דו"ח של הכנסת: 800 בתי עלמין בישראל - אף אחד מהם אינו חילוני
ל-ynet נודע כי למרות החוק הקובע כי יש להקים ארבעה בתי קברות אזוריים המיוחדים לכך ברחבי הארץ, המדינה לא ביצעה את המוטל עליה כבר 23 שנה. במקום זאת, הסתפקה בהקצאת חלקות לקבורה אזרחית בבתי העלמין הדתיים - כך עולה מדו"ח שחיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
בישראל פועלים כ-800 בתי עלמין יהודיים, אך אף לא אחד מהם מיועד לקבורה חילונית. ל-ynet נודע כי דו"ח שחיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה כי למרות החוק מ-1996 הקובע כי יש להקים ארבעה בתי קברות אזוריים המיוחדים לכך ברחבי הארץ, המדינה לא ביצעה את המוטל עליה כבר 23 שנה, ובמקום זאת, הסתפקה בהקצאת חלקות לקבורה אזרחית בבתי העלמין הדתיים.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
המסמך שנכתב עבור ועדת הפנים והגנת הסביבה, בחן את יישום החוק לקבורה אזרחית חלופית ולפיו כי אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו, ומצא כי משרדי הממשלה והרשויות הזניחו כמעט לחלוטין את הנושא. תקנות החוק קבעו כי השר לשירותי הדת יכריז על בתי עלמין אזוריים – אך הדבר לא יצא עד היום לפועל, למרות דו"חות של מבקר המדינה בנושא.
קיראו עוד בערוץ היהדות :
- האלבום האחרון בהחלט: "צמאה יצרה מהפכה תרבותית"
- האוטובוס נוסע: איך צריכה להיראות שבת ישראלית?/ תהלה פרידמן
- באה בחשבון עם ישראל הלבנה: בנצ'יאמלק סלמסה הפכה מנהיגה
לאחר סחבת של לא פחות מ-18 שנה, הקימה הממשלה ב-2014 ועדת מנכ"לים על מנת לקדם את יישום החוק, אך הם לא הצליחו אפילו לגבש דו"ח המלצות סופי בגלל חילוקי דעות בין נציגי הגופים שפעלו בה. אחד הקשיים נבע מכך שהרשויות המקומיות לא היו מעוניינות שיוקמו בתי עלמין בשטחן, ומשרד הפנים סבר כי אין בסמכותו להתערב ולכפות זאת עליהן – דבר שלא נפתר עד היום.
המצב תקוע בין משרדים
בשנת 2017 העיר מבקר המדינה כי במשך כמעט 15 שנה לא חלה כל התפתחות בנושא, וקבע כי על השר לשירותי דת, הממונה על יישום החוק, לפעול למימוש הסמכות שהוטלה עליו בחקיקה ולהכריז על בתי עלמין אזרחיים, כדי להבטיח את מיצוי זכותו הבסיסית של הפרט להיקבר בקבורה אזרחית. השר השיב כי ניסה לקדם שלושה פרויקטים באזורי ביקוש, אך נתקל בקשיים משפטיים.
גם החלטת הממשלה מפברואר 2000, ולפיה בכל בית עלמין חדש או מורחב יוקצה שטח לקבורה אזרחית חלופית - לא יושמה. במשך 14 שנים לא חלה כל התקדמות בנושא, ורק בשנת 2014 החל מינהל התכנון ליזום קידום של שינוי בתכנית המתאר הארצית לבתי עלמין תמ"א 19. גם בנושא זה נתגלעו חילוקי דעות בין המינהל למשרד לשירותי דת - והסחבת נמשכת עד היום.
לפי המשרד, הנפטרים המבקשים קבורה ללא סממנים דתיים נטמנים בינתיים בחלקות שהוקצו לשם כך ב-25 בתי עלמין "רגילים", אך בדיקת מרכז המחקר והמידע העלתה כי רק 21 מהם פעילים. כך, למשל, עמותת "מנוחה נכונה" בגבעת ברנר איננה מספקת שירותי קבורה, וביישובים טבריה, ערד וקצרין יש "מחסור בקרקע פנויה" שאינו מאפשר זאת.
לא מתקצבים
מבקר המדינה העיר בעבר כי בעוד שחברות קדישא והמועצות הדתיות צברו לאורך שנות פעילותן הון עצמי המאפשר הקמה ופיתוח של בתי עלמין, הרי שהתאגידים העוסקים בקבורה אזרחית הם חדשים יחסית, ולכן מתקשים לממן ממקורותיהם את העבודות. בשנת 2001 החליטה המדינה לתמוך בהם ולממן זאת, אך בארבע השנים האחרונות (2018-2015) תקנה זו כלל לא תוקצבה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי, בשנה שעברה היה מספר הנפטרים באוכלוסייה הכללית כ-43 אלף, כאשר רק 1,355 - כ-3% מהם - בחרו בקבורה אזרחית. לרשויות אין אפשרות לפלח את הנתונים בהתאם לדתם או אזור מגוריהם של המתים, אך בביטוח לאומי מעריכים כי מרבית אלה שהובאו למנוחות ללא סממנים דתיים אינם יהודים.
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "הדו"ח מציג תמונה שאינה מתכתבת עם המציאות. בישראל מתקיים הליך קבורה אזרחי, ואין אזרח שדרש קבורה אזרית ולא קיבל מענה. המשרד מפרסם מבחני תמיכה לקבורה האזרחית וגופי קבורה העוסקים בתחום נתמכים על ידי המשרד. נדגיש כי בישראל קיימים בתי עלמין אזרחיים. והמשרד מקצה חלקות אזרחיות בבתי העלמין ברחבי הארץ. הדו"ח נכתב באופן מנותק מן המציאות למרות המציאות השונה בשטח".
לפנייה לכתב/ת 
