקדמי ולהתמודד לכנסת, בעוד שהאזרחים הרגילים שירתו ולחמו", הטיח בו ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו - וח"כ אלעזר שטרן מכחול לבן הוסיף: "סמוטריץ', שהשתמט ועשה בקושי חצי שירות בעורף ואין לו מושג מהי לחימה, בוודאי שאינו יודע מהי תרומתן של נשים... של נעלך מעל רגליך כשאתה מזלזל בלוחמות צה"ל".
ח"כ שטרן: לתקן ליקויים
ה"הסדרניק" מתחייב מראש לתקופת לימוד ושירות של כמעט חמש שנים: שנה וחודשיים הוא לומד בישיבה כאזרח, ולאחר מכן מתגייס למשך שלוש שנים ושמונה חודשים - שנה יותר מאשר חייל "רגיל" - ולרוב ביחידות לוחמות. אלא שהשירות הפעיל נמשך רק שנה וחמישה חודשים מתוכן, כמעט חצי מהרגיל, כאשר שנתיים ושלושה חודשים מוקדשים ללימודים תורניים - כחייל בשירות ללא תשלום (של"ת).
כשכיהן כראש אכ"א (אז אמ"ש) בשנים 2008-2004, נחשב שטרן – דווקא כאלוף חובש כיפה – לאחד המבקרים הבולטים של ישיבות ההסדר. כיום, כח"כ בכחול לבן, הוא מדגיש תחילה את תמיכתו במסלול המיוחד, ש"משמר עתודה תורנית ציונית חשובה למדינת ישראל", ומבהיר שמדובר במפעל חשוב שקיבל בצדק את פרס ישראל – אף שלדעתו דרושים בו כמה שינויים חשובים.
נושא אורך השירות דווקא אינו מטריד את ח"כ שטרן, המסכים עם טענת הרבנים כי הפסקה ארוכה מדי מהלימודים התורניים עלולה לפגוע במטרת המסלול, שהיא הצמחת תלמידי חכמים מהציונות הדתית. כקצין בכיר לשעבר, חבר פורום מטכ"ל, הוא מודה כי "הצבא יודע להתמודד עם זה" – בתנאי שיתוקנו שלושה ליקויים אחרים שהוא מזהה, לשיטתו, ב"הסדר".
הנקודה העיקרית שעליה מצביע שטרן היא מספר התלמידים, שלדעתו גדול מדי ואינו מוצדק. "אין מבחנים, אין כלום, ואז באים הרבה מאוד בטלנים", טוען שטרן. "התפתח שם דפוס, כמו אצל החרדים, שאומר 'אם המדינה נותנת - ניקח', וכך רושמים לישיבה כמעט כל אחד, כולל כאלה שחוזרים מחופשת סוף שבוע בבית רק ביום רביעי, ובחמישי בבוקר כבר יוצאים שוב הביתה".
"להגביל מכסת תלמידים"
למעשה, בנים בוגרי מוסדות החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) פונים לאחר סיום התיכון לארבעה מסלולים עיקריים: האחד - גיוס לצבא, ככל מסיימי י"ב, השני - מכינה קדם-צבאית לקראת שירות מלא ומשמעותי, השלישי - לימודים תורניים ב"ישיבה גבוהה" למשך כמה שנים, שאחריהם בדרך כלל שירות מלא או חלקי, והרביעי - מסלול ה"הסדר" המשלב בין לימוד תורה לשירות מקוצר.
לפי הנתונים האחרונים מאיגודי הישיבות וממועצת המכינות, שנחשפו בעיתון הנוער הדתי "עולם קטן", כ-7,500 בנים סיימו את כיתה י"ב בחמ"ד בשנת הלימודים תשע"ז, ומחציתם התגייסו מיד לשירות צבאי. לעומתם, כ-2,100 בוגרים (28%, יותר מרבע שנתון) פנו לכ-70 הישיבות שבמסלול ההסדר, 1,100 (כ-15%) בחרו במכינה קדם-צבאית ו-600 (8%) המשיכו ללימודים בישיבה רגילה.
השוואה לנתונים מהעבר מלמדת כי משנת 2010 ירד משמעותית שיעור הדתיים המתגייסים לצבא מיד לאחר התיכון - מ-62% בסוף שנת הלימודים תש"ע ל-50% בתשע"ז. מנגד, וכפועל יוצא מכך, נרשמה באותה תקופה עלייה ניכרת בפונים למסלול ההסדר (מ-21% ל-28%), למכינות הקדם צבאיות (מ-11% ל-15%) ולישיבות הגבוהות (מ-6% ל-8%).
