"אני חרד לעתיד ילדיי ונכדיי"
נשיא הקונגרס היהודי האירופי וקרן פורום השואה העולמי יביא לישראל את מנהיגי העולם, לכנס בחסות נשיא המדינה. "כמו שהם מתכנסים בדאבוס כדי לדון במצב הכלכלי, עליהם לדון במצב המוסרי של העולם", אומר משה קנטור. בתו של נח קליגר, העיתונאי ניצול אושוויץ שהפך לידידו, סגרה איתו השבוע מעגל מרגש
כמעט 15 שנה עברו מאז שאבי המנוח, העיתונאי הוותיק במערכת "ידיעות אחרונות", נח קליגר ז"ל, שריד מחנה אושוויץ, פגש בפעם הראשונה, את אותו יהודי ממוצא רוסי, ויאצ'סלב משה קנטור. זה קרה כשאבא נסע לסקר את פורום השואה העולמי הראשון שהתקיים ב-2005 באושוויץ. ד"ר קנטור כיהן אז, בין יתר עיסוקיו, כנשיא הקונגרס היהודי הרוסי. שנה לאחר מכן, בספטמבר 2006, אבא פגש אותו שוב. הפעם בקייב, כשהגיע לסקר את האירועים לציון 65 שנים לטבח האכזרי בבאבי-יאר, בו נרצחו 50 אלף יהודים.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
שם נרקמה בין השניים ידידות. חודשיים אחר כך הגיע אבי לבקר את קנטור בביתו שבז'נבה. זכורה לי היטב ההתרגשות של אבא כשחזר מאותו ביקור. זו לא הייתה עוד כתבה על איש עסקים יהודי, הנדבן שנחוש לפעול למען הנצחת שואה. אבא פגש אדם שנכנס לליבו.
קיראו עוד בערוץ היהדות :
- האלבום האחרון בהחלט: "צמאה יצרה מהפכה תרבותית"
- האוטובוס נוסע: איך צריכה להיראות שבת ישראלית?/
תהלה פרידמן
וכך סיפר לי אז: "כשהגעתי לווילה של קנטור, על גבעה מעל האגם היפהפה, ציפיתי לפגוש אדם אמיד מאוד על כל המשתמע מכך. אבל כשנכנסתי פנימה, לרגע נשארתי בהלם. זו לא הייתה עוד וילה מפוארת. הבית נראה יותר כמוזיאון המוקדש כולו לאמנים יהודים בלבד, נגד כל מי שניסה ומנסה להסתיר את השורשים היהודיים של האמנים הגדולים שצמחו ברוסיה. האדם הזה החליט לאסוף את העבודות האלה, כדי להוכיח שהאמנות היהודית באירופה שרדה את השואה וכדי שאף אחד לא יעז לטשטש את הזהות היהודית של האמנים שיצרו אותן".
מוזיאון המוקדש כולו לאמנים יהודים(צילום: Cameo Photography)
השבוע פגשתי את קנטור בביתו בלונדון. ובדיוק כפי שכתב אבא שלי בדצמבר 2006, גם אני מצאתי את עצמי בתוך מוזיאון יצירות של גדולי האמנים היהודים בכל הזמנים משאגאל ועד מודיליאני. "אני כל כך גאה שזכיתי להכיר שריד אושוויץ כמו אבא שלך", אמר לי. "אגב, נח לא מיד התיידד איתי, להפך. בתחילה הוא מאוד חשד בי. הוא לא הפסיק לשאול אותי שאלות. רק אחרי שניהלנו שיחה עמוקה על מצב האנטישמיות שכבר אז הייתה במגמת עלייה, המבטים שהחלפנו בינינו כבר באו ממקום של הערכה גדולה ודאגה אמיתית לביטחונם של היהודים בתפוצות".
נח קליגר ז"ל. (צילום: יובל חן)
קנטור (66), המכהן מאז 2007 כנשיא הקונגרס היהודי האירופי ונשיא קרן פורום השואה העולמי, נחשב למנהיג היהודי החשוב ביותר כיום באירופה – ואף נכלל לא פעם ברשימת 50 היהודים המשפיעים בעולם. יותר מכל, הוא ידוע במלחמתו העיקשת באנטישמיות ובגזענות.
