נחשף לראשונה: פנקס בית הדין של ברגן בלזן
"פרוטוקול בית הדין של ברגן בלזן" שנכתב על חוברת טכנית של הנאצים, מכיל תיעוד ראשוני מסוגו של עדויות על יהודים שנספו, לצורך התרתם של הניצולים מעגינותם - ומתעד את פעולות בית הדין הרבני במחנה הריכוז, עם שחרורו. במסמך גם עדויות מפורטות על פעולות הזוועה שביצעו הנאצים
"בשנת 1944, חודש אייר, הובילו אותי ואת אשתי גיטל בת אברהם הלוי ואת כל ילדינו לאושוויץ, ושם הקצו אותי ואת שני בניי הגדולים לעבודה ואת אשתי עם הילדים הקטנים שלחו למשרפות, ומני אז אבד זיכרם וכן העידו בניו" (עמוד 85).
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
נחשף לראשונה פנקס המתעד את פעולות בית הדין הרבני במחנה הריכוז ברגן בלזן. עם שחרורו. הפנקס, ובו למעלה ממאה עמודים כתובים בכתב יד צפוף, מכיל תיעוד ראשוני מסוגו של ניצולים ושל עדויות על בני או בנות זוגם שנספו, לצורך התרתם מעגינותם.
קיראו עוד בערוץ היהדות :
- קמפיין נגד אלימות במשפחה? לא בבני ברק
- "אני חרד לעתיד ילדיי ונכדיי"
- דו"ח של הכנסת: 800 בתי עלמין בישראל - אף אחד מהם אינו חילוני
מדובר בפרוטוקול היסטורי המספק הצצה ייחודית לפעולות בית הדין הרבני שהוקם עם שחרורו של מחנה הריכוז ברגן בלזן. עדויות אלו, שנגבו ממש עם סיום המלחמה, היו הכרחיות לצורך שחרורן של נשים עגונות מנישואיהן, ולצורך נתינת אישור לגברים שהיו נשואים להינשא בשנית.
נכתב על חוברת טכנית בגרמנית
"פרוטוקול בית הדין של ברגן בלזן" נכתב על חוברת טכנית של הנאצים, ועליה תיעדו הרבנים בכתב יד, ביידיש, את רשימת הניצולות והניצולים הנשואים, ולצדם עדויות שנגבו משורדים אחרים על רצח בני ובנות זוגם במהלך השואה. הוא יועמד בחודש הקרוב למכירה פומבית בבית המכירות "קדם", במחיר פתיחה של 4,000 דולרים.
לצד תיעוד פעולותיו של בית הדין הרבני שהוקם מיד לאחר שחרור המחנה, ואישר לניצולים להינשא מחדש (85 התרות ביצע בית הדין) – יש במסמך גם עדויות מפורטות על פעולות הזוועה שביצעו הנאצים מכלי ראשון וראשוני. עוד חושפות העדויות שבפנקס הליכי נישואין פיקטיביים שנערכו בגטו, בניסיון להימנע משליחה למחנות.
העדויות בו חושפות כי מבלוק החולים באושוויץ לא שרד איש. אחת העדויות המצמררות מתארת כיצד שיתף אסיר בשמו, שם המקום ממנו הגיע ועל כך שיש לו אישה ושני ילדים זמן קצר לפני רציחתו. עדות אחרת מגוללת את סיפור מותו של אדם תוך כדי צעדת המוות, כאשר העדים לרגע הנורא חויבו להמשיך הלאה בלא יכולת לקבור אותו.
"ישבתי עליו שבעה בהוראת בית דין"
"בשנת 1942 בחודש תמוז בשעה 4 לערך אספו יחד בעיירה הרבה אנשים, גם אלינו נכנסו המשטרה עם האס-אס ולקחו את בעלי יודא מרדכי בן ראובן אדלר, והובילו אותם יחד אל המשטרה והרביצו לו חזק. אז הובילו אותו יחד עם אנשים נוספים אל מחוץ לעיר וירו בהם. אז הביאו אותם לעיר וקברו אותם בעיר. באו אליי לבקש את הטלית כדי לקבור אותו בטלית. אז ישבתי עליו שבעה בהוראת בית דין" (עמוד 86).
הפנקס המדובר היה שייך לחברי "בית הדין" של מחנה הריכוז, רבי יואל היילפרן (ששלושת ילדיו נרצחו בשואה), רבי ישראל אריה זלמנוביץ, רבי יששכר בעריש רובין ורבי יצחק גליקמאן, כולם שורדי המחנה. הרבנים פעלו בשיתוף פעולה עם רבי שלמה דוד כהנא שישב בירושלים, ומיד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החל להיערך לקראת היתר עגונות מהארצות שבהן התחוללה המלחמה. הוא ניסח "היתר עגונות" עקרוני שיוכל לשמש ברבים מהמקרים, והחל לגבות עדויות ולהתיר עגונות.
בראש כל עמוד בפנקס הייחודי נכתב שם השורד או השורדת, ולאחריו העדות שנמסרה לגבי בני הזוג וחותמת העד. לאחר מכן כתבו הרבנים היתר נישואין על סמך אותה עדות, וצירפו את חתימותיהם. תחילה מופיעה גביית העדות, כשהיא חתומה על ידי גובי העדות, ולאחר מכן היתר הנישואין החתום על ידי הרבנים המתירים.
"זה זכר לחייהם ולמותם של יהודים במלחמה"
פרופ' ג'ודית תידור באומל-שוורץ, ראש מכון השואה באוניברסיטת בר אילן, אומרת כי "מדובר במסמך חשוב, מדהים ועצוב שנותן לנו מעין 'צילום מצב' מיד לאחר השואה. הפנקס מביא תיעוד מצמרר של הדרכים שבהן נרצחו יהודים בשואה, שללא תיעוד זה לא היה נותר זכר למותם".
פרופ' תידור באומל-שוורץ מוסיפה כי "הפעילות של בית דין כזה לאחר השואה חשובה ביותר לטווח מיידי כמתירי נשים עגונות, אך למעשה גם גברים שרצו להינשא היו חייבים להביא עד כלשהו על מות נשותיהם. כך אבי, שאשתו הראשונה נרצחה בגטו בוכניה בשואה, היה חייב להביא שני עדים לבית דין כשביקש להינשא לאמי לאחר המלחמה.
"לטווח הרחוק פנקס זה משאיר לדורות הבאים זכר לחייהם ולמותם של יהודים במלחמה. מחנה העקורים בברגן בלזן, היחיד שפעל בסקטור הבריטי, היה גם גדול מחנות הריכוז של שורדי שואה, ושם באמת פעלו רבנים רבים שניצלו לאחר המלחמה".
מרון ארן, מבעלי בית המכירות "קדם", רואה בפנקס "סמל ואות לעם ששרד את התופת הקשה מכל, והמשיך הלאה בכל הכוח".