ח"כ שטרן מציע לקבל להסדר רק את מי שהוכיח רצינות בלימודים התורניים ושיש הצדקה לכלול אותו במסלול המיוחד. "אני לא רוצה שהישיבות יהפכו ל'מקלט' מפני שירות צבאי", אמר. "צריך להגביל את מספר התלמידים ולהגדיר מכסה של 750 בשנה, שזה בערך שני-שלישים מהמספר היום". עם זאת, גם הוא מודה כי בעניין זה כבר חל שיפור בשנים האחרונות - וביוזמת הישיבות עצמן.
ביקורת על משך השירות
נקודה נוספת שמעלה שטרן היא קיומן של מחלקות הומוגניות לבני ישיבות ביחידות שקולטות אותם. "הצבא מאפשר את זה לאוכלוסיות אחרות, ואנחנו רואים שההתבדלות יוצרת הקצנה", טען. "בעבר היו מעט דתיים וטענו שמתעמרים בהם, אז אולי היה לזה מקום, אבל זה לא המצב היום. ההתערות חשובה ותורמת לכל הצדדים. אני חושב שהם צריכים להשתלב במחלקות הרגילות ולא להיבדל".
הנושא השלישי שלדעת אלעזר שטרן טעון שיפור הוא "החופשות המטורפות" (כלשונו) שמהן נהנים חיילי ההסדר בפרק הלימודים - יותר מ-70 יום בשנה, תקופות "בין הזמנים" בישיבות. בשנים האחרונות הם גם רשאים לצאת במהלכן מהארץ באישור הרבנים – אף שבאופן רשמי הם עדיין בשירות הצבא.
שטרן מספר כי "נוצרו מצבים אבסורדיים שחיילים השתחררו מהשירות הפעיל בקיץ וקיבלו מיד שלושה שבועות חופש, ואז אחרי 40 יום עוד שלושה שבועות, בשעה שהחברים שלהם מהמסלול נמצאים בעזה או בחברון". הוא מציע כי "היחידות שלהם יוכלו לקחת אותם לתגבור כוחות בזמן הזה", ומזכיר שבעבר זה היה מקובל: "מחוץ לישיבת הגולן עמדו תמיד שלושה טנקים בכוננות".
מלבד דברי שטרן, קצין בכיר מאוד בצה"ל לשעבר תקף בשיחה עם ynet את מערך ישיבות ההסדר, במתכונתו הנוכחית: "כמו שהיה בזמנו נח"ל, שהיו להם הקלות בשירות וזה בוטל, אז אותו הדבר גם צריך להחיל על המסלול הזה. אין שום סיבה בעולם שישרתו תקופות קצרות כל כך. הרבה דברים שם נעשים שלא על פי הסדר התקין".
"טרמפיסטים יש בכל מערכת"
הרב אייל גריינר, ראש ישיבת טפחות וחבר מועצת איגוד ישיבות ההסדר, אומר כי הוא וחבריו הרבנים אינם מתנגדים לשינויים במסלול, אך יש לעשות זאת בזהירות, מתוך ראיית התמונה הרחבה ושימת הלב לפרטים הקטנים. לדבריו, ישנם כל העת עבודה של בקרה עצמית ותהליכים של שיפור, כך ש"ההסדר של היום לא דומה להסדר של לפני חמישים שנה".
באשר לביקורת על מספר התלמידים הגבוה, אומר הרב גריינר כי "טרמפיסטים ותקלות יש בכל מערכת, וגם אצלנו יש כאלה שעושים סיבוב על מסלול ההסדר", אך טוען כי מדובר בתופעת שוליים שהולכת ומצטמצמת. "זה כואב, אבל אנחנו פועלים גם ברמה הפרטית בכל ישיבה וגם כאיגוד, כדי שרק מי שראוי יהיה כאן ולא סתם אנשים שמחפשים לקצר שירות".
גריינר מוסיף כי נתוני איגוד הישיבות מצביעים גם על "סינון טבעי" משמעותי: כשליש מהתלמידים שהחלו את השנה הראשונה בישיבה נושרים ממנה בהמשך, או בוחרים מרצונם בשירות צבאי מלא. לדבריו, הרבנים מלווים את החיילים גם ביחידותיהם ובמקרים מסוימים מחליטים להדיח תלמידים מהמסלול. "לא נכון לומר שכל מי שיצא לצבא חוזר אלינו אוטומטית אחרי 17 חודשים", הדגיש.