"אין מקום לאנטישמיות בחברה המודרנית"
בעוד חודשיים, ב-23 בינואר, לקראת ציון 75 שנה לשחרור אושוויץ ויום הזיכרון הבינלאומי לשואה - יתקיים ב"יד ושם" בירושלים פורום השואה העולמי החמישי. הפורום, ביוזמתו של קנטור בשיתוף עם "יד ושם" ובחסות נשיא המדינה, רובי ריבלין, יתקיים תחת הכותרת: "זוכרים את השואה, נלחמים באנטישמיות".
זו למעשה הפעם הראשונה שהפורום מתקיים בישראל, בנוכחות מנהיגים מכל רחבי העולם. עד כה אישרו למעלה מ-30 מנהיגים את השתתפותם באירוע, בהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא גרמניה פרנק־ואלטר שטיינמאייר, נשיא איטליה סרג'ו מטרלה, נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן־דר־בלן ומארה"ב הנשיא דונלד טראמפ או סגנו מייק פנס, "נדע בקרוב", אומר קנטור.
"כמו שמנהיגי העולם מתכנסים כל שנה בדאבוס כדי לדון במצב הכלכלי או במינכן כדי לדון במצב הביטחוני, כך הם צריכים לדון גם במצב המוסר העולמי", טוען קנטור, "לבחון את מצב החברה שלנו ולעבוד יחד על מנת להתמודד עם האיומים והסכנות של הקיצוניות, הגזענות והאנטישמיות. המסר שייצא מירושלים יהיה חד וחלק: אין מקום לאנטישמיות בחברה המודרנית".
חינוך, חקיקה וענישה
הוא נשוי לאנה, אב לחמישה וסב לשישה. חוץ מהבתים בלונדון, בז'נבה ובמוסקבה, יש להם בית גם בישראל, בהרצליה פיתוח, אותו הוא נוהג לפקוד בעיקר בחגים עם בני ביתו.אז מה הכי מדאיג אותך בימים אלו?
"אני חרד מאוד לעתיד ילדיי ונכדיי. אנחנו נמצאים במצב חירום בכל הקשור להתגברות מקרי האנטישמיות האלימים ועוצמתם. זה כבר לא ניפוץ אנדרטה או השחתת בית קברות. זה רצח של ממש. יהודים מפחדים ללכת לבית הכנסת, לחבוש כיפה, חלקם עוזבים את בתיהם מתוך פחד אמיתי.
"התחושה של שעת חירום גוברת והולכת בקרב יהודים במדינות רבות בעולם. האנטישמיות התגברה לאחרונה באופן שמעורר ספק לגבי עצם המשך הקיום היהודי בחלקים רבים בעולם לצערי. ראינו זאת בעיקר אחרי אירוע הירי ההמוני השני בבית הכנסת בארה"ב. נראה שכמעט כל טאבו הקשור ליהודים, יהדות וחייהם של יהודים נשבר כיום.
"לא קל לומר זאת, אבל זו האמת - 75 שנים לאחר השואה, הקיום היהודי באירופה נמצא בסכנה. מתקפות טרור על מרכזים יהודיים ובתי כנסת זוכות לכותרות, אך מעבר להן החיים באירופה רצופים הטרדות ותקיפות אנטישמיות יומיומיות, ברחובות, בבתי הספר, ובאוניברסיטאות, באינטרנט וברשתות החברתיות. המציאות הזו הובילה למצב שבו יותר מ־80 אחוז מהיהודים באירופה אינם חשים בטוחים", אומר קנטור.
נאבקים על החיים
הג'יהאד השקט: "בצרפת מתרחש קרב על התודעה"
יניב פוהורילס
"יהודי צרפת אומרים לעצמם שזה לא המקום שבו הם רוצים לגדל את ילדיהם. זאת לא חברה שתהיה טובה ליהודים. בצרפת מתחוללת מלחמה נגד הדמוקרטיה, אבל באמצעות כלים דמוקרטיים": הבמאי היהודי-צרפתי, אלי שוראקי, עלה לישראל - ומכאן הוא מזהיר את העולם בתחקיר מיוחד שישודר ב-i24news
"האנטישמיות היא כבר לא רק 'בעיה של היהודים', והיא צריכה לעניין את מנהיגי העולם כי כיום היא במהות שלה פעולה נגד החיים הדמוקרטיים. זהו סימפטום לבעיה הרבה יותר אקוטית. כיום, כשתוקפים יהודים ברחוב, זו בעצם תקיפה נגד סדרי הממשל המתוקנים.
