מחקר דמוגרפי: הדתיים יוצאים בשאלה - הילודה הגבוהה מנצחת את החילונים
רק קצת יותר ממחצית הדתיים וכשני-שלישים מסורתיים מחזיקים בזהות שבה גדלו, כל השאר נודדים בעיקר לכיוון החילוני. כך עולה ממחקר חדש של מוסד שורש. בנייר עמדה קובע פרופ' דן בן-דוד כי החרדים יכריעו את הקרב הדמוגרפי - ומזהיר כי הניתוחים המצביעים על שינוי סוציולוגי בחברה החרדית שגויים
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, עיבד וניתח נתונים שפרסמו גופים שונים בשנים האחרונות (בהם PEW, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד מבקר המדינה), ומצא נדידה משמעותית מהצד הדתי לחילוני יותר מאשר בכיוון ההפוך. "מספר היהודים הבוחרים להיות פחות דתיים גבוה ממספר המחליטים להיות דתיים יותר", קבע.
קיראו עוד בערוץ היהדות :
- "אם הקשר בין יהדות ארה"ב לישראל יתנתק - נבגוד בעצמנו כעם"
- אסתר, מלכת אתיופיה: הנשים הגדולות של העדה
- המופע בוטל - הציבור התגייס: "הרב הוא בשר ודם, וגם בשר ודם נפגע"
בשני הקצוות, החרדים והחילונים - 94% ו-90% (בהתאמה) נאמנים לאורח החיים ולאמונה שעליה חונכו. מבין "הפורשים", רק 1% מהחרדים הופכים לחילונים בבגרותם, 2% יגדירו את עצמם מסורתיים ו-3% דתיים. אצל החילונים: 2% גדלים להיות חרדים, 1% דתיים ו-7% מסורתיים.
.jpg)
מי שעושה, אפוא, את ההבדל הגדול בין התנועות המנוגדות הם הדתיים והמסורתיים – אצלם רק 54% ו-67% (בהתאמה) מחזיקים בזהות שבה גדלו, וכל השאר נודדים בעיקר לכיוון החילוני. כך, למשל, 5% מהדתיים הופכים לחרדים, אך 35% נעשים מסורתיים ו-5% חילונים. מבין המסורתיים, 2% הצטרפו לחרדים ו-6% לדתיים, אך 25% גדלים להיות חילונים.
הילודה החרדית מנצחת
אז האם החילונים והמסורתיים מבססים את מעמדם כקבוצה הגדולה ביותר בחברה הישראלית? התחזיות הדמוגרפיות לשנים הבאות, כמו המציאות בשטח כיום, בקרב הדור הצעיר, מצביעות דווקא על התחזקות הזרמים הדתיים – כאמור, בזכות שיעור הפריון הגבוה. על פי הנתונים שמציג המחקר, לאישה חרדית יש לא פחות מ-7.1 ילדים בממוצע ולדתית 4, לעומת 2.7 בלבד לאישה המסורתית ו-2.2 לחילונית.
נשיא מוסד שורש ועורך המחקר, פרופ' דן בן-דוד, סבור כי ההתפתחויות הפנימיות בחברה היהודית בארץ יקבעו לא רק את אופייה של המדינה, אלא אף את עצם קיומה. לדבריו, "מיזוג הממצאים הדמוגרפיים עם המדיניות הישראלית יוצאת הדופן של מניעת לימודי ליבה בחלק מבתי הספר מצביע על אתגרים קיומיים לעתידה של ישראל, לצד השלכות מדיניות כבדות משקל לישראל בהווה".
.jpg)
בן-דוד כופר בטענה כי "החרדים החלו להבין את המצב ולהניע תהליך של שינוי", וסבור כי חוסר אבחנה בין טפל ועיקר הביאו לפרסום ממצאים חלקיים מזדמנים שאינם מייצגים חברה שלמה. "התמונה הכוללת מצביעה על כך שהשינויים שאכן החלו להתרחש אינם רלוונטיים למרבית האוכלוסייה החרדית, בעיקר כי הם מתממשים מאוחר מדי בחיים", כתב במזכר המדיניות.
לשיטתו, שיעור המועסקים הגבוה רק מחזיר את החרדים למצב שהיה בשנות ה-70, והעלייה במספר הסטודנטים מהמגזר נובע ישירות מהגידול המהיר באוכלוסיית החרדים כולה, ובכל מקרה מתייחסת בעיקר לנשים. עוד הזכיר, כי "מחצית מהנשים ושלושה-רבעים מהגברים אינם מסוגלים לסיים בהצלחה את הלימודים האקדמיים, שהם בעצמם ברמה מאוד נמוכה במרבית המכללות שבהן לומדים החרדים".
"ישראל זקוקה לילדים החרדים"
"אין קיצורי דרך בחיים", הוסיף החוקר. "מרבית הילדים שנמנעו מהם לימודי ליבה רציניים לא יוכלו לסגור את הפער אחר כך. מניעה של חינוך ברמה מספקת מילדים מפחיתה באופן מובהק את סיכוייהם להתגבר על כך כמבוגרים. לכן, למרות הגידול המשמעותי במספר החרדים המתחילים את הלימודים לקראת תואר אקדמי, שיעור הגברים החרדים בגילי העבודה העיקריים עם תואר אקדמי נשאר נמוך מאוד וללא שינוי, במהלך העשור וחצי האחרונים שבהם כביכול חלו השינויים".
.jpg)
בהקשר זה העיר פרופ' בן-דוד כי "ישראל היא המדינה היחידה בעולם המפותח המאפשרת להורים למנוע מילדיהם את הכלים הבסיסיים שלהם יזדקקו כדי לעבוד במשק תחרותי מודרני ולהתנהל בחברה דמוקרטית מודרנית".
הוא הצביע על כך שבארה"ב, שם כלל הילדים חייבים ללמוד לימודי ליבה, החרדים זוכים לחינוך טוב בהרבה המאפשר להם להשיג תואר אקדמי, לבחור קריירות מקצועיות ולהישאר חרדים. כתוצאה מכך, שיעור החרדים האמריקנים עם תואר אקדמי כפול משיעורם בקרב חרדים ישראלים.
עורך המחקר סיכם: "מתן חינוך איכותי, הכולל ליבת לימודים מלאה ומשודרגת באופן משמעותי לילדים חרדים עד סוף בית הספר התיכון, מהווה תנאי הכרחי לקיומה הפיזי של ישראל. מימדי פריון הילודה של החרדים מבטיחים ששום דבר אחר לא יהיה רלוונטי אם ילדים אלה לא יקבלו את הכלים לתחזק משק של עולם ראשון".
"ישראל זקוקה לילדים חרדים, ביחד עם ילדים מכל הזרמים והסקטורים של החברה, שיגדלו להיות רופאים, מהנדסים ומדענים שיוכלו לשמור על ישראל איתנה כלכלית, עם מערכת בריאות טובה ועם ביטחון מפני איומים חיצוניים".
לפנייה לכתב/ת 