"חמש שנים בלי פסיכומטרי, בלי חו"ל"
ראש ישיבת טפחות מודה כי לשנת הלימודים הראשונה, שקודמת להצטרפות למסלול, הוא מקבל גם מועמדים שיש ספק לגבי התאמתם לתוכנית, למעין תקופת מבחן והסתגלות. "אם בוגר שמינית רוצה להשקיע את הזמן בלימוד תורה – צריך לתת לו את האפשרות הזו", הסביר. "בסופו של דבר, הוא גם מקריב בשביל זה - אסור לו לעבוד או לעשות פסיכומטרי - וגם לא לצאת לחו"ל בלי אישור מיוחד".
הרב גריינר חולק על התפיסה של ח"כ אלעזר שטרן, ולפיה רק ה"עילויים" שמסומנים כרבנים חשובים בדור הבא צריכים להיכלל במסלול. "קח אחד כמו הרב איתן שנרב שנפצע ואיבד את בתו רנה, בפיגוע במעיין ליד דולב. הוא למד שנתיים מעליי בישיבה במעלות. הוא לא ראש ישיבה ולא דיין, אבל כן איש חסד ואיש תורה. איך אפשר לומר שבגלל אנשים כמוהו ההסדר הוא 'עיר מקלט'?"
"צריך לראות את התמונה המלאה, ולא להפוך את השירות הצבאי לחזות הכול. הבוגרים שלנו מקימים גרעינים בכל הארץ, ויוצאים לשליחות ציונית בחו"ל. אצלנו בישיבה עומד בקביעות אמבולנס, והתלמידים שלנו מתנדבים במד"א יום בשבוע. יש עוד תרומה גדולה שלא רואים אותה ולא מדברים עליה. גם את הדברים האלה צריך לקחת בחשבון כשמבקשים לשנות".
סדר יום קשוח
אל מול הטענה ל"חופשות מטורפות", מציב גריינר סדר יום קשוח בישיבות, שנפתח ב-7 בבוקר ומסתיים ב-11 בלילה והוא אינטנסיבי מאוד. לדבריו, הדרישות תובעניות וקשות, ולכן אין פסול במעין "חופשות סמסטר" של שלושה עד ארבעה שבועות. "כמובן שיש תמיד שאיפה להיות יותר מדויקים, ואנחנו עושים את זה", הוסיף. "אצלנו, למשל, מקצרים את החופש בכמה ימים – אבל בתיאום עם התלמידים".
בנוגע לציפייה כי בתקופת "בין הזמנים" התלמידים יעמדו לרשות יחידות-האם שלהם, מספר הרב גריינר כי זה המצב הקיים כבר היום. "הצבא יודע שהוא יכול לקרוא להם, וזה קורה – לא רק בחופש אלא גם בזמן הלימודים", הדגיש. "בשנים האחרונות תלמידים שלנו אפילו האריכו בכמה חודשים את השירות הפעיל, לבקשת הצבא. יש שיתוף פעולה והיענות מלאה של האיגוד בעניין הזה".
על השאלה מדוע ה"הסדרניקים" משרתים במחלקות נפרדות, מבהיר הרב גריינר כי אין מדובר בבדלנות, אלא דווקא בשימת גבולות ויצירת תנאים שהם עצמם מאפשרים את החיבור לחיילים מכל חלקי החברה הישראלית: "כמו שהצבא מאפשר לחייל שרגיש לגלוטן את התנאים במיוחדים שלו, כדי שיוכל לשרת עם כולם - כך גם לבני הישיבות. אחרת זה עלול להיות מורכב ומסובך מבחינה הלכתית".
"אני לא רוצה לכפות עניינים דתיים על אחרים או שמישהו יימנע בשבילי מדבר מסוים, והחלוקה הזו היא שמאפשרת את 'חיה ותן לחיות'", מסביר הרב. "אבל הפלוגה כולה נמצאת יחד ונלחמת בשוחות כתף אל כתף ואוכלת בחדר אוכל אחד - גם אם במחלקות שונות. בסופו של דבר, הבוגרים שלנו חיים עם חילונים ולומדים איתם באוניברסיטה ועובדים לצדם במשרד. אי אפשר לקרוא לזה בדלנות".
- סייע בהכנת הכתבה: איתי שיקמן
לפנייה לכתב/ת 