"כעת גם ברור שהאנטישמיות אינה עוד נחלתם הבלעדית של משולש השמאל הקיצוני, הימין הקיצוני והאיסלאם הרדיקלי - היא כבר הפכה למיינסטרים, למכנה המשותף המאחד את כל הקיצונים בקשת הפוליטית, המקדמים אג'נדה של חוסר סובלנות. וככל שהמרכז הפוליטי נחלש ונעשה שברירי יותר, תנועות וקבוצות קיצוניות מנסות לצבור כוח פוליטי על ידי תקיפת היסודות של החברה הדמוקרטית.
"תנועת 'האפודים הצהובים' בצרפת היא אחת הדוגמאות לכך. הם החלו במחאה נגד השלטון על הפחתה במס הדלק והעלאת שכר המינימום, אז איך זה פתאום הפך להיות נגד יהודים? למה? כי הכי קל לצאת נגד יהודים.
"להבדיל משנות השלושים, כיום האנטישמיות לא מודרכת מטעם ראשי המדינה. כלומר, אין מקום לטיפול נקודתי בבעיה אלא זה מצריך גיוס של ההנהגה לטיפול בכל הרמות – בחקיקה, בחינוך, באכיפה ובענישה. כי אין פתרון קסם".
מה לדעתך ההבדל בין האנטישמיות כיום למה שידענו בעבר?
"גם לפני 15 שנה, כשהתחלנו את הפורום, הייתה אנטישמיות בכל מקום, אבל יותר מוסתרת. כעת המצב הוא שהחברה מוכנה לסבול קיצוניות. גם במדינות שבהן יש חוקים נגד קיצוניות, הם לא מוחלים על אנטישמיות. האנטישמיות התפתחה וחדרה למעוזים רבים בחברה. היא נמצאת היום בפוליטיקה, באקדמיה, בתרבות, בכל תחומי החיים. בנוסף, חלה עלייה בשנאה גלויה, חסרת בושה ומפורשת כלפי יהודים. אנו רואים זאת למשל, במפלגת הלייבור שג'רמי קורבין הרס עם האנטישמיות. זו הסיבה יותר מתמיד, שעלינו להזכיר למנהיגים שנוהגים בסובלנות כלפי אנטישמיות שצריך לעצור את זה".
אז לצד הסיסמאות, מה ניתן לעשות בפועל?
עולם הולך ומשתנה:
אנטישמיות בארה"ב? ההיסטוריה חוזרת
הרב ד"ר מיכאל לייטמן
לכל אורך ההיסטוריה ניסו היהודים להסתיר את זהותם ולהיטמע בין העמים, אך מעולם לא הצליחו בכך. ההתייוונות הובילה לחורבן הבית, ההתנצרות לאינקוויזיציה הספרדית ורדיפות באירופה. מה ניתן ללמוד מהאנטישמיות הגואה בקרב יהודי ארה"ב? עד כמה טראמפ אחראי לה? ואיך עוצרים את הנחשול? הרב לייטמן מציע דרך להתמודדות עם עולם הולך ומשתנה
"שנית, עלינו לדרוש ממנהיגי העולם לנקוט צעדים ממשיים נגד האנטישמיות. העונש צריך להינתן כבר למי שמעז להפיץ אנטישמיות במילים לפני שזה הופך למעשי אלימות. יש מדינות שכבר הבינו את זה. למשל, צרפת, אימצה חקיקה מאוד תקיפה נגד הכחשת השואה במהלך שנות ה־90, ואף הוסיפה חקיקה נגד חרמות על אנשים ומוצרים המבוססים על לאומיות, בניסיון להתעמת עם סוג חדש של אנטישמיות – תקיפת הלגיטימציה של המדינה היהודית.
"גם גרמניה אימצה לפני כשנתיים חוק נגד התבטאויות הסתה ברשת, על מנת להתמודד עם הזירה הגדולה המאתגרת ביותר של הגזענות באינטרנט. בריטניה הקימה יחידה המשלבת את רשויות אכיפת החוק, מוסדות משפטיים וארגוני חברה אזרחית, המשתפים ביעילות מידע ופועלים נגד התופעות הללו. אני בהחלט רואה חלק בלתי נפרד במלחמה באנטישמיות בשיתוף גורמי ביטחון בכל מדינה כדי למגר את התופעה, להרתיע ולהתריע.
"מצד שני, יש מדינות שטרם אימצו חקיקה בנושא האנטישמיות. למשל, יש מקום לדאגה באוסטריה, שבה מפלגת החירות הקיצונית נכנסה לפרלמנט. בעוד שחלק מחברי המפלגה הזו שינו את הרטוריקה שלהם, הם עדיין צריכים להתרחק ולהסיר מעליהם את העבר של המפלגה. כדי שמפלגת החירות תהיה מקובלת על אירופה, עליה להיפטר מכל האלמנטים של עברה האפל ולנקוט צעדים מעשיים. הם חייבים, לכל הפחות, לכלול דחייה מיידית של כל אדם בעל עבר אנטישמי או אדם שהתבטא באופן כזה פומבית או באינטרנט.
"בנוסף, צריכה להיות אפס סובלנות לאנטישמיות וצורות שנאה אחרות. מי שהזיל את דמם של יהודים ניזון מהסתה, שקרים ומיתוסים נגד העם היהודי. צריך לזכור, איש לא נולד לשנוא, ולכן עלינו להטמיע ערכים של שוויון וקבלה, וזה כמובן מתחיל בחינוך – ללמד את לקחי השואה, מדור לדור. ההתחייבות 'לעולם לא עוד' צריכה להיות בינלאומית ולא רק יהודית. ולשם אני מכוון".
בעקבות אווה
אחרי הצלחת "הסטורי של אווה", פורום השואה העולמי גם מתכוון להעלות את המודעות לבעיית האנטישמיות בקרב דור העתיד, באמצעות הפלטפורמה הפופולרית של קהל היעד: האינסטגרם. לקראת האירוע בירושלים יעלה פרויקט אינסטגרם רחב היקף, במסגרתו יגויסו מובילי דעת קהל בכל רחבי העולם, ממנהיגים ועד כוכבי בידור ומובילי רשת, לעצור את האנטישמיות הגואה תחת הכותרת: "!STOP THIS STORY". הקמפיין יציג בטכנולוגיות וידיאו ייחודיות את הסיפור הבלתי נגמר של האנטישמיות וישודר כרצף מתמשך של סטוריז."יהודים כיום זקוקים לברית בינלאומית נגד אנטישמיות", אומר קנטור תוך שהוא מצביע על הנתונים המדאיגים כפי שעולים מדוח האנטישמיות השנתי של מרכז קנטור ליהדות אירופה בת זמננו באוניברסיטת תל־אביב: בשנת 2018 נרשם המספר הגבוה ביותר של יהודים שנרצחו בשנה אחת זה עשורים – 13 קורבנות. מספר התקריות האלימות החמורות שתועדו ברחבי העולם היה קרוב ל־400 – עלייה של 13 אחוז בהשוואה לשנה הקודמת: 387 מקרים לעומת 342 ב־2017.
"ככל שהמוסר העולמי נמצא בשפל גדול יותר, כך גדל הסיכון לאסון גלובלי. רמת האנטישמיות בעולם צריכה לשמש כברומטר מוסרי והשואה צריכה להיזכר כלקח שאסור לו להישכח", מסכם קנטור.
לאור כל מה שאמרת פה, איפה אתה רואה את עצמך חי עם משפחתך?
"יום יבוא בהחלט, שאני אעביר את מרכז החיים ושל משפחתי לחיות בארץ ישראל. עד אז יש לי עוד הרבה מה לעשות במסגרת השליחות שלי כאן באירופה".
לפנייה לכתב/ת 
ויאצ'סלב משה קנטו
צילום: Cameo Photography
מומלצים
